כשרישול עיתונאי יוצר נזק בינלאומי

אחת הטענות המסולפות ביותר המופיעות בתקשורת גורסת כי ישנם כבישים "ליהודים בלבד" ביו"ש. כלי תקשורת בינלאומיים חשובים כבר עמדו על הטעות ואף פרסמו תיקונים והתנצלויות. דווקא התקשורת הישראלית ממשיכה לגלות חוסר הבנה וחוסר אחריות.

אחת הטענות המסולפות ביותר המופיעות בתקשורת גורסת כי ישנם כבישים "ליהודים בלבד" ביו"ש. כלי תקשורת בינלאומיים חשובים כבר עמדו על הטעות ואף פרסמו תיקונים והתנצלויות. דווקא התקשורת הישראלית ממשיכה לגלות חוסר הבנה וחוסר אחריות.

טור זה התפרסם בעיתון 'הארץ' ב-25.6.12. הטור שהתפרסם בעיתון נערך מחדש והתקצר משמעותית. להלו הגרסה המקורית והמלאה של הטור.

רכב פלסטיני בכביש 505 "ליהודים בלבד" (צילום: פרספקטיבה)
רכב פלסטיני בכביש 505 "ליהודים בלבד" (צילום: פרספקטיבה)

 

האם קיימים ביהודה ושומרון כבישים ליהודים בלבד? האם חל איסור על ערבים – נוצרים או מוסלמים – לנסוע בכביש כלשהו מעבר לקו הירוק? למרות שטענה זו נשמעת לא פעם במקומותינו ובודאי גוררת אחריה צקצוקי לשון והצטערות נוכח גזענותה לכאורה של מדינת ישראל, יש לומר את האמת: זוהי טענה בלתי נכונה בעליל. דומה שחל בנושא זה בלבול טרמינולוגי אשר לא רק יוצר שגיאה עובדתית, אלא מזיק לשיח ולביקורת הלגיטימית על ישראל.

נתחיל עם העובדות. ישראל אכן הטילה לפני מספר שנים מגבלות בכבישים מסוימים ביו"ש ולא אפשרה לפלסטינים לנסוע בהם, במיוחד לאחר פריצת האינתיפאדה השניה (חשוב לציין כי רוב המגבלות הנ"ל הוסרו בשנת 2009, וכיום רוב כבישי הגדה פתוחים לרוב האוכלוסייה הפלסטינית). שעה שכבישים אלה הוגבלו לשימוש של ישראלים בלבד, הם בודאי לא הוגבלו ליהודים בלבד, וזוהי הבחנה חשובה שרבים מדי נכשלים בהכרתה. ישראלים כוללים גם מוסלמים, נוצרים, דרוזים וצ'רקסים אזרחי ישראל. מעולם לא התקיימה הפרדה על בסיס דתי או אתני בכבישי יו"ש, לא כל שכן מאז 2009 אז הוסרו מרבית המגבלות שחלו על הפלסטינים.

עובדה מובנת מאליה זו נראית בבירור בשטח, ורק מי שנמנע מלחצות את הקו הירוק יכול לטעון או להאמין לטענה כי ישנם כבישים ליהודים בלבד ביו"ש. כיום לוחיות זיהוי פלסטיניות נראות מג'נין ועד חברון, כולל בכבישים עוקפים אשר נבנו לכאורה ליהודים בלבד (למשל, עוקף עזון ועוקף קלקיליה (ציר 55), עוקף שכם דרום ועוקף רמאללה (ציר 60) ועוקף זעתרה (ציר 398)), וכולל בכבישים ראשיים כמו כביש 505 – המוביל לאריאל ולהיכל התרבות שבו – אשר כונה לפחות פעמיים בעיתון 'הארץ' "כביש אפרטהייד ליהודים בלבד".

מספר גופי תקשורת בינלאומיים עמדו על הטעות הטרמינולוגית ואף פרסמו תיקונים בנידון. כך למשל פרסמה סוכנות אי.פי בינואר 2010: "סוכנות אי.פי דיווחה בטעות כי לישראל רשת כבישים השמורים ליהודים. כבישים אלה פתוחים לכלל אזרחי ישראל, כולל ערבים, כמו גם לזרים ותיירים…". בעקבות התיקון של אי.פי, פורסמו תיקונים דומים גם ב-CNN, וושינגטון פוסט ובוסטון גלוב. ואולם, הבנת הטעות, לקיחת האחריות וגילוי המקצועיות העיתונאית שהפגינו גופי תקשורת מהמובילים בעולם לא הרשימה כנראה את התקשורת הישראלית בה ממשיכה להישמע טענה זו עד היום.

מעבר לשגיאה העובדתית, טענת "כבישים ליהודים בלבד" מרדדת את השיח על ישראל ומסיטה אותו מהפרמטרים של המציאות, בהם הוא אמור להתנהל. בעוד ניתן להסביר, להבין, לנהל דיון וגם לבקר את ההגבלות האמיתיות שהוטלו על פלסטינים (פלסטינים, לא מוסלמים) במשך תקופה מסוימת בחלק מכבישי הגדה, ישראל ושוחרי טובתה נאלצים להתמודד עם טענה מופרכת על הפרדה אתנית/דתית שכלל אינה קיימת בכבישים אלה. הופעתה של הטענה הנ"ל דווקא בתקשורת הישראלית מעניקה לה משנה תוקף. פעילים אנטי-ישראלים בורים ועצלנים מנפנפים ב"נתונים" שהם מוצאים בעיתונות הישראלית אשר "מוכיחים" את גזענותה לכאורה של מדינת ישראל ומצדיקים את המתקפה עליה. לא בכדי טענה שקרית זו משמשת כלי מרכזי בניסיון למתג את ישראל כ"מדינת אפרטהייד".

בכך תורמים עיתונאים ופובליציסטים אשר מבלבלים בחוסר אחריות בין "ישראלים" ל"יהודים" לעיוות שחל בשיח המקומי והבינלאומי על ישראל. כלי תקשורת רבים בחו"ל, כאמור, כבר הבינו את טעותם ולקחו על כך אחריות. האם התקשורת הישראלית מסוגלת אף היא לעמוד בסטנדרטים מקובלים של יושרה עיתונאית?

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות