'ידיעות אחרונות' בסרט היתכן ש'ידיעות אחרונות', בלהיטותו לסנסנציה, משמש ככלי בידיה של חבורה אלמונית של ערבים על מנת לזרוע בהלה בישראל? חנן עמיאור | 18.12.12 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס היתכן ש'ידיעות אחרונות', בלהיטותו לסנסנציה, משמש ככלי בידיה של חבורה אלמונית של ערבים על מנת לזרוע בהלה בישראל? קיקיונים או אמיתיים? צילום מסך מתוך הסרטון שמונה ערבים נעמדו באחד הימים האחרונים מול מצלמת וידאו, אחוזה בידיו של תשיעי: חמישה עומדים, שלושה יושבים, פניהם רעולים בכאפיות וברקע קיר לבן. אחד העומדים מחזיק בידיו ספר שנראה כקוראן ומציגו למצלמה. היושב האמצעי, דף בידיו, ספק מקריא ספק צווח הודעה בת כארבע דקות, המתחילה במילים המוכרות "בשם אללה הרחום" וגו'. על רקע התגברות תקריות יידויי האבנים בחברון בימים האחרונים, הוא מוסר בשם החבורה הודעה על התאגדות בין פלגים פלסטיניים שונים בעיר, ומצהיר שהאינתיפאדה השלישית החלה ולא תסתיים עד שתשוחרר פלסטין כולה מהים עד הנהר. אחר כך כובתה המצלמה והסרטון הועלה ליוטיוב. שני עיתונים, 'הארץ' ו'ידיעות אחרונות', ראו לנכון להתייחס לסרטון בגיליונות יום ראשון האחרון, (16.12.12). ב'הארץ' היה זה כתב השטחים הוותיק אבי יששכרוף, שפרסם כתבה מקיפה על הנעשה ביו"ש ובירכתיה תחת הכותרת "אינתיפאדה שלישית? בעיקר התקרבות בין פתח לחמאס". באופן שולי ביותר בידיעה, ייחד לסרטון משפט וחצי בזו הלשון: אתמול פורסם ביוטיוב, בשם כל הפלגים הפלסטיניים בחברון, סרטון שבו מתחייבים הארגונים לפעול יחדיו נגד ישראל בלי לוותר על אף שעל. אבל לא ברור מה מקורו של הסרטון ומה מידת מהימנותו. גם 'ידיעות אחרונות' ואתר ynet התייחסו לאותו הסרטון, אולם באופן מעט שונה. כך נראתה הידיעה ב'דיעות' אשר התפרסה על חצי עמוד: הסרטון הוצג בכותרת הגג ("שם חדש בשטחים: 'גדודי האחדות הלאומית'"), הפיל אימתו בכותרת ("'האינתיפאדה הבאה תתחיל בחברון'"), וסימר שיער בהבטחותיו לאורך חצי מכותרת המשנה ("קבוצה חדשה, המורכבת מכל הארגונים הפלסטינים, הכריזה: נחטוף חיילים ונכה בישראל"). בגוף הכתבה פרי עטו של אליאור לוי, הוסיף לוי ליח"צן את הסרטון, תוך הוספת ציטוטים מפי הדובר בסרטון, לפיהם תחילתה של האינתיפאדה השלישית שתפרוץ מלב חברון, תתפשט לכל פלסטין, לא יהיו ויתורים על אף שעל מאדמת פלסטין מהים עד הנהר, חיילים יחטפו וישראל תוכה. באתר ynet היה הסיקור מפורט אף יותר, וכלל את הסרטון עצמו. שני דיונים מעורר הפער הגדול בגישות שני העיתונים לאותו הסיפור: אחד על דיוק ועל מקצועיות, במקרה שאין זו אלא התרהבות אופיינית, כמוה מסתובבות ברשת למאות ולאלפים, ואחד על אחריות, במקרה שאכן מניפים הצעירים המצולמים מפרש עוין ומסוכן וכעת, באמצעות הפצת הסרטון, הם מזמינים את הרוח לנשוב בו. אם אכן מדובר בלא יותר מאשר כמה חבר'ה שכיסו את פניהם וכמיטב מסורת מאה שנות הסכסוך, הפריחו לחלל שלל איומים ואז התפזרו איש לענייניו, 'ידיעות אחרונות' ואליאור לוי יצאו, במקרה הטוב, נלעגים והיסטריים. לא בהכרח בסוף כל משפט שאומר ערבי עם כאפיה, עומדת