כך נכנע ה-BBC

רבים בתקשורת הישראלית ציטטו את ה-BBC אשר פרסם מאמר המטיל ספק במהימנות הדיווחים על מספר ההרוגים הלתי מעורבים בעזה במהלך מבצע צוק איתן. אולם לא הרבה יודעים שאותו BBC שינה את המאמר לאחר מספר ימים. למה הוא עשה זאת ומה הלקח שניתן ללמוד מכך?

 

אי שם בעיצומו של מבצע צוק איתן, לא מעט כלי תקשורת ישראליים דיווחו כי ה-BBC, גוף תקשורת מהחשובים בעולם, החליט שלא לקחת כמובן מאליו את הדיווחים הפלסטיניים אודות מספר ההרוגים הבלתי מעורבים במהלך המבצע, והעלה תהיות חשובות לגבי מספר הנפגעים האמתי. מדובר היה במהלך שהתיישב יפה עם הטענות הישראליות על הטיות ועיוותים בכל הנוגע למספר האזרחים התמימים שנהרגו במהלך המבצע (כמו גם במבצעים קודמים).

כך למשל דווח ב'וואלה!':

חודש אחרי תחילת הלחימה ברצועת עזה, עיתונאים ברשת בי-בי-סי ובעיתון 'ניו יורק טיימס' מעלים תהיות לגבי מספר הנפגעים במהלך מבצע 'צוק איתן'. בסוף השבוע פורסם בבי-בי-סי מאמר שבו נכתב כי 'יש להיזהר עם נתוני הנפגעים', ובמאמר מקביל בניו יורק טיימס נכתב כי 'למרות שמסתמן כי המלחמה מתקרבת לסיומה, הקרב על סטטיסטיקת הנפגעים נמשך במלוא המרץ.' […]

לפי אנתוני רובן, האחראי על הסטטיסטיקות בבי-בי-סי, "אזורי מלחמה אינם מקומות פשוטים לאיסוף נתונים" […]

רובן מסכם בכתבתו בבי-בי-סי כי 'לא ידוע כמה מההרוגים בעזה הם אזרחים וכמה היו לוחמים. בשום צורה, אין זו אשמתם של עובדי האו"ם שאספו את הנתונים – הסטטיסטיקות שלהם מלוות באזהרות ומתוארות כראשוניות ונתונות לשינוי. אך זה כבר אומר שחלק מהמסקנות שעולות מהן עלולות להיות מוקדמות'.

קוראי 'ישראל היום' למדו כי:

ב־BBC תהו כיצד ייתכן שכמות ההרוגים הגברים היתה גבוהה כל כך יחסית לזאת של הנשים, במיוחד לאור הטענה של מועצת זכויות האדם כי ישראל ביצעה 'ירי ללא הבחנה'.

אולם מה שלא קיבלה חשיפה בתקשורת הישראלית היא העובדה ששלושה ימים אחרי פרסום המאמר המדובר, ה-BBC ביצע בו שינויים מהותיים בשקט, עקב לחצים פוליטיים. חלפו ארבעה ימים נוספים עד שה-BBC טרח להודיע לקוראיו שנעשו שינויים במאמר.

בגרסה המקורית הופיע, למשל, המשפט:

"אם המתקפות הישראליות באמת היו 'ללא הבחנה' כפי שאומרת מועצת זכויות האדם של האו"ם, קשה להבין מדוע הן הרגו כל כך הרבה יותר אזרחים גברים מאשר נשים."

אולם הגרסה החדשה כבר לא התקשתה להבין את תופעת ריבוי הגברים ההרוגים. עתה מספר ה-BBC לקוראיו שאת המספר הלא פרופורציונלי של גברים הרוגים ניתן להסביר, למשל, בזה שהם אלו שממלאים "תפקידים חברתיים בעלי סיכון גבוה", כגון איסוף מידע, מים ואוכל.

אין ספק כי המאמר המקורי של ה-BBC פורסם כתוצאה מהביקורת הציבורית על כך שמספרי ההרוגים בעזה אותם הרשת צטטה הגיעו מהחמאס, אשר במכוון לא הבחין בין אזרחים לחמושים. אז למי הפריע כל כך הניסיון המבורך של ה-BBC להכניס קצת איזון בדיווחיו על ההרוגים בעזה? אחד מאלו היה דובר אונר"א (סוכנות האו"ם לפליטים פלסטיניים) וכתב ה-BBC לשעבר, כריס גינס, אשר יצא בקמפיין בטוויטר על מנת לשכנע את ה-BBC לשנות את המאמר.

אבל הרדיפה לא הסתיימה שם. הארגון הבריטי "קמפיין הסולידריות הפלסטינית" (Palestine Solidarity Campaign), הידוע בקשריו ההדוקים עם חמאס, שלח מכתב ליו"ר ה-BBC בראשית חודש אוקטובר עם דרישה לאסור על העיתונאי אנתוני רובן – ראש מחלקת הסטטיסטיקה של ה-BBC ומי שהיה חתום על המאמר המקורי – לכתוב על כל נושא הקשור לישראל ו\או "פלסטין".

אחת הטענות שעלו במכתב, אשר היתה אמורה לשכנע את יו"ר ה-BBC כי אין ביכולתו של רובן לעמוד בסטנדרטים של אי משוא פנים, היא כי רובן היה בעבר מתמחה בג'רוזלם פוסט "הימני" וכי "ההשקפות הנראות בעיתון ישראלי זה ככל הנראה נזלו לתוך דיווחיו של רובין עבור ה-BBC."

האם ה-BBC ייכנע ללחצים של ארגון פוליטי המזוהה עם ארגון טרור? טרם ידוע, אולם מה שכן ברור הוא שהמהירות בה התקפל ה-BBC מול הביקורת על המאמר המקורי של רובן בודאי צריכה לסמן לכל כתב, עורך, או גורם ממשלתי שמתפתה לצטט את הב-BBC בעתיד, כמו גם לכל מי שצורך את חדשות ה-BBC, שישנו עולם שלם של השפעות פוליטיות לא תמיד שקופות או מכובדות העומדות מאחורי התוכן של הרשת הוותיקה והמשפיעה.

 הדר סלע עורכת את אתר BBCwatch, הפועל בשיתוף פעולה עם 'פרספקטיבה' ומנטר את ה-BBC.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות