העתקה ששינתה את ההיסטוריה

ישי גולדפלם

כשמחליטים להעתיק ממישהו אחר, כדאי לבדוק קודם שאין שם טעות, אחרת זו גם העתקה וגם פאדיחה. במיוחד כשמדובר בטעות שמשנה את ההיסטוריה

 

פליטים ערבים, 1948 (צילום: פרד צ'סניק)

פליטים ערבים, 1948 (צילום: פרד צ'סניק)

 

טעות זהה ב'מקור ראשון' וב'גלובס' פותחת פתח לדיון על האופן הבעייתי בו מגדירה אונר"א, סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטינים, את המונח "פליט". לאופן בו מוגדר פליט ישנן השלכות רבות משמעות המשפיעות על חייהם של מאות אלפי – וכיום מיליוני – בני אדם.

במוסף יום כיפור של 'מקור ראשון' גולל מיכאל טוכפלד כיצד אונר"א מטפחת "את הדורות הבאים של הטרור" ("או"ם-רע", 3.10). לאחר סקירת מספר אירועים מהם עולה ספק בנוגע לניטרליות של אונר"א, טוכפלד דן בנושא ההגדרה של אונר"א לפליט (קטע זה לא מופיע בכתבה המקוונת):

refugees_2

בפסקה הנ"ל ישנה טעות כפולה, המעידה שלכל הפחות טוכפלד לא התעמק בספר ממנו ציטט. הטעות הראשונה: ההגדרה של פליט פלסטיני אכן שונתה, אבל בדיוק הפוך מכפי שהציג זאת טוכפלד – בהתחלה הוגדרו פליטים כמי שהתגוררו במקום מאז ומקדם ובעקבות פעולות איבה נאלצו לעזוב, ומאוחר יותר ההגדרה שונתה וקבעה כי פליט הוא מי שהיה תושב קבע בפלשתינה בין יוני 1946 למאי 1948.

הטעות השניה (והמביכה יש לומר) של טוכפלד היא שהוא ציטט באופן שגוי מספרה של ג'ואן פיטרס, שכן לאמיתו של דבר פיטרס דייקה בספרה וכתבה על שינוי הגדרת הפליטות של אונר"א כפי שבאמת התרחש במציאות – קודם "תושבים מאז ומקדם", ורק מאוחר יותר "תושבי קבע בין 1946 ל-1948".

מיד נסביר מדוע הטעות הזאת קריטית כל כך, אך ראשית יש לשאול: כיצד הצליח מיכאל טוכפלד לצטט באופן שגוי מאחד הספרים המוכרים והנקראים ביותר בנושא הפליטים הפלסטינים? ובכן, התשובה מביכה לא פחות. שימו לב לפסקה הנ"ל מתוך מאמר שפורסם ב'גלובס' ב-21.8, והשוו בינה לבין הפסקה לעיל מ'מקור ראשון'. ההבדלים היחידים מסומנים באדום:

"בספרה "מאז ומקדם" שפורסם ב-1984, גילתה ג'ואן פיטרס כי יד נעלמה באו"ם שינתה את תוכן המסמך שבו הוגדר מי ייחשב לפליט פלסטיני. במסמך המקורי נכתב כי לפליט ייחשב "מי שהיה תושב קבע בא"י /פלשתינה במהלך התקופה שבין 1.6.46 ועד 15.5.48, ואשר כתוצאה מהעימות הישראלי-ערבי איבד את ביתו ואת אמצעי פרנסתו ומצא מקלט באחת ממדינות בהן מספק מנגנון אונר"א סעד..". והנה התברר, ש"מישהו" תיקן זאת ל"מי שבגלל מלחמה, פעולות איבה או גירוש נאלץ לעזוב את המקום שבו התגורר מאז ומקדם". המשמעות, לדעת פיטרס, הייתה יצירת מאסה קריטית של כמה מאות אלפי פלסטינים."

קשה שלא להגיע למסקנה שטוכפלד לקח פסקה שלמה מכתבה אחרת ושתל אותה, תוך ביצוע שינויים קלים, במאמרו שלו. הטעות המקורית היא של בעל הטור ב'גלובס', משה אלעד, אולם טוכפלד העתיק את הטעות, פשוט משום שהוא… העתיק. בכך טוכפלד חטא לעצמו, חטא לאמת, חטא לקוראיו וחטא לג'ואן פיטרס.

 

תושבי קבע מול תושבים ארעיים

ונעבור לטעות גופא – מהי המשמעות של שינוי ההגדרה של פליט פלסטיני ומדוע חשוב להבין כי בפועל השינוי התרחש הפוך מכפי שהציגו אותו ב'גלובס' וב'מקור ראשון'?

הספר "מאז ומקדם" של ג'ואן פיטרס מתמקד בטענה כי הכלכלה הפורחת שנוצרה בעקבות ההגירה המסיבית של  יהודים לפלשתינה המנדטורית, משכה גל של מחפשי עבודה ממדינות ערב. על פי פיטרס, האו"ם שינה את הגדרת הפליטות כדי שגם אותם מהגרי עבודה ייספרו כ"פליטים פלסטינים". לפי ההגדרה הקלאסית הם כלל לא היו אומרים להיות זכאים למעמד של פליט, שכן הם לא חיו שם "מאז ומקדם".

