איפה בדיוק דרכו "רגליהם המטונפות" של היהודים?

פעם אחר פעם לא נלאים פרשני התקשורת מלהסביר לנו את הרגישות המיוחדת של העולם כולו לכל הקשור בהר הבית ובמסגד אל-אקצא. אלא שהרגישות לעניין איננה רק אחריות של המשטרה, אלא גם אחריות המוטלת על התקשורת, לדקדק בדיווחיה.

השאלה האם השוטרים נכנסו למתחם הר הבית או לתוך מסגד אל-אקצא, נדמית רק לנו כעיסוק בקטנות. עבור העולם המוסלמי, ההבדל משמעותי ולכן חשוב גם הדיוק. הקצנת הדיווח אודות צעדיה של ישראל במתחם ההר, עלולה לשלהב את היצרים, ולספק סיבות חדשות לאלימות.

גם בסבב המתיחות והאלימות הנוכחי, טענו הפלסטינים שהיהודים פרצו לתוך המסגדים, למרות שהדבר לא קרה. העיתונות, ברובה, רגישה לעניין הזה. כך לדוגמא, בעקבות פניות של 'קאמרה' – עמותת האם של 'פרספקטיבה' הפועלת בארה"ב, פרסמו הן ה-'ניו יורק טיימס' והן 'Newsweek' תיקונים לדיווחיהם בענין:

תרגום התיקון של 'הניו יורק טיימס':

גרסה קודמת של הכתבה, טעתה בתיאור מעשיהם של השוטרים במהלך העימותים. הם התעמתו עם מפגינים במתחם העוטף את אל-אקצא, אך לא נכנסו אליו…

 תרגום התיקון של 'Newsweek':

כותרת הכתבה במקור ציינה בטעות כי הכוחות הישראלים הסתערו למסגד אל-אקצא. הכוחות הסתערו על המתחם סביב המסגד, אך לא על המסגד עצמו.

לפיכך מפתיע שדווקא בטור פרשנות של עמירה הס, ("עבאס מתבטא בחריפות כדי לטשטש את אזלת ידו", 20.09) מופיע אי הדיוק הרה המשמעות הנ"ל:

 השבוע תפסה התקשורת הישראלית את מחמוד עבאס במילה. במסיבת עיתונאים, בהתייחסו לאירועים באל-אקצא, אמר עבאס: "לא נרשה להם לחלל את מקומותינו הקדושים ברגליהם המטונפות". הפרשנות לבית שמאי גרסה שהתכוון לרגלי היהודים ושבכך חשף כביכול את פרצופו האמיתי. הפרשנות האחרת, שספק אם נקלטה, היתה של ח"כ אחמד טיבי: הוא הסביר שעבאס נסער מפריצת שוטרים ישראלים חמושים למסגד כשהם נועלים נעליים – חילול קודש וזלזול במוסלמים.  (דגש לא במקור)

אמנם הס מצטטת את דברי ח"כ אחמד טיבי, אך היה עלייה לציין את העובדה שמדובר בטענה הפלסטינית, ולא בעובדה מוסכמת. הס, עיתונאית בכירה המתמחה בפלסטינים, לבטח מודעת למשמעות ההבדל. למה, אם כן, הביאה את טענותיו הכוזבות של טיבי בעניין ללא כל הסתייגות?

עמירה הס בתגובה: "אני עושה עוד בדיקה וגם אבקש מהמשטרה את תגובתה."