כ"ט בנובמבר – הכותרות

טל רפאל

איך סיקרה העיתונות המפלגתית את כ"ט בנובמבר 1947?

 

כך נראו הרחובות, ואיך נראו הכותרות? ריקודים ברחובות עם היוודע החלטת עצרת האו"ם, 1947

 

היום כ"ט בנובמבר,  היום בו החליט האו"ם על סיום המנדט הבריטי, קבלת תוכנית החלוקה והקמת מדינה יהודית ומדינה ערבית בשטחה של ארץ ישראל.

מעניין לראות שלמרות שמדובר בנושא שבקונצנזוס – הקמת המדינה היהודית, התגשמות כיסופי הדורות – עדיין ישנם הבדלים בדרך שבה בחרו העיתונים להציג את הדברים בבוקר שלמחרת קבלת ההחלטה בעצרת.

העידן הוא עידן שבו רוב העיתונות מפלגתית. לכל זרם פוליטי יש עיתון שבו הוא מדווח על אירועי השעה. לכן, האג'נדות הפוליטיות, כפי שנראה, מונחות על השולחן.

'דבר' – דברה של הנהגת היישוב

הראשון שנתייחס אליו הוא עיתון 'דבר'. ביטאון הסתדרות הפועלים הכללית, העיתון הממסדי של מפא"י.

'דבר' מפרסם בעמוד הראשון את המסמכים הרשמיים: ההודעה של מפא"י, כרוזי  הנהלת הועד הלאומי (הרשות המבצעת של המדינה שבדרך), הודעת דוד בן גוריון וההסתדרות הכללית של העובדים העברים. כך נכתב בכותרת הראשית:

יהודי הארץ, יהודי העולם מותר להם שתהיה היום השמחה במעונם. אך אל יהיו שיכורי חג. יהיו עמוסי חובה. המבחן הגדול אך מתחיל. הוא מתחיל מהיום.

המסר הזה, של אחריות לאומית וכובד השעה בא לידי ביטוי גם בקריקטורה של אריה נבון, הקריקטוריסט הראשון ביישוב העברי, ששימש אחר כך כקריקטוריסט 'דבר' למעלה מ-30 שנה:

האו"ם אמר את דברו והצביע. חובת הביצוע על כתפי היישוב היהודי.

 

'קול העם' – תודות לאמא רוסיה

הדיווח ב'קול העם' ביטאונה של מק"י התנועה הקומוניסטית כולל כמה וכמה אזכורים בולטים ליישות האמיתית שהביאה את המדינה היהודית עד הלום – הלא היא ברית המועצות.

בראש העמוד נכתב:

במאבקו של היישוב, בתמיכתו של העולם הדמוקרטי, בעזרתה הפעילה של ברית המועצות אושר דבר המדינה היהודית

גם בהמשך, כאשר מתואר הקהל שהתאסף בכיכר מגן דוד והקשיב לשידור מעצרת האו"ם, נכתב כך:

למשמע התערבותו העזה של גרומיקו אשר דרש להפסיק מיד את תכסיסי ההשהיות ולעבור להצבעה על הצעת ועדת אד-הוק פרץ הקהל בתשואות סוערות

גרומיקו, הוא אנדריי גרומיקו, נציג ברית המועצות באו"ם, שכתגובה לניסיונות דחייה של ההצבעה על ידי הנציגים הערבים, האיץ לעבור להצבעה. אגב, גם הנציג האמריקני, הרשל ג'ונסון, יצא נגד נסיונות הדחייה. הוא אומנם מוזכר בעיתון, אך בניגוד לגרומיקו, לא זכה ל"תשואות סוערות" ולדיוקנו המתנוסס בשער.

בתוך הידיעה נכתב:

העיר שוקקת, אלפים חוגגים… הישנים הקיצו ויצאו אל הגזוזטראות…אופניים ומכוניות מקושטות עוברות ברחובות, הקהל מלא תודה והערצה

למי?

לעמדתה ועזרתה של ברית המועצות.

במאמר המערכת מודגש כי היום הוא "יום חג לעולם היהודי, חג לעולם הדמוקרטי".

