'הארץ': שנאת יהודים היא פרקטיקה נוצרית, לא מוסלמית

חנן עמיאור

מערכת 'פרספקטיבה' לוקחת את עורך 'הארץ' הבכיר נחמיה שטרסלר, החתום על הקביעה שבכותרת, לסיור היסטורי, רווי דם יהודים, באוהלי ישמעאל. שטרסלר בתגובה: אז כל מה שלמדנו בהיסטוריה לא נכון? אני לא מגיב

 

לכידה

אקסטזת העריפות ההמוניות של ראשי יהודי ק'רייטה בכיכר השוק של מדינה. עומד ומשקיף: הנביא מוחמד. ציור מוסלמי של מיתוס 'קרב ח'ייבר'

 

ביום שישי האחרון פרסם נחמיה שטרסלר מאמר לעג לראש הממשלה, בהמשך לעניין היטלר והמופתי. (איך נציין את יום השואה, 23.10) לאחר שגיחך על אמירת ראש הממשלה, לפיה גל הפיגועים האחרון הוא תוצאה של הסתה, בעוד שלדעתו הסיבות האמיתיות הן אחרות – כיבוש, התעללות, הפקעת אדמות, מחסומים עוצר בלילות וכו', התפנה שטרסלר לקביעת עובדה היסטורית מדהימה. כך שטרסלר:

כמו שאומר נתניהו: "יש להכיר בעובדות ההיסטוריות".

אז בואו נכיר. שנאת היהודים בת מאות השנים היא פרקטיקה נוצרית, לא מוסלמית. הגזירות, הפרעות, ההשפלות, הרציחות, האינקוויזיציה והגירוש נעשו על ידי נוצרים, לא מוסלמים.

אחד מספריו הבולטים של ההיסטוריון הבריטי הנודע, סר מרטין גילברט, (מי שהיה גם הביוגרף הרשמי של וינסטון צ'רצ'יל), הוא הספר 'באוהלי ישמעאל – תולדות היהודים בארצות האסלאם'. על פני מאות עמודים פורס גילברט מסכת אלימות מזעזעת, הכוללת את כל מה ששטרסלר אמר שהמוסלמים לא עשו ליהודים. גזירות, פרעות, השפלות ורציחות, היו מנת חלקם היומיומית והטבעית לגמרי של יהודים שחיו בארצות האסלאם לאורך 1400 שנים. הסקירה הבאה היא מעט שבמעט מהמובא בספר:

הכל מתחיל ונגמר בקרב ח'ייבר. מאבק פנים מוסלמי במאה השביעית לספירה, בין הנביא מוחמד לאחד ממנהיגי מכה, גרם לכך שיהודי ק'רייטה נחשדו על ידי מוחמד כמי שסייעו לאויביו אנשי מכה. כוחותיו של מוחמד צרו על מצודת היהודים במשך 25 ימים. היהודים ביקשו ממוחמד שיניח להם לצאת לגלות בחוסר כל, לפי תקדימים קודמים של גירוש היהודים ונישולם מכל רכושם על ידי מוחמד ואנשיו, ובלבד שלא יוכרחו להתאסלם. הם נלקחו בשבי ונדונו למוות, בפסק דין שמאותו זמן ואילך נתפס על ידי המוסלמים כהתגלות אלוהית.

700 גברים יהודים בני שבט ק'רייטה נלקחו לשוק של העיר מדינה. תעלות נחפרו בכיכר השוק, ראשי כל הגברים נערפו וגופותיהם חסרות הראשים גולגלו לתעלות. מוחמד צפה במתרחש. כל הילדים וכל הנשים נמכרו לעבדות, או ניתנו כמתנות לחבריו של מוחמד. את אחת מאלמנות הנרצחים לקח לעצמו. "קרב ח'ייבר", כפי שהוא מכונה מאז במסורת המוסלמית, הפך למודל לשליטים המוסלמים שבאו אחרי מוחמד.

