מה לא סיפר לכם מתן חודורוב על יוזם מחאת המילקי?

חנן עמיאור

מתן חודורוב מחדשות 10 זכה בסקופ כאשר חשף את זהותו של יוזם מחאת המילקי הישראלי-ברלינאי, אולם הוא החסיר פרט מסוים מהביוגרפיה של האיש. מה שמוביל לשאלה: האם זהותו הפוליטית של מחולל סערה פוליטית רלוונטית עבור קהל צרכני התקשורת?

 

narkis

צילום מסך מתוך ערוץ 10

 

במוצאי שבת האחרונה, 18.10, חשף מתן חודורוב, הכתב הכלכלי של חדשות 10, את יוזם מחאת המילקי ומי שעומד מאחורי עמוד הפייסבוק "יורדים לברלין", הקורא למאות אלפי צעירים ישראלים לרדת מהארץ: נאור נרקיס, בן 25, לשעבר מרמת גן. לאור חרושת השמועות סביב דמותו ומניעיו של יוזם המחאה, בימים שקדמו לחשיפתו בחדשות 10, אין ספק שמדובר בסקופ חשוב ובהישג מקצועי של חודורוב, ולראיה, הדיווחים החוזרים להם זכתה החשיפה שלו בעיתונים 'הארץ', 'מעריב', 'ישראל היום', ידיעות אחרונות' ('איש השוקולד', שער מוסף 'ממון' 19.10), ו'גלובס', אתרי החדשות וואלה!, ynet ,nrg , כיכר השבת, וגם, כמובן, בתחנות הרדיו הארציות והאיזוריות.

היה גם דיווח חוזר בעיתון' דה-מרקר', אבל הוא היה שונה וחריג לעומת יתר הדיווחים החוזרים לסקופ של חודורוב. את השוני הבולט בינו לבין יתר הדיווחים, נתנו עורכי ה'דה-מרקר' כבר בכותרת הדיווח, שציינה את העובדה שיוזם המחאה הוא פעיל מרצ בעברו, ראש תא מרצ בתיכון בליך ברמת גן בו למד, ליתר דיוק. בהמשך התברר שנרקיס היה פעיל גם במפלגת העבודה, עובדות שחודורוב היה מודע להן בעת שהכין את הפרופיל המקיף ששידר על נרקיס, אבל לא הזכיר אותן בדיווחו ולו ברמז.

שתי שאלות מקצועיות עולות לנוכח המידע החסר שהגיש חודרוב לצופיו, ואחריו במקהלה אחידה כל יתר התקשורת הישראלית להוציא 'דה-מרקר': מדוע השמיטו חודורוב וכל עוקביו את זהותו הפוליטית של נרקיס, והאם היא בכלל רלוונטית לסיפור.

החשיפה של חודורוב הורכבה משניים: הראשון – הסקופ שבעצם חשיפת האדם העומד מאחורי מעשה כה שנוי במחלוקת ואף נפיץ, המעודד במפורש מאות אלפי צעירים ישראלים לרדת מהארץ במחאה על יוקר המחיה, מפציר בהם "ללכת להוציא דרכון זר" ומפתה אותם לעשות כך באמצעות פרסום מסמכים (חשבונות מכולת) שיוכיחו להם שירידתם מהארץ כדאית. השני – כמעין עיבוי והרחבת ההקשר להבנת הראשון – התעכבות על הביוגרפיה של נשוא הסקופ, "פרופיל" בלשון המקצועית. האם פרופיל עיתונאי של אדם שהצדיק את הפרופיל על אודותיו על ידי מעשה כה מרעיש פוליטית, אינו אמור לכלול עובדות מוצקות ובלתי מוכחשות לגבי זהותו הפוליטית?

לאורך כל הכתבה התהלך חודורוב בזהירות רבה סביב זהותו הפוליטית של נרקיס, בלי ממש לגעת בה. חודורוב מתאר את נרקיס כמי ש"למד בבליך היוקרתי והפך ליו"ר מועצת התלמידים העירונית", בלי להזכיר שלצד היותו יו"ר מועצת התלמידים העירונית, כיהן גם כיו"ר תא מרצ. מדוע העדיף חודורוב להבליט פרט מחמיא שאינו מעורר מחלוקת (יו"ר מועצת תלמידים עירונית), ולהחביא פרט שעלול להטיל בעיני חלק מהצופים צל מסוים על הפעולה שביצע?

חודורוב, בתגובה לפניית 'פרספקטיבה', אומר ששאל את נרקיס על השתייכותו הפוליטית, ונענה על ידו שתמיכתו במערכות הבחירות האחרונות נדדה בין כמה מפלגות, הוא אינו מזדהה עם מי מהן באופן קבוע ואינו משתתף כיום בפעילות פוליטית. כלומר – בעצם החלטתו לקבל את טענותיו אלה של נרקיס חודורוב מטיל ספק בעצם שיוכו לשמאל הפוליטי בישראל. בחלק הבא של תשובתו ל'פרספקטיבה', חודורוב עובר להיבט מקצועי אחר של השמטת אזכור מפורש בדבר עברו הפוליטי של נרקיס, ואומר ש"לא היה צריך לקטלג או לתווך עבור הצופים את עמדותיו השנויות במחלוקת של נרקיס, שכן הן דיברו היטב בעד עצמן," ומהביקורת שהטיח במדיניות הממשלה בראיון, "יכולים היו הצופים האינטליגנטיים של ערוץ 10 להבין היטב במה ובמי מצדד המרואיין".

