בחצי היום תקבלו את חצי התמונה

מערכת פרספקטיבה

תקנון האתיקה של רשות השידור דורש מהמראיינים "להימנע מחלוקת ציונים, שפיטה ערכית או הדבקת תוויות" בשל היות הרשות ציבורית ולא פרטית. החליטו לבד מה בין זה לבין הריאיון שערכה אסתי פרז עם דורית בייניש ברשת ב' על חוק ההסדרה

 

%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94

"חובה על המראיין להימנע מחד צדדיות". אסתי פרז באולפן. (צילום: מתוך אתר רשות השידור)

 

חנן עמיאור

נקדימון רוגל ז"ל, מחברו של תדריך הגשת חדשות ואקטואליה ברשות השידור (מסמך נקדי), חשש מפני עובדי הרשות שישתמשו במשרתם כדי להפיץ באמצעות המשאב הציבורי שהופקד בידם "קול", "מדיניות" או "השקפות" משל עצמם.

ולכן, בתקנון האתיקה שפרסם לפני 45 שנה, ואשר נותר תקף ומחייב עד היום, קרא רוגל לעורכי ומגישי קול ישראל כך:

תפקידם העיקרי של עובדי האינפורמציה ברשות השידור הוא להביא עובדות בלי מסקנות מוכנות בצדן. הם מצווים להיות אובייקטיביים וניטרליים, אל להם "לחלק ציונים" ולבטא את עמדתם כלפי צד מן הצדדים בנושא השנוי במחלוקת

ובהתייחס ישירות לסוגת הריאיון, הבהיר נקדימון רוגל מהי האתיקה המחייבת את מראיין רשות השידור, אשר בשונה ממשאב שידור פרטי, משדר במשאב ציבורי ולפיכך מחויב באתיקה נוקשה:

על המראיין להישמר מכל משמר מנקיטת עמדה בנושא שנוי במחלוקת, אפילו בדרך של ניסוח לא זהיר, או שימוש במילים טעונות שיש בהן משום שפיטה ערכית או הדבקת תוויות.

יש להימנע מחד צדדיות, ממשפט קדום מהבעת דעה אישית, מנטאי (bias), מחלוקת ציונים והדבקת תגים, מהעלמת עובדות או מהטעמתן באורח סקלטיבי

ועכשיו, נוכח הוראות האתיקה של רשות השידור, הבה נבחן את הריאיון שקיימה אסתי פרז, מגישת 'בחצי היום' – יומן חדשות הצהריים של רשת ב', (שלשום, 5.2, כאן החל מדקה 15:30) עם נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, השופטת דורית בייניש, באשר לנושא השנוי ביותר במחלוקת ציבורית כיום – חוק ההסדרה.

דעותיה של המרואיינת, בייניש, פחות מעניינות. נדלג עליהן ונתעכב רק על שאלותיה של המראיינת, פרז, נוכח הוראת נקדי "להישמר מכל משמר מנקיטת עמדה בנושא שנוי במחלוקת, אפילו בדרך של ניסוח לא זהיר, או שימוש במילים טעונות שיש בהן משום שפיטה ערכית או הדבקת תוויות".

הנה השאלות, כולן ולפי הסדר:

  • בואי ננסה להבין יחד איתך מה הבעייתיות בחוק ההסדרה, שהמטרה שלו להסדיר, כמו שמסבירים לנו, את מעמדם של אלפי בתים בהתנחלויות

  • (בתגובה לבייניש שמכנה את החוק 'חוק של גזל') מושג שהביא כאן אצלנו בשידור ח"כ בני בגין, שנדמה שלפחות בקואליציה הוא היחיד שמבין את זה או אומר את זה

  • (בתגובה לאזכור היועמ"ש לממשלה בידי בייניש) שהודיע כבר שלא יגן על החקיקה הזאת

  • את אומרת שכנסת ישראל, רק אם אני מבינה נכון, מצפצפת על החוק

  • בואי נדבר גם על הנזק שזה עלול לעשות, החוק הזה, אם יעבור בכנסת, ליחסינו עם מדינות העולם, גם עם הפלסטינים. מדובר בחוק שסותר את הדין הבינלאומי?

  • אם יגיע החוק הזה לבג"צ, יפסול אותו?

  • לו את היית יושבת עדיין בבית המשפט העליון היית פוסלת חוק כזה?

  • אני אציע לך איזשהו תסריט, החוק הזה יעבור בקריאה שניה או שלישית, השופטת בייניש, מישהו יגיש עתירה לבג"צ, בג"צ על פי התסריט שלי יפסול את החוק הזה ואז ממשלת ישראל וחברי הכנסת של הקואליציה, ואולי גם ארגונים אחרים מימין, יאשימו את בג"צ בהאשמות חמורות. זה כבר היה בעבר עם חוקים אחרים. את מרגישה שמנסים כאן או שכבר עושים את זה בפועל, לצמצם את סמכויותיו של בית המשפט העליון, וגם אולי לפגוע בשופטים?