מאה שנים מאוחר יותר הוסדר באופן חוקי מעמדם של היהודים כ"בני חסות", והם חויבו בתשלום מס הג'יזיה, מס הגולגולת לשליט המוסלמי המקומי. בני החסות אינם יכולים, עד היום, לשמש כעדים בבית משפט מוסלמי, לבנות מצבות גבוהות משל המוסלמים, להיכנס לבתי מרחץ ללא סימן מזהה מיוחד סביב צווארם, או לשאת נשק.

מאתיים שנים מאוחר יותר, במאה העשירית, רצחו מוסלמים מקומיים כחמשת אלפים מיהודי גרנדה בספרד המוסלמית. הרקע לפוגרום היה הסתה נמשכת של המוסלמים נגד היהודים. "הם (היהודים) נהגו לשוטט סביבנו בלויים, מכוסי השפלה, לעג ובוז", כתב משורר ומשפטן מוסלמי ידוע, בן התקופה. "אל תראו את הריגתם כבגידה". אגב, מסע הצלב הנוצרי הראשון, שארע 30 שנים מאוחר יותר, עלה בחייהם של אותו מספר יהודים, או אף פחות.

גילברט מסכם: ארבע מאות שנות האסלאם הראשונות היו כולן בצלו של "איום מתמשך של אפליה ורדיפות"

התקופה הצלבנית לא היתה מלבבת יותר. באמצע המאה ה 12, נאלץ הרמב"ם, רבי משה בן מימון, מלומד יהודי נודע, לברוח מרדיפות אכזריות בספרד המוסלמית למרוקו. באיגרתו 'מות קדושים', נאלץ הרמב"ם להתיר התאסלמות פורמלית, כחלופה לעינויים ומוות. "מלמלו את הנוסחה", ייעץ לאחיו היהודים, "ותחיו". באיגרת ששלח ליהודי תימן, כתב הרמב"ם, שידע היטב התקפות נוצרים על ההיהודים באירופה, כך:

אין אומה יותר אויבת לישראל ממנה (האומה המוסלמית, ח"ע). ולא אומה שהרעה בתכלית הרעה לדלדל אותנו ולהקטין אותנו ולמאוס אותנו כמוה

יהודים שסירבו להתאסלם, נרצחו. יהודים שהתאסלמו בכל רחבי אזורי השפעת הסולטן, חויבו ללבוש בגדים משפילים, כיסויי ראש דמויי אוכפי חמור ופיסת בד צהובה תפורה מעל לבגד החיצוני. גם צאצאיהם וצאצאי צאצאיהם של המתאסלמים, לא נהנו מיתרון הזמן. מצבם, גם בחלוף מאה שנים מהמרת הדת של אבות אבותיהם, לא השתפר במאום. הפילוסוף היהודי אבן עקנין, שהיה עד למצב היהודים בארצות המוסלמיות במאה ה 12, כתב:

אנו הופכים למטרה של האינקוויזיציה. גדולים וקטנים מעידים נגדנו וגזר דיננו נחרץ, ומעניק לגיטימציה לשפיכת דמנו, החרמת רכושנו, המתת חרפה על נשותינו

המאות הבאות לא היו שונות במאום. טיילים ונוסעים שסיירו ברחבי אסיה וצפון אפריקה, כתבו שוב ושוב ביומני המסעות שלהם על הרדיפות, ההשפלה, הרצח היחידני וההמוני והאלימות הקשה שהיו מנת חלקן של קהילות היהודים ברחבי העולם המוסלמי. על איך, למשל, נאסר עליהם לרכוב על סוסים, רק על חמורים, על מעמד תשלום מס הג'יזיה לשליט המקומי, שלווה בסטירת לחי משפילה. על האופן הרגיל והטבעי שבו היו היהודים מוכים ככלבים ועל ה"כניעות המדהימה" במסגרתה היו "מרשים לעצמם להימחץ ממכות ברחוב". ספרו של גילברט רצוף באינספור עדויות ודוגמאות לכך.