תשובתו של חודורוב לשאלה הראשונה – מדוע השמיט את המידע על זהותו הפוליטית של נרקיס – מתחלקת לשניים: בחלק הראשון נרקיס טוען שהוא חסר זהות פוליטית ואני מקבל את טענתו. בחלק השני נרקיס מבטא בדבריו זהות פוליטית ברורה שאיני מוצא טעם מקצועי לתווכה מפורשות לצופים, שכן הם אינטליגנטיים דיים להבינה לבד.

מה שמוביל לשאלה השניה: האם זהותו הפוליטית של מי שקורא לירידה המונית מהארץ רלוונטית לסיפור? מתשובתו של חודורוב ניתן להבין שהוא חושב שכן, אבל נמנע מלתת אותה מפורשות כיוון שהעריך שהיא מובנת מאליה ולא רצה להאכיל את צופיו הנבונים בכפית. מתשובתו ניתן בהחלט גם להבין שגם לנוכח החלטת עורכי 'דה-מרקר' לציין במפורש את זהותו הפוליטית של נרקיס, לא היה עושה כן, גם בדיעבד.

בהקשר זה מפתה לקיים את התרגיל ההיפותטי הבא: נניח שאת ישראל היתה מנהיגה ממשלת שמאל המיישמת מדיניות שמאלית, שכתוצאה ממנה היו צעירים רבים חשים נפגעים. נניח שבחור שהיה בעברו פעיל במפלגות האיחוד הלאומי וישראל ביתנו, היה מצליח להגיע לכותרות הראשיות באמצעות קריאה יעילה לירידה המונית מהארץ, במחאה על מדיניות הממשלה. ונניח שלבסוף היה נחשף הצעיר הזה. האם היו הכתבים משמיטים את זהותו הפוליטית מן הדיווחים אודותיו?

תשובה אפשרית לשאלה המונחת בבסיסו של מקרה המבחן הזה – האם רלוונטית חשיפה מפורשת של זהותו הפוליטית של מחולל סערה פוליטית – נתן יום למחרת הכתב המדיני של 'הארץ', ברק רביד. רביד פרסם את התנערותם של האמריקנים מהאשמה שהוטחה בהם בעיתונים 'ישראל היום' ו'ג'רוזלם פוסט', לפיה "על פי בקשה מגבוה", סירב האף.בי.אי לאפשר למודיעין הישראלי גישה למידע שהשתיל החמאס בחשבון הפייסבוק של החייל הנעדר אורון שאול, מידע שיכול היה לסייע באיתורו. את המידע המפליל מבחינת האמריקנים, חשף סטיבן אמרסון, העומד בראש מכון המחקר האמריקאי The Investigative Project on Terrorism. האם הסתפק רביד בציון תוארו המקצועי של אמרסון בעת שפרסם את ההכחשה האמריקנית הגורפת לטענתו? לא. רביד רצה לתת לקוראי 'הארץ' האינטליגנטים את ההקשר המלא של המבוכה שלתוכה קלע אמרסון את הממשל האמריקני, ולכן הוסיף את השורות הבאות:

"אמרסון הוא איש ימין, רפובליקאי ושמרן, ונחשב מקורב לאיל הקזינו והמיליארדר היהודי־אמריקאי שלדון אדלסון. לפי כתבה של העיתונאי גיא לשם בעיתון TheMarker ב-2007, אמרסון הוא 'חבר אישי' של אדלסון ומשמש 'שגרירו בממשל האמריקאי'.

"בכתבה של נחום ברנע ב'ידיעות אחרונות' ב-2008 תואר אמרסון כאדם שעמו מתייעץ אדלסון בנושא טרור. אדלסון נחשב לפטרונו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והינו המוציא לאור של עיתון 'ישראל היום', שתומך בנתניהו ומקדם את עמדותיו. 'ישראל היום', ה'ג'רוזלם פוסט' וערוץ 1 לא דיווחו על החלקים האלה בביוגרפיה של אמרסון."

מה שמותיר אותנו עם תהייה אחרונה לסיכום: מי קיבל סיקור מלא, עשיר ומובן יותר של נשוא הסיקור – צופיו של מתן חודורוב או קוראיו של ברק רביד?

 

הוסף תגובה

תגובה אחת

  1. נכון, הרי המסקנה

    מהדיווח על 'מחאת המילקי' לו היה חודרוב מיידע שהוא פעיל מרץ (כאילו מישהו שלתקשורת כדאי ליידע מה עמדתו הפוליטית זוכה לגישה עדינה כזו: "הוא אמר שהוא לא בדיוק מר"ץ", כאילו הם מתייחסים לעדותו על עצמו כעובדה, התקשורת מכבדת את דבריו של אדם רק כשכדאי לה) – הרי מהדיווח שהיה כדאי לחודרוב להעלים מתבהר המסלול של תומכי מרץ: אנטישראליות ועזיבת הארץ. מה יקרה לחודרוב אם ישדר באופן שמבהיר את המסלול של אנשי מרץ? כמובן הוא עלול להיות מפוטר.

    הגב

תגובה
שם
דוא"ל

three × one =

חזרה למאמרים
הרשמה לניוזלטר
הכניסו את פרטיכם וקבלו עדכונים שוטפים לדוא"ל
אני מסכים לתנאי השימוש
הירשם
פרספקטיבה בפייסבוק
פרספקטיבה בתקשורת
עמותת האם
שותפים