ההדתה שלא היתה

תהליך "ההדתה" שעוברת המדינה תחת ממשלות הימין הוא, מבחינת התקשורת, בבחינת אמת שאינה טעונה הוכחה. מה מגלים כשבכל זאת מנסים להוכיח?

מי בדיוק כופה פה את מי? (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)

 

הדתה, הדתה, הדתה, הדתה, הדתה.

מי שחשוף לתקשורת הישראלית בשנים האחרונות, מולעט שוב ושוב בקביעה הנחרצת, לפיה ישראל עוברת תהליך מואץ של הדתה.

בשבוע האחרון מוקרנת מדי ערב בחדשות 10 סדרת כתבות מגזין שיצרה העיתונאית חן ליברמן. כותרתה: 'אין להם אלוהים' ומטרתה לבדוק "מדוע חילונים חשים שזכויותיהם בישראל הולכות ומצטמצמות". ביום ראשון קבע בה המרואיין אורי אבנרי ש"הדתיות הולכת ומשתלטת על הארץ".

למחרת, אתמול, הצטרף אליו גם רוגל אלפר ובביקורת טלוויזיה שפרסם ב'הארץ' על תוכנית אחרת, 'מועדון לילה' בערוץ 2, הוא ביקר את התוכנית על כך שלא השתנתה מאז 2006, אז שודרה לראשונה, על אף ש"ישראל היא כיום מדינה דתית הרבה יותר", מאשר ב 2006.

אלפר וליברמן כמובן לא לבד. כתיבת המילה "הדתה" במנוע החיפוש של אתר 'הארץ', המוביל את קמפיין ההדתה (גם אם בסיועם של כלי תקשורת רבים אחרים), מובילה לעשרות רבות של פרסומים בעיתון בנושא.

אין שאלה שישראלים מסוימים אכן חשים תחושת מצור חילונית, בשל מה שהם מזהים כתהליך 'הדתה' שעוברת ישראל, אבל הגיע הזמן לברר:

האם התחושה הזו אמתית או מדומיינת?

התמונה העולה מהנתונים חד משמעית: ישראל לא עוברת כל תהליך הדתה. היא היתה ונותרה אחת המדינות החילוניות בעולם, והחברה החיה בה היא אחת החברות החילוניות בעולם.

בחינת העניין מתחלקת לשלוש אמות מידה: אזרחי ישראל בהשוואה לעצמם, (הדתה פרטנית) מדינת ישראל בהשוואה לעצמה, (הדתה מוסדית) ומדינת ישראל בהשוואה לשאר מדינות העולם (הדתה השוואתית).

המגמות לא השתנו גם בשנים שלפני כן, אבל היות ואלפר ציין את שנת 2006 כנקודה בה ישראל היתה הרבה פחות דתית, נזרום איתו ונבחן 11 שנים אחורה.

הדתה פרטנית

מדי שנה בוחנת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את רמת הדתיות של אזרחי ישראל היהודים. (האזרחים המוסלמים לא רלוונטיים לקובלנה על ההדתה, אם כי הם כמובן דתיים בהרבה מהיהודים)

לפי דו"ח הלמ"ס, בשנת 2006 הגדירו עצמם כ"חילונים" 43.6% מתושבי ישראל היהודים. 38.8% הגדירו עצמם כ"מסורתיים", 9.8% הגדירו עצמם כ"דתיים" ועוד 7.5% הגדירו עצמם "חרדים"

ערב יום העצמאות בשבוע שעבר, פירסמה הלמ"ס את הנתונים העדכניים: 44% מגדירים עצמם "חילונים", 36% "מסורתיים", 11% "דתיים", ועוד 9% "חרדים".

2006 2017
חילונים 43.6% 44%
מסורתיים 38.8% 36%
דתיים 9.8% 11%
חרדים 7.5% 9%

 

יוצא אפוא שהקבוצה החילונית התחזקה מעט, הקבוצה הדתית מסורתית נחלשה מעט, והקבוצה החרדית, השולית לדיון, התחזקה במעט.

מסקנה: מבחינת ההגדרה העצמית של אזרחי ישראל אין תהליך הדתה.

