"התסיסה גוברת והסבלנות מתקצרת"

מערכת פרספקטיבה

בטור ב'ידיעות אחרונות' מפרסמת סמדר שיר אמירות שהקשר בינן לבין המציאות אינו ברור. סמדר שיר: "לא מעוניינת להגיב"

 

הבוקר התפרסם טורה של סמדר שיר ב'ידיעות אחרונות' ("משב רוח מרענן", 12.7.2017). כך שיר:

זו הקדנציה הרביעית שנתניהו מבטיח לנו שהוא ינצח את הטרור, שהוא יזניק את הכלכלה. כי הוא הקוסם, והוא בעל הניסיון ובזכות האנגלית המשובחת שלו הוא יהפוך את ארץ חמדת אבות לגן עדן עלי אדמות

מיד אחר כך שיר מאבחנת:

כיום אפילו חסידיו הגדולים ביותר כבר מתחילים לאבד את האמון. דבר לא קורה. לא חצי, לא עשירית. אפילו לא מאית ממה שהובטח. ולכן התסיסה גוברת והסבלנות מתקצרת.

כלומר, על פי שיר, ישי ירידה גדולה באמון הציבור בנתניהו. את הסיבה לכך היא תולה בהבטחותיו לגבי הטרור והכלכלה שלא התממשו.

האומנם?

נתחיל מעניין האמון. טענתה של שיר היתה יכולה להיות מעניינת אלמלא 12 שעות(!) לפני פרסום טורה, היה מתפרסם סקר בערוץ 2, שבו נשאלה השאלה המפורשת מי הכי מתאים להיות ראש ממשלה.  נתניהו קיבל 34% תמיכה, בהפרש ניכר מכל יתר המועמדים. כלומר, נראה שגם אנשים מהשורה, ולא רק "חסידיו הגדולים" של נתניהו טרם איבדו את אמונם בו.

נמשיך לעניין הטרור. אכן, יש שיגידו שהאווירה ברחובות אינה מעידה על "ניצחון הטרור", אולם במבחן הנתונים, הדברים נראים אחרת. ב-9 השנים שקדמו לממשלת נתניהו, בין השנים 2000 ל-2008 היו 1159 הרוגים, כלומר בממוצע 128 הרוגים לשנה.

ב-9 השנים שחלפו מאז תחילת עידן נתניהו,  בין השנים 2009 ועד היום, היו 122 הרוגים, כלומר 13 בממוצע לשנה. גם אם נוסיף לחישוב את מספרי ההרוגים במבצעים "עמוד ענן" ו"צוק איתן" שהתרחשו בימי נתניהו (על אף שלא החשבנו מבצעים ומלחמות בשנים הקודמות לכהונתו בימי ברק, שרון ואולמרט), עדיין נגיע לממוצע של 22 הרוגים בשנה, המהווים כשישית בלבד מהרוגי הטרור בתקופה שקדמה לנתניהו.

התרשים מתוך דו"ח השב"כ לשנת 2015. בתרשים חסרים הנתונים משנים 2016 ו-2017. לפי הדו"חות החודשיים של השב"כ, ב-2016 הסתכם מספר ההרוגים ב-17, ב-2017 עד חודש יוני הסתכם מספר ההרוגים ב-8.

 

ומה לגבי הזנקת הכלכלה? הדרך המקובלת לבחון צמיחה כלכלית היא על ידי בדיקת התמ"ג. הנה הנתונים של הבנק העולמי, שפטו בעצמיכם:

ב-2009 עמד התמ"ג לנפש בישראל על 27,795$

וב-2016 על 37,292$.

 

ואם כבר מדברים על עובדות, גולש הפנה את תשומת ליבנו לטעות נוספת שהוצגה בטור. כך כותבת שיר על נתניהו:

הוא כבר שבר שיא ועקף את בן דוד בן גוריון במספר הימים שבהם הוא אוחז במושכות המדינה. ומה בדיוק הוא עשה?

אז לטובת שיר והקוראים: בן גוריון כיהן מעל 13 שנה בתפקידו כראש ממשלה. נתניהו מכהן למעלה מ-11 שנים. לא עקף ולא שבר שיא.

לסיכום: נתניהו הוא ודאי לא "קוסם" – אבל אמירות על "תסיסה גוברת" ועל כך שלא קורה דבר, אפילו  "מאית ממה שהובטח", כדאי לבסס על נתונים בעלי אחיזה כלשהי במציאות.

תגובת סמדר שיר: "אני לא מעוניינת להגיב"

הוסף תגובה

תגובה
שם
דוא"ל

three + 14 =

חזרה למאמרים
הרשמה לניוזלטר
הכניסו את פרטיכם וקבלו עדכונים שוטפים לדוא"ל
אני מסכים לתנאי השימוש
הירשם
פרספקטיבה בפייסבוק
פרספקטיבה בתקשורת
עמותת האם
שותפים