'המשקיף' – החלטת האו"ם אינה נותנת לנו את ארצינו

אם ב'דבר' הכותרת היא: "מדינת היהודים קמה",

וב'קול העם': "אושר דבר המדינה היהודית",

'המשקיף', בטאון ברית הציונים הרוויזיוניסטים בוחר לציין את האירוע בכותרת שונה מעט:

"הוחלט על חלוקת ארץ ישראל"

בשורה בולטת מודגש כי "המוני ישראל לא ישלימו עם ניתוק 85 אחוז מעל אדמת המולדת".

בעמוד הראשי, לצד הדיווחים, שתולים פסוקים ואמירות ממוסגרים, המבהירים מה עמדת העיתון:

שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן

לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד נהר פרת

אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני

וכך נכתב במאמר המערכת:

החלטת העצרת של או"ם בלילה שעבר אינה נותנת לנו את ארצינו ואינה נותנת אפילו את המעט שבמעט שהוחלט עליו… כל עוד לא תהא העיר בה דוד חנה – בירתה של ארץ ישראל, לא תהא שמחתנו שלמה

'הצפה' – "נס גדול היה שם"

ביטאונה של תנועת המזרחי הציונית דתית, פותח את ההכרזה על אישור הקמת המדינה היהודית בשני פסוקים:

" צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" ו"אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי"

בכותרת המשנה מדווח כיצד אישר האו"ם את תכנית החלוקה, לפיה תוקם מדינה יהודית עצמאית, "אחרי אלפיים שנות גלות".

כותרת המאמר המרכזי היא: "נס גדול היה שם", והוא מסתיים במילים  "נס גדולה היה שם, ונס גדול יהיה פה".

אולם לצד השמחה וברכת שהחיינו, יש גם תוגה:

מהולה היא שמחתנו בתוגהלא ירושלים בלבד נקרעה מאתנו, אלא עוד בתרים בתרים מאדמת קדשנו, מארץ אבותינו. מהולה שמחתנו בתוגה, ולבנו אמונה וייחול לעתיד לבוא, ליום בוא גאולתנו השלימה ועינינו תחזנה בנחמת ציון וירושלים…

'הצפה' מביא לקוראיו גם סיקור על "הציפיה והתפילה". כך, בין היתר, הוא מדווח על תפילה מיוחד שחוברה במיוחד על ידי הרבנות ונאמרה ליד הכותל המערבי. כך הוא גם מדווח על חכם מירושלים שפצח בתענית דיבור וצום, ובמשך שלושה לילות רצופים ישב ליד הרדיו וסיים פעמים אחדות את ספר התהילים.

 

'משמר' – הגמוניית פועלים וחזון דו-לאומי

'משמר' (שהפך מאוחר יותר ל'על המשמר'), ביטאון תנועת השומר הצעיר, שבראש גליונו תמיד התנוססה הסיסמה "לציונות, לסוציאליזם, לאחוות עמים", מפרסם בעמודו הראשי את גילוי הדעת של מפלגת 'השומר הצעיר'. שם הוא מציין כי יילחם על "הגמוניה של תנועת הפועלים", על תוכניות פיתוח חקלאיות "לטובת המוני הפלחים", ו"על חזית פועלים יהודית־ ערבית".

השומר הצעיר מביע את כאבו העמוק על חלוקה, ומאשים בה את הוועד הערבי העליון וההנהגה הציונית גם יחד. למחרת ההחלטה על הקמת שתי המדינות, הוא מבטא בשער העיתון את שאיפתו למדינה דו-לאומית:

הדרך היחידה  לאיחוי קרעי הארץ היא הגברת השיתוף בין שתי המדינות, העמקת הקואופראציה והשלום בין העמים על יסוד של שוויון לאומי־מדיני, כדי מתן ביטוי מלא לשאיפותיהם הלאומיות בתוך מולודתם המשותפת בארץ ישראל השלימה

 

הוסף תגובה

תגובה
שם
דוא"ל

four × 1 =

חזרה למאמרים
הרשמה לניוזלטר
הכניסו את פרטיכם וקבלו עדכונים שוטפים לדוא"ל
אני מסכים לתנאי השימוש
הירשם
פרספקטיבה בפייסבוק
פרספקטיבה בתקשורת
עמותת האם
שותפים