הדתה מוסדית

אז האזרחים עצמם לא שמעו על ההדתה. שמא אל מוסדות המדינה מתכוונים מתריעי ה"הדתה"?

יחסי דת ומדינה נקבעו לפני 70 שנה, במסגרת הסטטוס קוו – מכתב ששלחה הסוכנות היהודית בראשות דוד בן גוריון לאגודת ישראל, ובו סוכמו ארבעת עיקרי היחסים:

השבת תהיה יום המנוחה הרשמי, תינתן אוטונומיה לזרם החינוך הדתי תוך קביעת מינימום מקצועות ליבה אזרחיים, בכל מטבחי הממשלה והצבא תישמר הכשרות והרבנות תהיה אוטונומית להכריע בענייני נישואין וגירושין.

בשני הסעיפים האחרונים לא חל כל שינוי. המטבחים הממשלתיים והצבאיים היו ועודם כשרים והרבנות עדיין מוסמכת לקבוע בהליכי נישואין וגירושין. שני הסעיפים הראשונים לעומת זאת, אכן משקפים שינוי, אבל דווקא לצד ההפוך מההדתה.

הסיכום בנושא השבת כורסם לבלי היכר. מרכזי מסחר, תרבות ובידור, שבעבר היו סגורים בשבת פתוחים היום, בעקבות התערבות בגצ, ולא מן הנמנע שגם התחבורה הציבורית, שגם היא כמובן היתה אסורה כל השנים, תחל לפעול בקרוב במתכונת כזו או אחרת.

שרי הממשלה חיללו שבת שוב ושוב בשנים האחרונות ודבר לא קרה. בעבר, כזכור, על כגון אלה נפלה הממשלה.

ובאשר לסעיף השני – החיוב ללמוד מקצועות ליב"ה גם בזרם החרדי, משעשע להיזכר מי היתה שרת החינוך שהכריעה לפטור את החרדים מחובת הליב"ה. (יולי תמיר ממפלגת העבודה), ומי הוא שר החינוך שמתאמץ לשנות זאת. (נפתלי בנט מהבית היהודי)

הדתה השוואתית

אז גם מוסדות המדינה לא עוברים כל תהליך הדתה. אם כבר אז להיפך. שמא בכל מקרה אין בכך נחמה היות וכך או אחרת, ישראל היא מדינה דתית מאד, דתית מדי, בהשוואה לאחיותיה – הדמוקרטיות הליברליות?

גם הטענה הזו חסרת שחר. השוואה בינלאומית שערך מכון המחקר 'גאלופ', העלתה שישראל היא אחת המדינות החילוניות ביותר בעולם. חילונית יותר מדמוקרטיות ליברליות מבוססות ויציבות דוגמת גרמניה, אוסטרליה, שווייץ וארה"ב. למעשה, רק שבע מדינות (מתוך 66 המדינות שנסקרו במחקר) נמצאו יותר חילוניות מישראל.

*****************

"אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי ליבו", אומרת הגמרא במסכת ברכות. קינונה של תחושת המצור החילונית מדומיינת, כפי שהובהר כאן, אבל העובדה שהיא סובייקטיבית ונובעת מהרהורי הלב של החשים אותה, לא תעלים אותה. ומוטב להתמודד עמה וגם להשתדל לשכך אותה. עם זאת, חשוב לזכור בכל דיון על אודותיה, שגם אם בהרהורי הלב היא קיימת בחוזקה, בנתונים האובייקטיביים אין לה כל אחיזה.

