האם בן כספית יודע משהו שאפילו גדי בלום לא יודע?

חנן עמיאור

לפני תשע שנים פרסם 'ידיעות אחרונות' ראיון עם נתניהו, בו צוטט רה"מ כאומר שהוא זוכר חיילים בריטיים בירושלים בילדותו. בתוך זמן קצר חזר בו העיתון והודה שהדברים לא נאמרו. כשיוסי שריד חזר עליהם לאחרונה, טענתנו היתה ש"לא זכור לו שפורסם תיקון", אבל תשובתו של בן כספית, שחזר על הטענה ביום שישי האחרון, מפתיעה אפילו יותר

 

לכידה

מחנה שנלר, אחד המתקנים הבריטיים בהם שיחקו ילדי ירושלים בשנות החמישים. (צילום: www.jerusalem shots.com)

 

מקורו של אחד המיתוסים הנפוצים והמושרשים ביותר, התומך בטענות על "חוסר אמינותו" של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בריאיון שנתן לפני כתשע שנים ל'ידיעות אחרונות', ובו טען, לכאורה, שהוא זוכר שראה, בילדותו בירושלים, חיילים בריטיים. הדבר לא יתכן, כמובן, כיוון שנתניהו נולד ב 1949, שנה לאחר שהסתיים המנדט הבריטי.

אבל נתניהו לא אמר את זה. הוא אמר שהוא זוכר "מתקנים" בריטיים, בהם נהגו הוא ואחיו לשחק. המראיין, גדי בלום, שמע "חיילים" במקום "מתקנים". כשפנה נתניהו לעיתון וביקש תיקון, האזינו הכתב והעורכים מחדש להקלטת הריאיון, ונוכחו לדעת שהמילה שנאמרה היתה אכן "מתקנים" ולא "חיילים".

ידיעות אחרונות מיהר לפרסם הבהרה בעניין,

לכידה

אבל המסר הוטמע. רק לאחרונה שב על הטעות יוסי שריד, במאמר שפרסם ב'הארץ', (רבין מת פעמיים, 17.7) ובו הזכיר שוב את העניין, כהוכחה ניצחת ל"שקרנותו" של רה"מ. לשאלת 'פרספקטיבה' מדוע הוא חוזר על טענה שהטוענים אותה התנערו ממנה בעצמם זה מכבר, ענה ש"לא ידוע לי על תיקון. וגם לא נראה לי סביר מה שאתה אומר. לא זוכר שראיתי תיקון כזה".

ביום שישי האחרון, (מפלה בשתי מערכות: אובמה והגז מעלים ספקות לגבי תפקוד נתניהו, מעריב, 6.9), שב בן כספית על הטענה, כשכתב כך:

הדמיון המפותח של נתניהו אפשר לו לראות בזמנו חיילים בריטים בירושלים ב־1948 (על אף שנולד שנה אחר כך)

אבל בן כספית, מתברר, לא מתרשם מהבהרת 'ידיעות אחרונות'. היא לא מקובלת עליו.

'פרספקטיבה': בן כספית, תרצה להבהיר? לתקן?

בן כספית: אני עומד לגמרי מאחורי דברי

 

 

הוסף תגובה

7 תגובות

    • אבל לגבי עיתונאים בכלל

      הם חיים בעולם של שקר ואין להם בעיה להכחיש או להפך לפי אינטרסיהם. באתר הזה הייתה כתבה על עתונאי 'מומחה' שדווח בלי היסוס ש"עזה המקום הצפוף ביותר בעולם", וכשמהאתר הזה העמידו אותו על טעותו, לא היסס להמציא שדבריו הם הנכונים. 'תקשורת' "מידע' 'חדשות' 'עובדות' 'אמת'- למילים האלה בעידן הזה אין הגדרה.

      הגב
  1. מרגלית דניאל

    לבנימין זילברמן, המכנה עצמו "בן כספית" ומתיימר להיות עתונאי, יש רקורד מרשים בתחום האמינות. למשל, עלילת הדם שפירסם נגד שופט ביהמ"ש העליון תאודור אור, בהסתמכו על שקריו של סוחר סמים כלוא ואשה חולת נפש. השקר נחשף כמובן בתוך דקות לאחר פירסום ה"תחקיר" הכוזב והדיבתי, וכזבית "העשוי-ללא-חת" היתמם ואמר: אני רק דיווחתי. וכך נהפך ה"תחקיר" שהתנוסס בכותרת הראשית של "מעריב" ל"דיווח" (כאילו ש"סתם" דיווח אינו מחייב בדיקה של העובדות ו-וידוא אמיתותן). דוגמה מרשימה יותר לאמינות כזבית ויושרו היא האפיזודה הבאה: לאחר פלישת סדאם חוסין לכווית בראשית אוגוסט 1990 שכרה השגרירות הכוויתית בוושינגטון משרד יחצנים כדי להפעיל לחץ על הממשל שיחליט על פעולה צבאית לשחרור כווית. במסגרת מסע היחצנות התראיינה בתו בת העשרה של השגריר בטלוויזיה האמריקאית, התחזתה לתושבת כווית סיטי, וסיפרה סיפור בדים כיצד ראתה במו עיניה בעיראקים שולפים פגים מאינקובטורים בבית החולים המקומי ואוספים את האינקובטורים הריקים כדי לשלוח אותם לבגדאד. הסיפור הבדוי עשה רושם עצום בארה"ב ותרם להגברת התמיכה הציבורית בפעולה צבאית אמריקאית. כ-5 או 6 שנים אח"כ שידרה הטלוויזיה החינוכית של ישראל תוכנית דוקומנטרית אמריקאית שעסקה במסע היחצנות הכוויתי שקדם למלחמת המפרץ, כולל סיפור הפגים והאינקובטורים. ביום השידור כללה התוכנית "ערב חדש" אייטם שנועד לשמש פרומו לתוכנית הדוקומנטרית. לאולפן הוזמן בן כספית כמי שהיה כתב מעריב בארה"ב בתקופה הרלוונטית, כלומר קיץ וסתיו 1990 וחורף 1990/91, כדי למסור עדות אישית על האפקטיביות של מסע היחצנות הכוויתי. כספית סיפר מה שסיפר, ורק דבר אחד "שכח" לספר: כף רגלו דרכה על אדמת ארה"ב לראשונה בחייו בנובמבר 1991 – שנה אחרי מסע היחצנות, וחודשים רבים אחרי שהמלחמה הסתיימה… בת השגריר של כוויתית הייתה שקרנית – אך היא לא היתה השקרנית היחידה…

    הגב
  2. גל

    קחו מהשמאל שקרים ותככים, ומה נשאר להם למכור? אפילו ציטוט פשוט מדברי נתניהו הם לא מסוגלים הלי לשקר (דב חנין ממציא ציטוט מנאום של ביבי, אפילו שזה זמין לקריאה ברשת.)

    הגב

תגובה
שם
דוא"ל

חזרה למאמרים
הרשמה לניוזלטר
הכניסו את פרטיכם וקבלו עדכונים שוטפים לדוא"ל
אני מסכים לתנאי השימוש
הירשם
פרספקטיבה בפייסבוק
פרספקטיבה בתקשורת
עמותת האם
שותפים