בראשית המאה ה 19, טרם שנולד הרעיון הציוני, תכפו וגברו ההתקפות על הקהילות היהודיות בארצות האסלאם ובפרט בארץ ישראל: בחברון (1813) כלאו שיי'חים ערבים את מנהיגי הקהילה היהודית המקומית ועינו אותם במשך כשנה עד שהושג הכופר לשחרורם. במרוקו (1820) הותקף הרובע היהודי של פס. הרכוש נבזז, הנשים והנערות נלקחו לרובע המוסלמי ונאנסו, גברים שניסו להגן על נשותיהם נרצחו. בצפת (1838) אירע מקרה דומה. נשים נאנסו, גברים עונו כדי לגלות את מקום מחבוא הכסף והזהב, הקהילה נהרסה.

באווירה הזו, ותחת השראתו העל זמנית של "קרב ח'ייבר", עשה המופתי הגדול של ירושלים, חאג' אמין אל חוסייני את ילדותו. כשבגר מעט, מצא עצמו, כקצין בצבא העות'מאני, מתרשם עמוקות מטבח העם שביצע צבא טורקיה בכמיליון וחצי ארמנים. התבססותה של חברה יהודית ציונית ברחבי הארץ, היתה לצנינים בעיניו והאפשרות לחסלה כשם שחוסלו הארמנים, הלהיבה אותו.

בסוף שנות השלושים של המאה ה 20 ביקש היטלר את תמיכת הערבים ולכן הציע להסיר מהתרגום לערבית של ספרו 'מיין קאמפף' את החלק שבו מיקם את הגזע הערבי בתחתית מדרג הגזעים, כשרק הגזע היהודי מתחתיו. בפברואר 1941 המופתי, שנמלט בינתיים מפני הבריטים מירושלים לבגדד, שלח להיטלר טיוטת הצהרת תמיכה בו, תחת שלושה תנאים: שהיטלר יסכים להוקיע את המפעל הציוני כלא חוקי, שיכיר בזכותם של הערבים לפתור את הבעיה היהודית "כפי שנהוג במדינות הציר", ושיאסור הגירת יהודים מארצות הכיבוש הנאצי לארץ ישראל. מבגדד נדד המופתי עוד, עד שהגיע לברלין, שם פגש בהיטלר, שכנעו שלא לאפשר גירוש מתוכנן של 4000 ילדים יהודים לארץ ישראל והציע גם עזרה אישית, בדמות הקמת אוגדת אס.אס. מוסלמית משימתית, שתפקידה לרצוח כחצי מיליון יהודים בארץ ישראל.

***

המחשה עד כמה עמוקה, יוקדת ואינה תלויה בזמן ובמקום היא שנאת היהודים בעולם המוסלמי, סיפק אחד ממבצעי פיגועי התופת באי באלי בשנת 2002, מוסלמי אינדונזי בשם אמרוזי בן נורחסין. סביר להניח שאותו טרוריסט, שחי את חייו בדרום מזרח אסיה, לא פגש מעודו ביהודים. הוא נמצא אשם ברציחתם של למעלה ממאתיים איש, רבים מהם תיירים מערביים, איש מהם אינו יהודי. במעמד הקראת גזר דינו בבית המשפט, כשעיני כל העולם נשואות אליו, הוא צעק "יהודים זכרו את ח'ייבר. צבאו של מוחמד חוזר שוב להביס אתכם".

'פרספקטיבה': נחמיה שטרסלר, למדת קצת את הנושא לפני שקבעת ששנאת יהודים היא פרקטיקה נוצרית, לא מוסלמית?

נחמיה שטרסלר: קראתי הרבה ספרים, לא זוכר עכשיו

'פרספקטיבה': אז איך אתה טוען ששנאת יהודים עתיקה היא עניין נוצרי ולא מוסלמי, כשהספרות ההיסטורית מצביעה על ההיפך הגמור?

