לכבוד מיליון טועים

Avaaz ('אוואז') הוא ארגון בינלאומי, המקדם אקטיביזם אזרחי בעיקר על ידי ועצומות ופעולות מחאה. עיתון הגרדיאן תיאר את הארגון כ"רשת האקטיביזם המקוון הגדולה והמשפיעה בעולם".

הארגון פעיל ב-194 מדינות, מתהדר ב-44 מליון חברים בכל רחבי העולם ומצהיר שנקט מעל 320 מליון פעולות מאז הקמתו.

בדף הפייסבוק של הארגון יש לא פחות מ-3 מליון עוקבים.

לאחרונה מקדם אוואז קמפיין בולט וויראלי למניעת הרס של קהילה פלסטינית, תחת הכותרת "הם מבקשים מאיתנו נס".

נכון לרגע זה, כ 850 אלף איש חתמו על עצומה נגד הממשלה הישראלית. המספר גדל בכל שנייה שעוברת.

והנה לשון הקמפיין: (למקור באנגלית לחצו כאן)

ליד הגבעות של הכפר Bethany, לפני 2000 שנה, נאמר כי ישו החיה את לזרוס.

היום הגבעות הללו הן ביתם של קהילה ילידית, שעומדת להיהרס על ידי דחפורים. בתיהם, אדמתם ואורח חייהם ימחקו לחלוטין.

אבל המשפחות האמיצות הללו מסרבות לדעוך בשקט אל תוך החשכה. במקום זאת, הן לוקחות סיכון עצום, ומתקוממות נגד הדחפורים על ידי כך שהן יושבות בבתיהם ללא אלימות. המשפחות הללו מהמרות על נס: שמעשה גבורתם יעורר השראה בקרב אנשים ברחבי העולם שיעזרו לעצור את הדחפורים לפני שימחצו אותם…

וזה נוסח העצומה הפונה ל"משפחות של הר האפיפיור, ומנהיגים מסביב לעולם":

אנחנו קוראים למנהיגי העולם לדרוש מראש הממשלה בנימין נתניהו לבטל את הפעולות המכוונות להרס הקהילה. באופן מיוחד אנחנו קוראים לאיחוד האירופי ובית הדין הפלילי הבינלאומי להבהיר לממשלה הישראלית באופן מיידי שהרס הקהילה חוצה קו אדום ויהיו לו השלכות רציניות

קראנו את נוסח הקמפיין כמה וכמה פעמים. מעבר לביטויים מלאי פאתוס על משפחות שהולכות להימחק מעל פני האדמה, מעבר ל"נס" שמצופה מהקהילה הבינלאומית לקחת בו חלק, לא מצאנו בו כל מידע ממשי. לקורא לא ברור היכן הקהילה הזו ממוקמת, למה היא עתידה לעמוד בפני הרס ברוטאלי כזה, ומה באופן כללי הסיפור.

אז בדקנו.

Bethany, קצה חוט שמוזכר במניפסט העמום הזה, הוא בית עניה, יישוב יהודי מתקופת בית שני. לפי המסופר בברית החדשה, ב"בית היני" החייה ישו את לזרוס, תושב הכפר שחלה במחלה קשה (הבשורה על פי יוחנן פרק יא).

כיום, במקום בו שכנה בעבר בית עניה שוכנת העיירה הפלסטינית אלעזריה, הסמוכה למעלה אדומים. הקהילה הבדואית באזור מורכבת מבני שבט הג'האלין, שיושבים בשטח E1.

מדובר בשבט בדואי שבנה מבנים לא חוקיים בשטחי תוכנית המתאר של מעלה אדומים. המבנים הללו לא חוקיים מכל בחינה שהיא: נבנו ללא היתר, (שלמעשה מעולם לא נתבקש); הקרקעות עליהן יושבים התושבים אינן שייכות להם – חלקן אדמות מדינה וחלקן אדמות פרטיות שאינן שייכות לבני השבט; ובנוסף, תוכנית המדינה שחלה על השטח לא תואמת את המבנים שהוקמו.

