חג המולד והמתקפה השנתית על ישראל

גדעון שביב

כמו אין לנוצרים במזרח התיכון צרות, החליט האינדפנדנט הבריטי לפרסם טור הזוי ומניפולטיבי אשר מבקר דווקא את יחסה של ישראל כלפי אוכלוסייתה הנוצרית. לקרוא ולא להאמין

 

.

על פי עלילה נפוצה, המופיעה בתדירות בשנים האחרונות, ובפרט סמוך לתקופת חג המולד, דווקא בישראל, המקום בו נולד ישו, האוכלוסייה הנוצרית נמצאת בירידה מספרית עקב מדיניות המדינה היהודית. גרסה אחרת של אותה עלילה מתמקדת באוכלוסיה הנוצרית החיה בשטחי יהודה ושומרון ועזה.

 

כך לדוגמא פרסם השבוע העיתון הבריטי 'האינדרפנדנט' מאמר דעה של מירה בר-הלל (Will Prince Charles, the 'Defender of Faiths', stand up for Christians in Israel?, 19.12), בו התייחסה לדבריו של יורש העצר הבריטי הנסיך צ'ארלס, על הצורך להגן על האוכלוסיה הנוצרית במזרח התיכון. רק משפט בודד ויחיד, בתחילת המאמר, הקדישה בר-הלל למצבם של הנוצרים בעירק ובסוריה, מיד לאחריו פנתה לעיקר – האשמת מדינת ישראל ביחסה המחפיר כלפי הנוצרים:

 

When I was in Israel a year ago there was talk of an passing [sic] urgent bylaw which would have criminalised the placing of anything resembling a Christmas Tree in or near restaurants or places of entertainment. This did not actually happen, but it is typical of the Jewish State’s attitude to Christians.

תרגום:

 

 כשהייתי בישראל לפני כשנה, היו דיבורים על חקיקה דחופה של חוק עזר אשר היה הופך הצבת כל דבר הדומה לעץ חג מולד בתוך או בסמוך למסעדות או מקומות בילוי, לעבירה פלילית. זה לא קרה, אבל זה מאפיין את יחס המדינה היהודית כלפי נוצרים.

 

קשה להאמין כי האינדפנדנט מרשה לעצמו לפרסם טענות על בסיס המשפט "היו דיבורים על". כמובן שלא הייתה כל יוזמת חקיקה, ואף לא חקיקת משנה, אשר מטרתה להגדיר הצבת עץ אשוח כעבירה פלילית בישראל. האירוע היחיד שאולי מתקרב לטענות של הכותבת הוא התבטאותו של ראש העיר נצרת עילית שמעון גפסו, נגד הצבת עצי אשוח ברחבי העיר. אם אכן זהו המקור ל"היו דיבורים על", השיטה היא ברורה – לוקחים מקרה שולי וקיצוני והופכים אותו למייצג את המדינה כולה.

 

אולם בר-הלל לא הסתפקה בהפרחת טענות הזויות לאוויר. היא המשיכה:

 

In 2012 there were 125,000 Palestinian Christians in Israel and occupied East Jerusalem (excluding the West Bank and Gaza), or 2 per cent of Israel’s population, down from 8 per cent in 1946, just before the end of the British Mandate in 1947.

 

תרגום:

 

בשנת 2012 היו 125,000 פלסטינים נוצרים בישראל ובמזרח ירושלים הכבושה (לא כולל את הגדה המערבית ועזה), או כ-2% מהאוכלוסיה הישראלית, ירידה מ-8% בשנת 1946 לקראת סוף המנדט הבריטי בשנת 1947.

 

שוב, קשה להבין כיצד עורכי האינדפנדנט נתנו להשוואה כה מופרכת להיכתב בעיתונם. שטחי המנדט הבריטי ב-1946 ושטחי מדינת ישראל ב-2012, אינם אותם שטחים, והאוכלוסיה אינה אותה אוכלוסיה, שכן לא כל תושבי הארץ תחת המנדט הפכו לאזרחי מדינת ישראל לאחר מלחמת השחרור. חלק גדול מה-8% המשיכו להתגורר ביהודה, שומרון ועזה, ורבים נוספים הפכו לפליטים, בדיוק כמו אחיהם המוסלמים.

 

הוכחה נוספת למניפולטיביות טענותיה של בר-הלל, היא הנתונים המלמדים שאוכלוסיית הנוצרים בישראל דווקא עלתה מאז קום המדינה, ולא להיפך, כמשתמע מדבריה. על פי נתוני הלמ"ס, ב-1948 האוכלוסיה הנוצרית במדינת ישראל מנתה כ-34 אלף איש ואשה; ב-2012 מנתה אוכלוסיית הנוצרים 158,000 איש ואשה (כדאי לציין שבניגוד למספרים המוחלטים, חלה ירידה באחוז הנוצרים מתוך כלל האוכלוסיה (3% ב-1948 ו-2% ב-2012), וזאת מכיוון שאוכלוסיית היהודים צמחה במאות אחוזים מאז 1948 ואילו האוכלוסיה הנוצרית סובלת מאחוז הילודה הנמוך ביותר (כ-2.2 ילודים לאישה) מבין קבוצות הדת השונות במדינה).

 

שימו לב גם, כי על פי נתוני הלמ"ס, ב-2012 היו בישראל 158,000 נוצרים, בניגוד ל-125,000 אותם ציינה בר-הלל. זאת מכיוון שהכותבת לא מתעניינת באמת בנוצרים, אלא רק בנוצרים ערבים (נוצרים פלסטינים לשיטתה), ולפיכך הסירה את כל הנוצרים הנוספים החיים בישראל. החלטה קצת מוזרה של מי שמתיימרת לכתוב על מצב הנוצרים בישראל (אלא אם מצב הנוצרים הוא הדבר האחרון שבאמת מעניין אותה).

 

בר הלל גם ממחזרת טענה שגויה, המטילה על ישראל אחריות לירידה הדרמטית של האוכלוסיה הנוצרית בבית לחם ובנצרת, למרות שירידה זו נובעת בעיקר מאיומים, אלימות ואיבה בין המוסלמים לבין הנוצרים בערים אלה. ולסיום מקנחת בר-הלל עם טענה הזויה חדשה על פיה ישראל מפלה את המסתננים/מהגרים/מבקשי המקלט מאפריקה בשל היותם נוצרים, לא פחות ולא יותר.

 

נציין נתון אחר, העלול לשפוך קצת אור על מצב הנוצרים במזרח התיכון, לטובת הקוראת מירה בר-בלל. על פי ה-Christian Science Monitor, בראשית המאה הקודמת, האוכלוסיה הנוצרית היוותה כ-20% מאוכלוסיית המזרח התיכון ואילו היום היא עומדת על כ-5% בלבד (What the Middle East would be like without Christians, 22.12.13). על פי הכתבה, יש החוששים כי לא תשאר אוכלוסייה נוצרית משמעותית באיזור. למעשה רק במדינה אחת יש עלייה במספר הנוצרים. ניחשתם נכון – בישראל.

 

(תודה ל-Elder of Zion)

 

הוסף תגובה

תגובה אחת

תגובה
שם
דוא"ל

twelve − nine =

חזרה למאמרים
הרשמה לניוזלטר
הכניסו את פרטיכם וקבלו עדכונים שוטפים לדוא"ל
אני מסכים לתנאי השימוש
הירשם
פרספקטיבה בפייסבוק
פרספקטיבה בתקשורת
עמותת האם
שותפים