  • ובית המשפט, את אומרת, אינו מתערב במדיניות. זה תפקידו – לשמור על החוק

9 שאלות על חוק ההסדרה, (העשירית והבוטה מכולן תחתום את הריאיון), כולן מאתגרות משמאל את התשובות העוינות לחוק שמביעה בייניש. פרז לא מוציאה מפיה, לאורך כל הריאיון, ולו מילה אחת ויחידה שיש בה משום ריענון הדיון באמצעות הצעת נימוק כלשהו בעד החוק.

בנקודה זו ממצה פרז את טיגונו במעמד צד אחד של חוק ההסדרה, ומנצלת את ההזדמנות לדון עם בייניש בהצעת חוק "זכות העמידה", (הצעה מטעם הליכוד שמטרתה לחסום את פעילותם של גופי שמאל כדוגמת 'יש דין' ודומיו, ולפיה רק בעליו המוכח של השטח יוכל לעתור לבג"צ בנוגע למעמד הקרקע)

  • אני רוצה, בזמן הזה שאנחנו מדברים, לדבר איתך על מה שנקרא זכות העמידה. הצעת חוק שמונחת על שולחן הכנסת וקשורה גם היא להצעות חוק כאלה או אחרות ואיך הן מגיעות בסופו של דבר אחרי החקיקה לבג"צ. את חושבת שצריך לצמצם את זכותם של גופים, ארגונים, אנשים, לבוא בפני בית המשפט העליון, בפני בג"צ, רק מי שהעניין קשור אליו צריך להגיע? זה יקל גם על עבודת בית המשפט, או שזה יצמצם את זכויות האנשים?

לאחר שבייניש מספקת כמובן את הסחורה עם גינוי חריף ותקיף של חוק "זכות העמידה", וכמיטב מסורת הריאיון הפרזי – בלי לאתגר את כבוד השופטת ברעיון כלשהו בעד הצעת החוק, משליכה פרז חכה, אולי תצליח לדוג אמירה משפטית נגד נתניהו:

  • שני עניינים שקשורים למנהיגינו אחד לראש הממשלה. ריבוי חקירות נגדו. הוא צריך להתפטר מתפקידו?

בייניש נזהרת ולא מוכנה להשיב. פרז מאגפת:

  • גם לא עמדה ציבורית השופטת בייניש?

גם לא. כמה חבל. לקראת סיום מגיע תורה של השאלה המאוזנת והעניינית היחידה בכל הריאיון:

  • אני אנסה בעוד עניין, חנינה לראש הממשלה לשעבר אולמרט?

פרז נוחלת אכזבה נוספת, וחוזרת לעיקר:

  • אז אני אסיים את הריאיון איתך בשאלה כללית. כבר נגעת בכך כמה וכמה פעמים במהלך הריאיון הזה אבל אני רוצה בכל זאת לחזור על זה ככה ואולי לחדד את הדברים. האם היום את, מבחוץ כבר, מודאגת מאד באשר למעמדו של שלטון חוק במדינת ישראל מהדברים שאת רואה. שאת שומעת ורואה?

בייניש, אתם כבר מנחשים, לא מאכזבת את פרז וממטירה על החוק את עביט השופכין המסכם.

בתום 11 דקות מופע היחיד של השמאל הפוליטי ביומן הצהריים של רשת ב', פונה פרז לפרשן חנן קריסטל:

  • פרז: חנן קריסטל שלום
  • קריסטל: מה יש להוסיף?
  • פרז: דורית בייניש בדרך כלל קשה להוסיף על מה שהיא אומרת, אבל אפשר לראות שהיא מודאגת ואת זה היא כבר אמרה בצורה מאד ברורה

שאלנו אתי אסתי פרז איך יתכן שלכל אורך 11 דקות הריאיון עם בייניש היא לא אמרה ולו מילה אחת ויחידה שתאתגר את טענות בייניש נגד החוק, ובכך תעניק למאזינים דיון שמוחלפות בו דעות ועמדות כמקובל, במקום פמפלט פוליטי במעמד צד אחד. פרז בחרה שלא להגיב.

הוסף תגובה

תגובה אחת

  1. גל

    מאחר ואין כמעט עיתונאים יותר במדינת ישראל (ובמערב), אני לא רואה בעיה עם הראיון. תועמלנית ממלכתית של השמאל הקיצוני ראיינה שופטת המייצגת את השמאל הקיצוני. זה היה משדר תעמולה פוליטי, וככזה יש להעניש את הנוגעים בדבר, אם יש חוקים האוסרים על תעמולת בחירות בזמן שכזה ללא תשלום.

    הגב

תגובה
שם
דוא"ל

חזרה למאמרים
הרשמה לניוזלטר
הכניסו את פרטיכם וקבלו עדכונים שוטפים לדוא"ל
אני מסכים לתנאי השימוש
הירשם
פרספקטיבה בפייסבוק
פרספקטיבה בתקשורת
עמותת האם
שותפים