לפרוץ אינתיפאדה. אין עוררין על כך שסרטון מעין זה ראוי לכיסוי תקשורתי, אבל תוך שמירת קשר עין עם האפשרות שבדיעבד יתברר שלא היה מדובר באיום אמיתי. האם סבירה האפשרותהזו? ההיסטוריה מלמדת שהפלסטינים מעולם לא בחלו בשיטת התעמולה הזו. באתר מכון המחקר 'מבט לתקשורת הפלסטינית', החוקר את החברה והתקשורת הפלסטינית, ניתן לצפות בסרטונים רבים מעין זה, כולם מהימים האחרונים בלבד. בשיחה עם 'פרספקטיבה' הסביר מנהל המכון, איתמר מרכוס, שהסרטונים הרבים המופיעים באתר המכון הם רק חלק מהסרטונים ששודרו בטלוויזיה של החמאס, ורק במהלך ימי הלחימה של מבצע עמוד ענן. מספרם של הסרטונים שלא שודרו בטלוויזיה אלא שוגרו לרשת, כדוגמת הסרטון שהובלט ב'ידיעות אחרונות', כמובן גדול בהרבה. הסרטון המדובר, אגב, נבדק על ידי המכון והוחלט שלא להעלותו לאתר, כיוון שאין כל אינדיקציה, ולו הקלושה ביותר, שהוא נושא תוקף ומהימנות כלשהם, כך מרכוס. כתב 'הארץ' אבי יששכרוף מבקש, בשיחה עם 'פרספקטיבה',להיות זהיר בדבריו ואומר רק ש"אינו יודע לומר אם לסרטון יש או אין קשר להקמת ארגון חדש בחברון", אבל דיווחו המאופק והמאוזן מדבר בעד עצמו. אליאור לוי לא הגיב לפניית 'פרספקטיבה'. אבישי רביב, ידיעות אחרונות, ואידיוטים שימושיים אם, לעומת זאת, יתברר בעתיד הקרוב שהסרטון המדובר אכן ביטא התפתחות חשובה בשטח, ודאי שאין עוררין על החשיבות העיתונאית שבהבאתו לידיעת הציבור. עם זאת, אין גם עוררין על כך שהפרסום הכה מובלט ומזרה האימה שלו ב'ידיעות אחרונות' וב-ynet, שירת באופן מובהק את האינטרס הטרוריסטי. האם גם במקרה זה עומד השיקול העיתונאי לבדו ומביס את שאר השיקולים? שאלה כבדה ואמיתית. לפני כחמש עשרה שנים היא נדונה בהרחבה ובהעמקה, על ידי לא פחות מאשר ועדת חקירה ממלכתית, בראשות נשיא לשעבר של בית המשפט העליון. היתה זו ועדת שמגר לבדיקת המחדלים שהובילו לרצח רבין, שייחדה לעניין עקרוני זה התייחסות מפורטת, ביקורתית ביותר כלפי התקשורת. כל זאת בעקבות כתבה ששודרה בערוץ הראשון, דומה באופן אירוני ומשעשע לסרטון המדובר ואף מתרחשת בדיוק באותו המקום, ובה נראה אבישי רביב מבצע לעיני הכתב, באישון לילה, "טקס השבעה" לארגון ימין קיצוני וסודי בשם אי"ל, אשר בדיעבד התברר כפיקטיבי לחלוטין. הוועדה התייחסה אל שידור הכתבה על טקס ההשבעה שלא היה לארגון שלא היה, כאל אחד הנדבכים בהפצת ההסתה שהובילה לבסוף לרצח רבין, וכך כתבה בדו"ח שפרסמה: הוא (אבישי רביב; ח"ע) היה הגורם המרכזי ביצירת גוף דמה מיליטנטי שכונה 'אי"ל' (ארגון יהודי לוחם), שנתקייםלמעשהרקבפרסומיושלאבישירביבועל–ידיהכיסוישניתןלובטלוויזיה… אבישי רביב המשיך בשלו. הוא יזם פעילויות אלימות בחברון, פרסם כרוזים ובהם אחד שקרא לסרב לשרת בצה"ל, התנכל לראש מועצת קריית-ארבע ולבניו, שנראו לו מתונים מדי, הציגלתקשורתמיצגמבויםשלקייטנת'כך', יצר שם של גוף חדש בשם 'חרב גדעון'… וכך ממשיכה הועדה לתאר בביקורתיות את מעללי הסימביוזה חסרת האחריות והגבולות המתקיימת, כאז כן עתה, בין המיליטנטים (בתפקיד הנבל), לבין התקשורת (בתפקיד האידיוט השימושי).