במילים אחרות, על פי ההגדרה המקורית, הרבה פחות ערבים היו אמורים להיות מוגדרים כפליטים, ואילו בעקבות שינוי ההגדרה, מספר הפליטים זינק. זוהי אבחנה חשובה ביותר בכל הנוגע להבנה כיצד הגיע האו"ם למספר אליו הגיע כאשר ספר את הפליטים הערבים מארץ ישראל לאחר מלחמת העצמאות.

במילותיה של פיטרס בהקדמה לספרה:

…באשר לפליטים הערבים [לעומת שאר פליטי העולם, ג"ש/י"ג] הורחבה ההגדרה וכללה במושג ״פליטים״ אנשים שישבו בארץ ישראל במשך שנתיים בלבד לפני הקמתה של מדינת ישראל ב־1948….השאלה שהחלה להציק ולהתוות את הקווים הכלליים לספרי היתה:"מדוע צריך היה לתקן אותה הגדרה של פליט ערבי?" ראשית, העובדה שאותו שינוי חשוב היה עד כדי להיכלל בהגדרה הרשמית של ״פליט״ הצביע על קיומו של מצב רב-משמעות: שינוי כוללני מעין זה לא היה דרוש אילו הגיעו רק מעט פליטים אך זה מקרוב לשטח שנעשה ישראלי ("מאז ומקדם", עמ' 18-19).

ואכן, עד היום ההגדרה של אונר"א לפליט פלסטיני היא:

אנשים שמקום מושבם הרגיל היה בפלשתינה בין יוני 1946 למאי 1948, ושאיבדו את בתיהם ומקור פרנסתם כתוצאה מהמלחמה הערבית-ישראלית בשנת .1948..

לשם השוואה, על פי הנציבות של האו"ם לפליטים (כל שאר פליטי העולם חוץ מהפלסטינים), "פליט" הוא אדם:

הנמצא  מחוץ לארץ אזרחותו בגלל מאורעות שאירעו לפני 1 בינואר 1951 ובגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת ואיננו יכול להיזקק להגנתה של מדינת נתינותו או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור;  או הנמצא עקב המאורעות האמורים מחוץ לארץ שבה היה קודם לכן מקום מגוריו הקבוע, והוא חסר אזרחות, ואינו יכול לחזור לאותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור. (הדגשים לא במקור)

החוקרת ארלין קושנר מסכמת את הבעייתיות בהגדרה של אונר"א:

ההדגשה "מדינת נתינוּתוֹ או מגוריו הקבועים" מבהירה שהאמנה לא התכוונה להחיל את ההגדרה על תושבים ארעיים – כדוגמת אלה שזה מקרוב באו לאזור המדובר בחיפוש אחר עבודה – בניגוד לנוסח של אונר"א.

מעבר לעובדה שהפליטים הפלסטינים מ-48' קיבלו סוכנות סעד ייעודית רק עבורם, הם גם זכו להגדרה משלהם למונח פליט, הגדרה אשר הוסיפה כנראה רבבות ערבים לא מקומיים תחת ההגדרה "פליט פלסטיני", ושצאצאיהם מוגדרים כפליטים עד עצם היום הזה. ובדיוק את הנקודה ההיסטורית הקריטית הזאת פספסו שני הכתבים ב'גלובס' וב'מקור ראשון'.

עדכון מה-10.10:

להלן תגובת עורך 'פרספקטיבה' לתגובתו של מיכאל טוכפלד המופיעה מתחת למאמר זה (תגובה 5):

לפני פרסום המאמר, 'פרספקטיבה' פנתה למר טוכפלד וביקשה את תגובתו לדברים שהתפרסמו כאן. תשובתו הראשונה כללה את רוב הטענות המופיעות בתגובתו כאן. 'פרספקטיבה' שלחה לו בחזרה ציטוטים נרחבים מהספר של פיטרס, כולל מהעמודים אליהם שלח אותנו לקרא, והראתה לו כי טענותיו אינן נכונות. בתגובתו השניה כתב טוכפלד: "איך אמר יהודה על תמר 'צַדְקָה ממני….' שוב, תודה."

'פרספקטיבה' פירשה את תגובתו השניה של טוכפלד כהודאה בטעותו, ולכן לא ברור לנו מדוע הוא שב ומעלה כאן את טענותיו הראשוניות. כך או אחרת, ובניגוד לדבריו של טוכפלד, 'פרספקטיבה' לא התעלמה משום עמוד בספר, אלא השתמשה בהם על מנת להוכיח לו כי הוא בכל זאת טועה. לעניין ההעתקה, עיניים לקוראינו, והם יגיעו למסקנה אם מדובר בהעתקה אם לאו.

הוסף תגובה

תגובה
שם
דוא"ל

13 − eleven =

חזרה למאמרים
הרשמה לניוזלטר
הכניסו את פרטיכם וקבלו עדכונים שוטפים לדוא"ל
אני מסכים לתנאי השימוש
הירשם
פרספקטיבה בפייסבוק
פרספקטיבה בתקשורת
עמותת האם
שותפים