נחמיה שטרסלר: אז כל מה שלמדנו בהיסטוריה לא נכון? אין בעיה. תצטט את מי שאתה רוצה מתי שאתה רוצה איך שאתה רוצה. לא רוצה להגיב.

  • פוסט זה נכתב לזכרו של מרטין גילברט ז"ל, שהלך לעולמו מוקדם יותר השנה והוא בן 79
הוסף תגובה

6 תגובות

  1. דניאל דורון

    האלמנט המאפיין את תגובתו של נחמיה שטרסלר זו ילדותיות. עיתונאי אמור לבצע בדיקה של העובדות ולא לסתמך על זיכרון של מה שלמד לפני 40 שנה בבית הספר. טעה ? עצוב שאין לעיתונאי היושרה להודות בטעותו. הוא רק ישפר את אמינותו אם יודה בטעות.

    הגב
  2. בן דוד

    כבר מזמן ראיתי ששטרסלר הוא פובליציסט שמשתמש בכלכלה כדי לנגח את שנואיו, והם רבים!
    עלבון לאינטליגנציה. הוא פשוט לא משכיל. נכון שהמוסלמים לא בנו כבשנים, אבל הפרעות והשחיטות שעשו גם הם לא היו משהו כיף. חוץ מזה, הם לא הצליחו כי היטלר לא הגיע לפלסטינה. אחרת הם היו מלמדים את הגרמנים מה זה לרצוח.
    רחמנות על האוחזים בקרנות "תהליך השלום"!
    היום זה כבר לא שאלה של עמדות פוליטיות והשקפת עולם אלא שקיעה בחלומות האתמול מול הסתכלות על המציאות.

    הגב
    • דר יובל

      הוא לא בנה כבשנים, אבל זה לא מכיוון שלא רצה אלא לא יכול. היו לו תכניות לבניית כבשנים בעמק דותן. אלא מה שהנאצים לא הצליחו לכבוש את מצריים וארץ ישראל, ולכן תכניתו של הרשע לא יצאה אל הפועל. ראה הקישור מי בעד המן האגגי http://maraah-magazine.co.il/12375

      הגב
  3. אבנר אליהו ראם

    מי שטוען טענות טיפשיות, כאילו שרק נוצרים שנאו ורדפו יהודים, הוא שוטה המפגין חוסר ידע בהיסטוריה, כמו גם חוסר הבנה בכך שבאירופה תיעדו דברים. היו תקופות בכל ארץ, נוצרית ומוסלמית, שיהודים חיו טוב, כפי שבכל ארץ נרדפו יהודים, וזה כולל את תימן ואיראן בתקופות שונות, את אלג'יריה, את מרוקו בימי שלטונם של יזיד המזיד ועבד א רחמן, וארצות נוספות.

    הגב
  4. הנק' של התעללות המוסלמים

    במיעוט היהודי מקוממת את אלה שאימצו את עמדת הליגה הערבית או ארגון דומה (היה טוב אם עתונאי אמין יחפש את זה): לפני שנים הערבים הזמינו את יהודי ישראל המזרחים לשוב למדינות ערב, כי "תמיד היה לכם טוב אצלנו". שטרסלר ודומיו מפנטזים על פתרון ל'סכסוך' אז למה להפריע להם – הנה ליהודים המזרחים כבר יש לאן לחזור, עכשיו צריך רק לסדר את האשכנזים. מי שאין לו ראש כזה לא יכול להיות עתונאי בכיר.

    הגב

תגובה
שם
דוא"ל

two + 2 =

חזרה למאמרים
הרשמה לניוזלטר
הכניסו את פרטיכם וקבלו עדכונים שוטפים לדוא"ל
אני מסכים לתנאי השימוש
הירשם
פרספקטיבה בפייסבוק
פרספקטיבה בתקשורת
עמותת האם
שותפים