בני שבט הג'האלין טוענים שהם פלסטינים בדואים שמתגוררים במקום עשרות שנים. לטענתם הם גורשו ממקום מושבם בנגב ב-1948, נדדו מאז, עד שהגיעו למקום הנוכחי לפני 1967.

למעשה, הג'האלין  טוענים לישיבה בת כמה עשרות שנים בשטח. בעצומת 'אוואז' הם כבר הפכו לקהילה "ילידית".

המדינה, בתשובתה לבג"ץ, סותרת את טענת הקהילה. לדבריה, תצלומי אויר מעלים שהמבנים הלא חוקיים החלו לשגשג במקום רק ב-1995 (עדכון: בנוגע לקהילת ג'בל אל באבא, שנראה שאליה כיוונה העצומה, תצלומי אוויר המצויים באתר ארגון 'במקום' תואמים את תשובת המדינה).

 

למה המדינה רוצה להרוס את המבנים?

כחלק מרצון להסדיר את ההתיישבות הבדואית, המדינה מקדמת מספר תוכניות על מנת שתושבי השבטים במרחב מעלה אדומים יעברו להתגורר בבניה מוסדרת וחוקית. התוכנית של המדינה ('ג'האלין מערב') שהושקעו בה מיליוני שקלים, מצויה כיום בשלב מתקדם והיא כוללת 36 מגרשים המיועדים ל-70 משפחות.

כבר בחודש אוגוסט 2015 הסתיימה הכשרת המגרשים.  הקרקע יושרה, קירות תמך נבנו, הוכנה תשתית למים, ביוב וחשמל. היתרי בניה הוכנו מבעוד מועד כך שההתיישבות במקום תהיה כדין. המגרשים הללו, בני חצי דונם, הם אדמות מדינה. הם אמורים להיות מוקצים בחינם לתושבי השטח שיוכלו לרשום אותם בטאבו על שמם ולבנות בתי קבע.

וכמה רחוק יצטרכו תושבי שבט גה'אלין לנדוד לצורך קבלת המגרשים?

על תושבי שבט ג'האלין לעבור מרחק של… קילומטר אחד (!) ממקום מגוריהם הנוכחי.

בתמונות ניתן לראות מגרשים, מוכנים כבר לקליטת המשפחות, שהוקמו עבור חלק מבני השבט הג'האלין. מענה תכנוני דומה מקודם בסופו של דבר עבור כל  בני השבט.

זהו, אם כן, "הרס הקהילה" (לא פחות!)  עליו מדברת העצומה עליה חתומים נכון לרגע זה מעל 850,000 חותמים.

אז מדוע הבדואים לא עוברים לשם?

במסמכים שהגישה המדינה כתגובה לעתירות  נגד הרס בתים באיזור מצויה התשובה:

מהידברות (של המנהל האזרחי – ט.ר.) עם נציגי הבדואים עולה כי אנשים רבים מעוניינים בהסדרה ומבקשים לקבל קרקע ולבנות בה בית קבע, וכי גורם מרכזי בהתנגדות להסדרה הוא הרשות הפלסטינית וגורמים אחרים, שהאינטרסים שלהם אינם זהים לאינטרסים של התושבים המתגוררים בשטח

במסמך שהגישה המדינה מדובר על "לחץ" שמופעל מצד הרשות הפלסטינית ואותם "גורמים אחרים". התושבים הפלסטינים שמעוניינים במעבר לאזור החדש והמושקע לא ידברו עליו בגלוי, משום שהם חוששים לחייהם.

מעבר לזה, בתגובה אחרת של המדינה לעתירה שהוגשה בעניין בעלות על השטח (ונדחתה), מתואר גם מה התרחש כאשר החלו להכין את המקום.

