המדריך ליצירת מציאות אלטרנטיבית

ישי גולדפלם

מה קורה כאשר כותרת לא מדויקת מגובה על ידי תמונה שלא קשורה אליה? התשובה: מציאות מעוותת.

                                                                                                       מגרייר אל-עביד, דרום הר חברון. צילום: תעאיוש

אמנם בשבועות האחרונים ניתנה תשומת לב מיוחדת לעיתון 'הארץ' בעקבות "סקר האפרטהייד" שפורסם בו אשר זיכה את העיתון בקיתונות של ביקורת, אולם מי שעוקב אחר 'פרספקטיבה' יודע שבסך הכל מדובר בעוד דוגמא מיני רבות של עריכה וכתיבה מגמתית ש'הארץ' מתאפיין בהן.

ואכן, גם השבוע עיתון 'הארץ' המשיך להפגין עסקים כרגיל בתחום העריכה הבעייתית. הפעם מדובר בעריכה מניפולטיבית למדי של ידיעה של עמירה הס על הריסת בתים בדרום הר חברון.

להלן הידיעה בשלמותה (9.11.12):

הכותרת אומרת בבירור שהמינהל האזרחי התעלם מהחלטת בג"ץ שלא להרוס בתים, ומגובה בצילום של בית שנהרס עם הכיתוב "הבתים בכפר דיראת-רפעיה שנהרסו השבוע".

מה מבין מיד כל אדם הרואה את הידיעה? שהמינהל האזרחי המזלזל בשלטון החוק הרס בית/בתים בניגוד לפסיקת בית המשפט. זוהי התמונה הברורה והמטרידה העולה משילוב של הכותרת עם הצילום הנלווה אליה. אבל האם פעולה חמורה זו באמת בוצעה על ידי המינהל? בגוף הידיעה נכתב:

המינהל האזרחי עמד להרוס ביום שני השבוע בית ספר, מבנה שירותים, חמישה אוהלי מגורים, שלושה מבני בטון למגורים ומערכת סולארית בשני כפרים בדרום הר חברון, תוך הפרת צו שופט בית המשפט העליון שאוסר על ההריסה.

בסופו של דבר המבנים לא נהרסו. על פי המינהל, אכן היתה תקלה והצו של בית המשפט לא הגיע לגורמי האכיפה בזמן ו"מיד כשנודע דבר קיומו, נעצרה הפעילות המתוכננת באופן מיידי ולא נהרס דבר", כך דובר המינהל. נוסף על כך, הצילום המופיע בכתבה הוא של בית לא חוקי בכפר אחר, אשר בג"ץ לא פסק לגביו שאין להרסו, כלומר ההריסה המופיעה בצילום היא חוקית לחלוטין ונטולת קשר לכותרת.

אמת, בכותרת לא נאמר שהמינהל הרס דבר. אולם באמצעות ניסוח דו-משמעי של הכותרת והצמדת תמונה לא רלוונטית לגוף הידיעה, הפעיל עורך הידיעה מניפולציה על כל מי שרק קורא את הכותרת ומסתכל על התמונה (כלומר על רוב הקוראים) אשר יוצרת את ההבנה שאכן נהרסו בתים בניגוד לחוק.

אולם במניפולציה הנ"ל קיים מימד נוסף עליו הערנו לא פעם. אם מחפשים את הידיעה של הס באתר 'הארץ' מגיעים לכותרת שונה ומעט יותר מדויקת (אך עדיין סובייקטיבית להפליא):

למרות פסיקת בג"ץ, המינהל ניסה להרוס בתים בגדה

מדוע אותה ידיעה קיבלה שתי כותרות שונות בדפוס ובאתר? לצערו של 'הארץ', גוגל לא שוכח דבר. אם מחפשים את הידיעה המקורית, המוטמנת, מגיעים לכותרת הבאה:

משמע, עורכי 'הארץ' שינו מיוזמתם את הכותרת באתר. חיפוש נוסף בגוגל מעלה שרבים כבר הספיקו לצטט את הכותרת המקורית של הידיעה לפני שזו שונתה:

מכאן אנו למדים שבעיתון עצמו מישהו הבין כנראה שהכותרת, עם או בלי התמונה, היא כותרת לא טובה, ולכן היא שונתה. אבל כמו בפעמים קודמות, העיתון עשה זאת בשקט ובהיחבא, ללא לקיחת אחריות וללא אחריותיות (accountability) לדברים שהוא פרסם.

בחלק ניכר מכלי התקשורת המכובדים בחו"ל קיים סטנדרט על פיו כל שינוי בידיעה שכבר פורסמה נעשה באופן גלוי ושקוף, לעיתים תוך הסבר קצר מדוע חל השינוי. חוסר היכולת של התקשורת הישראלית לעמוד בסטנדרט זה מעניק הסבר נוסף לירידה העקבית שחלה באמון הציבור כלפיה.

(h/t ג'ונתן דנילוביץ)

הוסף תגובה

תגובה
שם
דוא"ל

1 × two =

חזרה למאמרים
הרשמה לניוזלטר
הכניסו את פרטיכם וקבלו עדכונים שוטפים לדוא"ל
אני מסכים לתנאי השימוש
הירשם
פרספקטיבה בפייסבוק
פרספקטיבה בתקשורת
עמותת האם
שותפים