אם אשכחך, חוק השגרירות בירושלים, אכתוב על כך מאמר ל'ידיעות'

שלומי בן-מאיר

איך יכול להיות שמי שכיהן כקונסול מטעם ישראל בניו יורק, מפגין כזו בורות באשר לעמדת ארה"ב כלפי ירושלים? יכול להיות שלמאמרו התגנבו גם העדפות פרטיות שאינן ממין העניין? תגובת אלון פנקס: במאמר קצר אי אפשר להיכנס לדקויות

 

טראמפ בנאומו ביום רביעי. שינוי מהותי לעומת קודמו בתפקיד

 

ב'ידיעות אחרונות', כותב קונסול ישראל בניו-יורק לשעבר אלון פנקס (חמישי, 7.12.2017) את דעתו השלילית אודות הכרתו של נשיא ארה"ב טראמפ בירושלים כבירת ישראל. בינות לטיעונים, מופיעה במאמרו של פנקס הקביעה הבאה:

טראמפ לא באמת חידש. נכון, הוא פרסם הצהרה נשיאותית חשובה בפני עצמה, אבל בפועל לא שינה מדיניות. הוא חזר על סעיפי חוק משנת 1995, "חוק השגרירות בירושלים" שבחלקו השני בסעיפים 1 עד 17 מפורטת ומנומקת הכרת ארה"ב בירושלים כבירת ישראל, ללא קביעה והבעת עמדה מהי בדיוק אותה "ירושלים" ומהם גבולותיה.

האמנם? למעשה, פנקס שוגה בנוגע לשתי הנקודות שהוא מעלה: שטראמפ לא חידש ולא שינה את מדיניותה של ארצות הברית; ושחוק השגרירות בירושלים אינו קובע או מביע עמדה לגבי ירושלים וגבולותיה.

מדיניותו של ממשל אובמה בירושלים

בכדי לבחון אם טראמפ אכן לא שינה את מדיניות ארה"ב בנוגע לירושלים, נחזור לימי כהונתו של הנשיא האמריקני הקודם, ברק אובמה.

בשנת 2002, העביר הקונגרס האמריקני חוק לפיו עבור אזרחי ארה"ב שנולדו בירושלים, ישראל תוכר כמקום הולדתם המצוין בדרכונם. המטרה הייתה לשנות את המדיניות עד אז (ושנמשכה מאז) לרשום את העיר ירושלים בלבד, בניגוד לנוהג המקובל לפיו יש לציין את ארץ הולדתו של האזרח, ולא את עיר הולדתו. ביוני 2015, לאחר קרבות משפטיים שנמשכו 13 שנים, ביטל בית המשפט העליון האמריקאי את החוק, וקבע כי יש להמשיך במדיניות לפיה ילידי ירושלים לא יוכלו לרשום את מדינת ישראל כמקום הולדתם.

בית המשפט קבע כי הקונגרס חרג מסמכותו, וכי החוק היה מאלץ את מחלקת המדינה לשנות מדיניות ארוכת שנים שלא להכיר בריבונות מדינה כלשהי על ירושלים, בטרם פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. רק לנשיא יש סמכות להכיר בריבונותן של מדינות אחרות, נכתב בדעת הרוב של פסק הדין.

כשארגון ציוני אמריקה הצטרף לדיונים במעמד של ידיד בית המשפט, הוא הראה לבית המשפט אזכורים רבים לצירוף "ירושלים, ישראל" המופיעים באתר האינטרנט הרשמי של הבית הלבן. זאת בכדי להוכיח כי הממשל כבר רואה בירושלים (או לפחות חלקה המערבי) חלק ממדינת ישראל, גם אם היא אינה מוכרת רשמית כבירתה. בתגובה לכך, מחק הבית הלבן כל זכר לביטוי "ירושלים, ישראל" מהאתר, כך שלא ניתן יהיה להבין כי הממשל רואה בירושלים טריטוריה ישראלית.

מה קורה אם בכל זאת הביטוי "ירושלים, ישראל" משתרבב למסמך רשמי זה או אחר? בספטמבר 2016 נשא הנשיא אובמה הספד לשמעון פרס ז"ל בהר הרצל. בתמלול ששוחרר לעיתונות הופיע מיקום ההספד: "הר הרצל, ירושלים, ישראל", כאשר השם 'ישראל' מחוק בפס באופן בוטה, שוב, בכדי שלא ניתן יהיה להבין כי הממשל רואה בירושלים עיר ישראלית. המחפשים כיום את תמלול ההספד הרשמי יגלו כי הוא מציין פשוט את "ירושלים", מבלי להזכיר באיזו מדינה העיר נמצאת.

הייתכן, אם כן, כי הצהרתו של טראמפ בכל זאת מחדשת דבר או שניים לעומת הממשלים שקדמו לו, ובמיוחד ממשלו של ברק אובמה?

מה אומר חוק השגרירות בירושלים?

אלון פנקס טוען כי חלקו השני של 'חוק השגרירות בירושלים' אינו קובע או מביע עמדה אודות מהי ירושלים ומהם גבולותיה. האמת היא שחלקו השני של החוק, הקרוי 'ממצאים', עוסק בירושלים באופן מפורט למדי. הוא קורא לירושלים "המרכז הרוחני של היהדות" ומציין כי ב-1996 ימלאו 3,000 שנה לכניסת דוד המלך אל העיר.

בנוגע לגבולות העיר, אלו הם סעיפי החוק הרלוונטיים:

(5) מ-1948 עד 1967, ירושלים הייתה עיר מחולקת, ומאזרחים ישראלים מכל הדתות כמו גם אזרחים יהודים של כל המדינות נמנעה כניסה לאתרים הקדושים באזור שנשלטו על ידי ירדן.

(6) ב-1967, העיר ירושלים אוחדה מחדש במהלך הסכסוך הידוע כמלחמת ששת הימים.

(7) מאז 1967, ירושלים הייתה עיר מאוחדת המנוהלת על ידי ישראל, ולבני כל הדתות הובטחה גישה מלאה לאתרים הקדושים שבעיר.

(8) שנה זו היא השנה ה-28 בה ירושלים מנוהלת כעיר מאוחדת בה זכויותיהן של כל הדתות מכובדות ומוגנות.

(9) ב-1990, הקונגרס אימץ פה אחד את החלטת הסנאט… המכריזה כי הקונגרס "מאמין כי ירושלים חייבת להישאר עיר לא מחולקת בה הזכויות של כל הקבוצות האתניות והדתיות מוגנות".

(10) ב-1992, הסנאט ובית הנבחרים אימצו פה אחד…החלטה לציין את השנה ה-25 לאיחודה מחדש של ירושלים, ולאשרר את עמדת הקונגרס שירושלים חייבת להישאר עיר בלתי מחולקת.

אם העמדה המבוטאת בסעיפים הנ"ל אינה ברורה מספיק, בא חלקו השלישי של החוק 'לוח זמנים', ממנו אלון פנקס מתעלם. סעיף 1 בחלק זה מכריז:

על ירושלים להישאר עיר בלתי מחולקת בה הזכויות של כל קבוצה דתית ואתנית מוגנות.

כידוע, מאז נחקק החוק לפני 22 שנה, נשיאי ארה"ב השונים דוחים את יישומו. ניתן לטעון כי מאז הרכב הקונגרס השתנה והחוק כבר איננו מבטא את עמדת המחוקקים האמריקאים. לכן ראוי לציין כי רק לפני חצי שנה, ביום השנה ה-50 לאיחודה של ירושלים, העביר הסנאט פה-אחד (רוב של 90 מול 0) החלטה המאשררת את החוק וקובעת כי "ירושלים צריכה להישאר בירתה הבלתי-מחולקת של ישראל".

אם כן, החוק של הקונגרס משנת 1995 מדבר באופן מפורש על ירושלים המאוחדת כפי שהיא מנוהלת על ידי מדינת ישראל, וקורא שלא לחלק אותה בשנית. קשה להבין כיצד ניתן לקרוא את הסעיפים לעיל ולטעון כי הוא אינו קובע או מביע עמדה "מהי בדיוק אותה 'ירושלים' ומהם גבולותיה".

לסיכום: אלון פנקס טען כי ההכרה בירושלים כבירת ישראל לא מהווה חידוש או שינוי במדיניות. זאת בעוד הנשיא שקדם לטראמפ נמנע באופן עקבי מליצור את הרושם שהוא רואה בחלק כלשהו של ירושלים כטריטוריה ישראלית לגיטימית. ובניגוד לנטען, כאילו 'חוק השגרירות בירושלים' אינו עוסק במהותה וגבולותיה של ירושלים- לא זו בלבד שהוא דווקא כן עוסק בהם, אלא שהוא אף מעלה על נס את ירושלים השלמה והמאוחדת תחת ריבונות ישראלית.

 

תגובתו של אלון פנקס: 

החוק לא מגדיר ״בלתי מחולקת". עיקר ההתעקשות שלנו במונח ״מאוחדת״ הוא על האגן הקדוש, לא על ואדי ג׳וז או שועפט.

בכל מקרה, תודה על ההערות. ברור לך שבמאמר כל כך קצר אי אפשר היה להיכנס לדקויות.

הוסף תגובה

6 תגובות

  1. אטילה

    חייבים להודות שזה כמעט משעשע שלא לומר מביך.. שבאתר שהפך כל כך פוליטי ושכל האנליזות שלו מזמן נפרדו מההיבט המקצועי הנקי, יש הערה שאומרת: "יכול להיות שלמאמרו (של אלון פינקס) התגנבו גם העדפות פרטיות שאינן ממין העניין?" ברצינות?? התגנבו העדפות?? יש לכם באתר איזושהו ניתוח שלא 'התגנבו' אליו 'העדפות'?? בידור. והכי מצחיק לקרוא את הניתוחים שמיועדים למען 'תקשורת מדוייקת' ואת הטענה שלכם ש'אתר 'פרספקטיבה' הינו ללא שיוך פוליטי, ואינו נוקט באף עמדה בנוגע לסוגיות פוליטיות בישראל'. טלו קורה מבין עינכם. בענייני אמינות ויושרה. יש לכם עוד הרבה מה ללמוד. זה לגיטימי להיון אתר בעל גוון פוליטי מובהק וזה לא אומר שהניתוחים בגלל זה לא אמינים. אבל לכל הפחות תודו שיש גוון פוליטי מובהק. גילוי נאות.. הרי עיתונאי שהיה שוכח איזה גילוי נאות (שמלאני כמובן) הייתם 'קורעים אותו'.

    הגב
    • עופר

      יש לך משהו להגיב על הנושא של הכתבה? או שסתם באת לשפוך מרמור על עיתונאים שאינם חלק מהמקהלה שאתה משתייך אליה?

      הגב
    • שניר

      יש חטאים בתקשורת הימנית,אבל כשהביקורת באה משמאל היא מעוררת גיחוך. העיתונות שהייתה כאן עד השנים האחרונות, עבדה ועובדת בסטנדרטים נמוכים בהרבה מחוסר בגילוי נאות ושרבוב דעות אישיות לכתבות. אני עדיין זוכר לכם את הדיווחים החלקיים, הטעויות המוזרות בפרטים חשובים ועוד מלא דברים שעדיין לא מובן לי מדוע שיעשו על ידי עיתונאים מקצועיים. יש לנו דרך ארוכה לעבור עד שרמת האמינות של 'פרספקטיבה' תרד לרמה של טמקא או 'הארץ'.

      הגב
  2. גל

    אטילה, מעבר לאד הומינם שביצעת, שלא מפחית בכלום מהכתוב, משעשע לראות שעוד לא התרגלו בתקשורת הישנה שיש מי ששם לב לדברים, ויש הד לשימת הלב הזו. שהתקשורת מסרבת להבין שחוקי המשחק השתנו, וזה יפגע בהם . מנסיון, גם אז לא יבינו מה רוצים מהם, ויאשימו את הקוראים.

    הגב
  3. יניב

    אטילה איך אתה לא מתבייש? באיזו צדקנות אתה תוקף פה בדיוק? כמי שהוא שותף ותיק בתקשורת חד צדדית ומוטה אין לך בכלל זכות לדבר. במקום להגיב עניינית לגבי התוכן בחרת להתמקד בחוסר האובייקטיביות לכאורה שיש פה.. גם אם נכון מה שכתבת (ושוב איני חושב כך) הרי שאחרי שנייייייים כל כך ארוכות שנאלצנו לשמוע את הדעות המטומטמות שלך ושל חבריך סוף סוך אנחנו יכולים לשמוע גם דעות נורמליות. תבין, הבעיה שלנו איתך היא לא שאתה משוכנע לחלוטין שאתה צודק (אע"פ שברור לגמרי שאתה חי בלהלהלנד) אלא שבמשך שנים סתמתם את הפה לכל מי שחושב אחרת מכם ועכשיו כשיש לנו אפשרויות אחרות זה מה שאתה עושה עם הזמן שלך? מנסה שוב לערער את הלגיטימיות של הדעה האחרת ולסתום את הפה למי שחושב אחרת ממך? אתה בטוח שאתה דמוקרט, פלורליסט ומכיל כמו שאתה נורא מתאמץ להיות? פשוט מעורר רחמים. תתעורר כבר מהטימטום שאחז בך! יש לך אחריות בתור מי שעובד בתקשורת.

    הגב

תגובה
שם
דוא"ל

5 + nine =

חזרה למאמרים
הרשמה לניוזלטר
הכניסו את פרטיכם וקבלו עדכונים שוטפים לדוא"ל
אני מסכים לתנאי השימוש
הירשם
פרספקטיבה בפייסבוק
פרספקטיבה בתקשורת
עמותת האם
שותפים