מבולבלים? גם התקשורת

כידוע, השפה יוצרת מציאות, ובחירה בטרמינולוגיה מסוימת על פני חברתה מהווה את אחד הכלים היעילים ביותר של עיתונאי או עורך, באמצעותו ניתן להשפיע על משמעות הדיווח. דוגמא מאלפת לכך קיבלנו השבוע, באופן בו הגדירו כלי התקשורת השונים את המפגינים האפריקאים אשר צעדו השבוע לירושלים ונעצרו. מדובר באותו האירוע ובאותם האנשים, אבל כל עיתון והטרמינולוגיה, העמדה הפוליטית וה"אובייקטיביות" שלו:

 

'ישראל היום' ("סופה של צעדת המסתננים: נעצרו והועברו למתקן סגור", 18.12):

 

שוב מאחורי הסורגים: כ־200 מסתנני עבודה בלתי חוקיים, שעזבו את מרכז השהייה הפתוח "חולות" בנגב והגיעו לירושלים, שם קיימו הפגנה מול הכנסת, נעצרו אתמול, בהתאם לחוק.

 

'מקור ראשון' ("עימות אלים בין מהגרי עבודה לרשויות החוק בירושלים", 18.12):

 

עשרות מהגרי עבודה מאפריקה הגיבו אתמול באלימות לנסיונות הפינוי שלהם מאזור הכנסת חזרה למתקן השהייה שלהם בדרום.

 

'מעריב' ("החל פינוי המסתננים; נתניהו: או שיהיו במתקן או בארצם", 17.12):

 

הרוחות התחממו בהפגנת המסתננים ומהגרי העבודה מול משרד ראש הממשלה בירושלים.

 

'Ynet' ("ירושלים: המסתננים הועלו בכוח לאוטובוסים", 17.12):

 

ההפגנה שערכו מבקשי מקלט בצהריים (יום ג') בירושלים הפכה לעימות ביניהם לבין כוחות הביטחון.

 

'הארץ' ("המהגרים שהפגינו בירושלים הועלו בכוח לאוטובוסים לדרום", 17.12):

 

 150מהגרים מאפריקה ממתקן חולות הפגינו היום (שלישי) בבירה וקראו למדינת ישראל לבחון את בקשות המקלט שלהם…

 

(ההדגשות לא במקור).

 

יש הבדל משמעותי בין מהגרים, מבקשי מקלט ומסתננים, ובכל זאת, כל הביטויים הנ"ל מגדירים עבור צרכן התקשורת הנבוך את אותה קבוצת אנשים בדיוק. אז מי צודק ומי טועה? התשובה תלויה כנראה בהשקפת העיתון אותו החלטתם להרים באותו הרגע.

 

ציון מיוחד מקבל/ים 'מקור ראשון ו'מעריב', מכיוון שמדובר בדיוק באותה הכתבה, עליה חתומים אותם שלשה כתבים, אשר נערכה, כנראה, בצורה שונה על ידי עורכים שונים. זו לא הפעם הראשונה שזה קורה. בפעם הקודמת, אותה ידיעה חתומה על ידי אותו הכתב הצליחה לקבל שתי כותרות הפוכות לחלוטין זו מזו בשני העיתונים.