עם תחילת העבודות בשטח, הן הופסקו על ידי נציגים אשר הציגו עצמם כנציגי הרשות הפלסטינית אשר הילכו אימים על עובדי החברה הקבלנית שנשכרה לצורך ביצוע העבודות

הרשויות נאלצו לנקוט אמצעים שונים, דוגמת צו סגירת השטח, על מנת לאפשר את המשך העבודות.

דברי המדינה מקבלים חיזוק בציטוט של המוכתר הבדואי השייח פאריד אבו משהור, תושב האזור. בכתבה מ-2013 מאת אסף גבור באתר NRG, בתגובה לשאלה על העזרה שמקבלים התושבים הבדואים מהרשות הפלסטינית, הניף אבו משהור ידיים בביטול:

איך הם עוזרים? הם קונים להם קרוונים כדי שימשיכו לחיות שם… מושיבים אותם לגור במחסנים, וקוראים לזה שיפור מגורים. זה לא עזרה – זה ניצול. הם מביאים לשם משלחות של אנשים מבחוץ כדי למשוך כספי תרומות. הכספים האלו לא מגיעים לבדואים בחזרה. זה נוח להם שהם שם יושבים במקום הזה בצורה כל כך עלובה

באותה כתבה רואיין גם מאהר גנאם, שתואר אז כ"סגן מנהל השלטון המקומי ברשות הפלסטינית" וכך הוא אמר:

התושבים האלו נמצאים במקום חשוב מבחינה אסטרטגית, מתנהלת פה מלחמה מול המדיניות של הכיבוש במקום הזה. אנחנו מסייעים להם ובכך גם בולמים את המדיניות הישראלית שמעוניינת להרחיב את הכיבוש באזור

חשוב לציין שבסיפור הזה מעורבים גם האו"ם והאיחוד האירופי. בשנה שעברה ערכו נציגי האיחוד האירופי מ-17 מדינות ביקור במקום. בעקבות הביקור פרסמו בכירים באו"ם הודעה לביטול מיידי של התוכניות להעברתם של בדואים פלסטינים באזור ירושלים.

מתאם האו"ם לסיוע הומינטרי, רוברט פַּייפּר אמר:

אם ברצונה של הקהילה הבינלאומית להגן על פתרון שתי המדינות, הרי שעליה להבטיח שהתוכניות להעברתן של הקהילות הללו יבוטלו

כך כשבארגון 'אוואז' קוראים לנציגי האו"ם והאיחוד האירופי להתערב בנעשה, מתפרצים שם לדלת הפתוחה. הם כבר מעורבים עד צוואר.

מה עשו בקמפיין האנטי-ישראלי של 'אוואז'?

הקמפיין לא מספק כמעט שום פרט קונקרטי. בולדוזרים, הרס, חורבן, נס, סולדיריות – כולן ססמאות שאין מאחוריהן דבר. אנשים שחותמים על העצומה מצטרפים למעשה להתנגדות אמורפית של "הרס" קהילה פלסטינית שעליו הם לא יודעים כמעט שום פרט נוסף.

לשבט הג'האלין, ככל הידוע לנו, אין שורשים נוצריים. הקמפיין עושה שימוש במוטיבים נוצריים על מנת לגייס את קהל היעד המערבית. האזכור של הכפר בית עניה הקדום והחייאת לזרוס מדברים בעד עצמם. גם הפנייה לאנשי "הר האפיפיור" (לאחר בירור, נראה שמדובר בג'בל אל באבא, אחת הקהילות באיזור) פועלת בדיוק על הסנטימנט הזה.

ולסיום, אי אפשר שלא להתייחס לתמונת הנושא של הקמפיין, שנראה שעברה על פס הייצור הפוליוודי הנודע. תמונות רבות מהאירוע שבו צולמו האישה ועץ הזית מסתובבות ברשת והן מתוארכות לשנת 2005. אין לתמונה כל קשר לשבט הג'האלין או לתוכנית הממשלתית. אך בתעמולה, כמו בתעמולה – כל האמצעים כשרים.