אלו עיתונאיך 'הארץ'

טל רפאל

"אלו חייליך ישראל": גדעון לוי בכתב אישום חמור נגד חיילי צה"ל, בעוון ניבול פה של אדם יחיד, ספק אם בכלל חייל. לוי בתגובה: אין לי שום עניין להתווכח אם אתם לא מזדעזעים מהסרטון

 

%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9c%d7%9d%d7%99

צילום: דובר צה"ל

 

גדעון לוי שוב נסער. לקוראי 'הארץ' ("תמותי, תסבלי, יא כחבה", 04.06.2017) הוא מדווח על "מעשה זוועה בשטחים". על "וידאו הופך קרביים". כך הוא כותב:

ביום חמישי חגו חיילים מסביב לנערה פלסטינית גוססת ומתפתלת מייסוריה שהיתה שרועה מדממת על הכביש והתחרו זה בזה מי יקלל אותה בלשון ביבים מטונפת יותר. אלו חייליך ישראל, זו שפתם, אלו ערכיהם וזו רמתם

ולוי ממשיך בהאשמה חמורה נוספת כלפי החיילים:

איש מהם לא העלה על דעתו להגיש לה עזרה רפואית, איש לא חשב להסות את מחול הקללות השפל מסביב לנערה שגססה אל מותה.

לוי מתאר נערה פלסטינית המתקדמת לאטה לכיוון המחסום ואז נמלטת, החיילים דולקים אחריה ויורים בה.

שום אזכור לדקירת ופציעת חייל, שום אזכור לכך שמסרטון מקביל לא ברור אם הנערה בורחת או דווקא דולקת אחרי חייל. מילא. הבעיה הפעם היא עם עיקר הטור, המתייחס למה שהתרחש לאחר נטרול המחבלת, שעל גביו מבסס לוי את ההאשמה כלפי החיילים:

החיילים החמושים סובבים סביבה, כמו בטקס פגאני, ונובחים את קללותיהם… זה לא היה מעשהו של יחיד. הם היו חיילים רבים. זה גם לא היה חריג. אלו חייליך, ישראל… אם החיילים מהמחסום לא יועמדו לדין ויוענשו, כי אז ברור: הברבריות היא הקוד המוסרי האמיתי של צה"ל

לוי אף מביא דוגמאות לקללות שהחיילים הרבים מטיחים בנערה:

"הלוואי שתמותי, יא בת אלף"; "כוס של האימא שלך"; "שתמות, שתזדיין"; "שתמות, בת זונה"; "תמותי, תסבלי, יא כחבה (זונה במרוקאית)".

בינות לקללות אפשר גם לשמוע: "איפה הסכין?", "אל תיגע בה", "אתה מלך" וגם (בטלפון): "איפה את, בבית?".

אולם מי שצופה בסרטון, מגלה שתיאורו של לוי רחוק מהמציאות. כך זה נראה:

 

דובר א': תתקשר לתאג"ד (מיד בתחילת הסרטון)

דובר ב': התקשרתי הוא בא

דובר ג': (כנראה הצלם, שזהותו לא ידועה): "זה מה ששמענו, ירייה".

דובר ד': שתמות… יא בת אלף, (מתקרב) שתמות, שתזדיין… איפה את בבית?

 לא ברור אם דובר ג' או ד': איפה הסכין?

דובר ג' (כנראה הצלם): אל תיגע בה. אתה מלך

דובר ד': שתמות, בת זונה, תמותי, תמותי, תסבלי, יא כחבה".

 

בסרטון מתועדים כשבעה חיילים לפחות. החיילים נשמעים כבר בתחילת הסרטון ולאחר מכן במהלכו (שניה 40 – "תתקשר לתאג"ד!", ומיד "התאג"ד בדרך") עוסקים בהזמנת טיפול רפואי למחבלת. לעומתם, ישנו דובר אחד(!), כלל לא ברור אם הוא חייל, שמקלל בגסות את המחבלת השרועה. לכל היותר ניתן להניח, אולי, שגם הצלם (שנשמע קורא:"אתה מלך") שותף.

מאמירות חוזרות ונשנות של אדם אחד, מוציא לוי תחת ידו דיבה על "אלו חייליך ישראל", שכעדת ברברים חגים סביב נערה פלסטינית נאנקת.

זאת ועוד, לוי לא מסתפק בייחוס הדברים לכלל החיילים ומדגיש שני דגשים שקריים:

ראשית, כי מדובר ב"חיילים רבים".
ושנית, כי "איש לא העלה על דעתו להגיש לה עזרה רפואית".

הסרטון כאן כדי להוכיח.

'פרספקטיבה': גדעון לוי, צפינו בוידאו, שמענו אדם אחד, אלמוני, שמקלל, ואת החיילים, לעומתו, מזמינים למחבלת סיוע רפואי. איך הגעת להאשמה כה חמורה נגדי "חייליך ישראל"?

גדעון לוי: "את התרשמת כך, אני התרשמתי אחרת. שנינו לא היינו שם. אין לי עניין להתווכח. (ברוגז) אם הסרטון הזה לא מזעזע אותך, אין לי שום דבר משותף איתך ושום עניין לנהל איתך שיחה".

הוסף תגובה

6 תגובות

  1. אריק הר זהב

    עולה בי תחושה, כי אם המקרה היה אחר – למשל, יהודי היה נדקר בפיגוע, והסרט היה מתעד את המפגע ואת חבריו המקללים את היהודי הגוסס – הרי שגדעון השופט וחבריו הלא מזועזעים היו מסבירים לנו, שהכל בגלל הכיבוש, ואפשר להבין את הסיטואציה הקשה הזו.
    אצל העקומים, לא חשוב שהמפגע בא לרצוח; לא חשוב שמשפחתו תומכת; לא חשוב שהרשות הפלסטינית מממנת; לא חשוב שההסתה בבתי הספר מדרבנת; לא חשוב שנמנע כאן רצח יהודים; – הדבר היחיד שחשוב הוא, שהיהודים תמיד אשמים.
    ”גם אם תכתוש את האויל במכתש, לא תסור ממנו אוולתו” (משלי)

    הגב
    • צעיר (יהודי)

      אריק, במקרה הפוך לעולם לא היית שומע את קולם של היהודונים הללו. יתירה מזו , במקרה חמור פי אינספור פעמים מקללות.בטבח ורצח נוראי של יהודים בבית כנסת בירושלים בירתנו כאשר סוף כל סוף היהודונים בחלקם הגיבו לא אשכח את הפוסט של ציפי' שמגנה "גרזנים שרוצחים יהודים ". בושה וחרפה. תומכי טרור וטרוריסטים.לא פחות.

      הגב
  2. צעיר (יהודי)

    קודם, יישר כח על הכתבה.
    ב' כואב הלב ליראות יהודי אובססיבי אכול שנאה לעם שלו. שהשקר הוא החמצן (והפרנסה) שלו.
    אני לאתר הארץ כבר לא נכנס. ואין צורך לומר שמעולם לא קניתי את הביטאון. למעשה ספורות הפעמים שנתקלתי בו. כניראה הוא ממש לא מעניין שגם בחנויות אני לא שם לב אליו.
    עם ישראל ממשיך הלאה עם האמת שלו. למרות מאמציהם הכבירים של יהודונים כגדעון לוי ואנטישמים בעולם ובארץ.

    הגב
  3. כדאי להפנים: זו זוית ראייה של לאומן בלסטיני

    המהלל מקדם ומצדיק את הלאום האהוב עליו-הבלסטיני, ומשמיץ מכפיש ומעליל עלילות דם על הלאום השנוא עליו-היהודי

    הגב
  4. יובל

    ואחרי הכל סביר להניח שאילו הפצוע היה יהודי, היה אחד החיילים מוציא מכיסו תחבושת אישית ומנסה לעצור את דמו במקום "להמתין לתאג"ד " שיפנה את הזבל.
    לוי הוא חלאה אבל החיילים לא ממש גאווה גדולה..

    הגב

תגובה
שם
דוא"ל

fifteen − 1 =

חזרה למאמרים
הרשמה לניוזלטר
הכניסו את פרטיכם וקבלו עדכונים שוטפים לדוא"ל
אני מסכים לתנאי השימוש
הירשם
פרספקטיבה בפייסבוק
פרספקטיבה בתקשורת
עמותת האם
שותפים