"דרכי שלום"

מערכת פרספקטיבה

"סדר מופתי"; "מרי אזרחי"; "דרכי שלום" – עודה בשאראת וזהא חסן מתרגשים ב'הארץ' מהמאבק הפלסטיני בשבועיים האחרונים. התמונות מספרות סיפור אחר

 

מאת טל רפאל ושלומי בן מאיר

 

מטבח בית משפחת סלומון בישוב נווה צוף חלמיש (צילום: דו"צ)

 

 

כך כתב השבוע עודה בשארת ב'הארץ':

מה שקרה בשבועיים האחרונים הוא אנטי־תזה לדרך הפנאטית הדתית והקיצוניות הלאומית. כאשר עשרות אלפי פלסטינים מחליטים להיאבק בדרכי שלום, כשהם מתפללים ברחובות בסדר מופתי, כאשר הם נוקטים מרי אזרחי נגד החלטות הממשלה — זה מסר חשוב של ציבור נחוש ולא אלים, המוכן לספוג אבידות בגוף ובנפש בלי לחזור בו מדרישותיו.

אפשר לומר, שההתרחשויות שהחלו בפיגוע במקום קדוש — דבר המנוגד גם לציווי הדתי — נהפכו למרי אזרחי

לדברי בשארת, הפיגוע בהר הבית, שהתרחש ב-14.7.2017, היווה נקודת המפנה. מאז רצח שני השוטרים הישראלים ביריות בגבם על ידי שלושה מחבלים, חל שינוי של ממש והפלסטינים פצחו ב"מרי אזרחי", שהוא מטבעו בלתי אלים.

דברים ברוח דומה נכתבו במאמר אחר בגרסה האנגלית של 'הארץ', המשבח אף הוא את "השיטות הלא-אלימות" בהן נקטו הפלסטינים בשבועות האחרונים, שיטות המזכירות לכותבת, זהא חסן, את מאבקיהם של רוזה פארקס, מהטמה גנדי ומרטין לות'ר קינג.

אלא שלמרבה הצער והטרגדיה, כמה מאירועי השבועות האחרונים עומדים בניגוד לחזונו של בשאראת אודות מאבק מופתי ובלתי אלים. בשאראת אינו מזכיר כלל את הרצח בחלמיש ב-21 ליולי, של יוסי, אלעד וחיה סלומון ז"ל- שהיה מן הסתם הופך לטבח מחריד אף יותר, אלמלא חייל בחופשה שנזעק למקום ונטרל את המחבל. כזכור, המחבל הצהיר בחשבון הפייסבוק שלו כי הוא מתכוון לפגוע ב"בני הקופים והחזירים" ה"סוגרים את שערי אל-אקצא"- סטטוס שזכה בשעות שלאחר הרצח ב-18 אלף לייקים. לא בדיוק "אנטי־תזה לדרך הפנאטית הדתית", כדברי בשאראת.

למותר לציין כי רצח בני משפחת סלומון לא גונה בפומבי על ידי אף מנהיג פלסטיני. יתר על כן, לאחר שפורסם כי ראש ועדת הקשר באש"ף עם החברה הישראלית, מוחמד אל-מדני, גינה את הרצח, זה מיהר להכחיש את הדברים ואיים לתבוע את המפרסמים על הפגיעה בשמו הטוב. הוא כנראה טרם שמע אודות האופנה הפלסטינית החדשה של התנגדות בלתי אלימה.

ומה בנוגע להפגנות הפלסטיניות בשבועיים האחרונים? האם ניתן לכנות את הלוויות המחבלים מהר הבית באום אל פחם, בהן המונים קראו קריאות בשבח השהידים ואף ירו זיקוקים לאות שמחה, כ"דרכי שלום"? האם הן מציינות את תחילתו של מאבק פלסטיני נטול אלימות? לא היה קשה כל כך לבחון את העניין. בשבועיים האחרונים היו הפגנות במספר מוקדים.  דרכי שלום? מרי אזרחי בלתי אלים? להלן כמה דוגמאות:

הפגנה ליד שער המשגיח בהר הבית, 21.7.2017:

המפגינים זועקים "ח'ייבר יא יהודים, מוחמד עוד ישוב" (האזכור הוא לטבח שביצע מוחמד בשבטים היהודים בח'ייבר, במאה השביעית לספירה).

 

 

הפגנה בירושלים,  21.7.2017 ("מתפללים ברחובות בסדר מופתי")

 

הפגנה במחסום חווארה, 21.7.2017

 

 

הפגנה ליד בית אל, 24.7.2017

 

 

הפגנה בחברון, 28.7.2017

 

הפגנה בכפר קדום, סמוך לשכם, 28.7.2017

 

הפגנה בבית לחם 28.7.2017

 

תגובת עודה בשאראת: "עיקר המאבק היה אזרחי ולא אלים, אך כמו בכל מקום בשולי המאבק היו עימותים שברובן תוצאה של פרוסקציות של כוחות הכיבוש. מה עוד שמאבק אזרחי בעיקר ללא שימוש בנשק, ובמיוחד נשק חם, וכך היו פני הדברים במקום המרכזי של האירועים בירושלים".

הוסף תגובה

2 תגובות

  1. עופר

    וגם אם ההפגנות היו לא אלימות, הם הפגינו על ה"זכות" להכניס כלי נשק למקום שהם טוענים שקדוש להם. זה כבר אומר הכל.

    הגב
  2. גל

    טוב וחשוב לראות למה הערבים קוראים שלום. טוב שהארץ פרסם את המאמר הזה, לדעתי אפילו לא הבינו מה הם אומרים..טוב וחשוב לראות למה הערבים קוראים שלום. טוב שהארץ פרסם את המאמר הזה, לדעתי אפילו לא הבינו מה הם אומרים..

    הגב

תגובה
שם
דוא"ל

one × three =

חזרה למאמרים
הרשמה לניוזלטר
הכניסו את פרטיכם וקבלו עדכונים שוטפים לדוא"ל
אני מסכים לתנאי השימוש
הירשם
פרספקטיבה בפייסבוק
פרספקטיבה בתקשורת
עמותת האם
שותפים