פנינו אל רוגל אלפר עם הנתונים. הוא נמנע מלהגיב

מדוברות ערוץ 10 נמסר בתגובה: המרואיינים בסדרה אינם מודאגים מתהליך דמוגרפי, לכן הנתונים שאתם מציגים על ירידה בהדתה על פי הגדרה עצמית של האזרחים, פחות רלוונטית לנושא שבו אנו עוסקים. החילונים אינם חוששים מהציבור הדתי, אלא מהיעדר הפרדה בין דת למדינה. עסקנו בסדרה בשני מישורים – האחד הוא הסטטוס קוו, והשני הוא תהליכים הדרגתיים כמו חלחול מסרים דתיים למערכת החינוך הממלכתית, והבאנו בסדרה דוגמאות למסרים אלה. כמו כן, ציינו בסדרה את תהליך ה"חילון" במרחב הציבורי, אך מדובר בתופעה שקשורה בכוחות השוק ולא בחקיקה. ללא חקיקה שמעגנת את חופש הפרט החילוני – רבים בציבור זה חשים שהם צריכים להיאבק על זכויותיהם. 

למאמר זה התפרסמו 6 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. ירידה של 3 אחוזים אצל מסורתיים ומעבר שלהם לדתיים וחרדים – במקביל לעליה של 0.4 אחוז חילונים – זה שינוי (קטן) בכיוון הדתי. אם זו מגמה, אז יש הדתה של האזרחים.

    מעבר לכך – כתבה מדהימה. בעיקר הקישור לסקר של גאלופ מ 2015, לפיו ישראל המדינה ה-8 הכי חילונית בעולם!

    יישר כח!

  2. לדתיים יש היום גם מיקרופון. וזה כל כך כואב לאלפר וחבריו, שקשה להם להרדם בלילות.

  3. "ובאשר לסעיף השני – החיוב ללמוד מקצועות ליב"ה גם בזרם החרדי, משעשע להיזכר מי היתה שרת החינוך שהכריעה לפטור את החרדים מחובת הליב"ה. (יולי תמיר ממפלגת העבודה), ומי הוא שר החינוך שמתאמץ לשנות זאת. (נפתלי בנט מהבית היהודי)"
    ,מויקפדיה :"ההסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד ל"יש עתיד" ב-2013 כלל סעיף[13] לפיו תגובש תוכנית לימודי ליבה שתחייב את כלל ילדי ישראל. סעיף זה לא מומש במלואו בחוק, שכן לא נאסרה פעילות בתי ספר במעמד של 'מוסד פטור' הפטורים מלימודי ליבה, אלא רק קוצץ תקציבם מ-55% ל-35% מתקציב היסוד של בתי ספר ממלכתיים, וגם קיצוץ זה בוטל בעקבות ההסכמים הקואליציונים שנחתמו בין הליכוד למפלגות החרדיות ב-2015."
    אכן שר החינוך נפתלי בנט עושה מעשים כבירים להחלת לימודי הליבה על דתיים.

  4. "ציינו בסדרה את תהליך ה"חילון" במרחב הציבורי, אך מדובר בתופעה שקשורה בכוחות השוק ולא בחקיקה"

    מעולה. בשביל מה צריך חקיקה מיותרת.

  5. המשחק שלכם עם הנתונים משעשע:
    אתם מציגים את הנתון של ישראל כמדינה חילונית עם 65% של לא דתיים ואתאיסטיים, אבל שוכחים שכמה שורות למעלה הצגתם את אחוז החילוניים כ-44. ההבדל הוא כמובן בהעדרות הקטגוריה של מסורתיות בסקר השני, אבל זה לא רציני להתעלם מכך ולהציג בכל סעיף נתונים שונים.
    התגובה של ערוץ 10 מספרת כמובן את הסיפור האמיתי של ההדתה. לא כוחות השוק הקפיטליסטיים שמכוחם נפתחים בתי קפה בשבת, אלא המסרים הבלבדיים המועברים במה שאמורים להיות מוסדות ממלכתיים, כמערכת החינוך.

  6. הפעם מאמר חלש. נוטה לכיוון הצגת עמדה ולא עובדה.
    מה זה חשוב מי אישר את נושא לימודי הליבה? מה זה קשור לעניין. כאן החלקת וחבל. הדתה לא עוסקת בכלל בדמוגרפיה, אלא בתחושה הסובייקטיבית של אנשים ואת זה אפשר למדוד רק בסקר ולא בהתחכמות של המאמר הזה. חבל, אני מאוד מחזיק מהאתר הזה וקורא אדוק של כל הכתבות בו, אבל הפעם פישלתם.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות