מה עניין שמיטה (עמונה) להר סיני (בית חנינא)?

'מקור ראשון' תוקף בחריפות את פסיקת בית המשפט העליון לגבי פינוי עמונה, באמצעות השוואה מפוקפקת בין שני מקרים משפטיים, שההבדל ביניהם פשוט אבל תהומי

פינוי עמונה בשבוע שעבר (צילום: מרים אלסטר פלאש 90)

 

עיתון 'מקור ראשון' ואתר הקבוצה NRG, רוצים לשכנע אתכם שבית המשפט העליון מפלה לרעה את תושבי עמונה לעומת תושביה הערבים של בית חנינא, שגם נגדם נטען שהם יושבים על אדמות יהודיות גזולות. כך יהודה יפרח בעיתון:

"השופט יורם דנציגר, שחתם שלשום על פסילת המתווה לפינוי עמונה בהסכמה, קיבל באותו היום החלטה הפוכה לחלוטין. הוא הורה לעכב פינוי של ערבים שבנו מבנים בלתי חוקיים על קרקע פרטית רשומה של יהודים בבית חנינא שבירושלים. התובעים היהודים זכו בתביעת הפינוי בבית המשפט המחוזי בבירה, אך הנתבעים ערערו ודנציגר נעתר להם והחליט לעכב את ביצועה. בהחלטתו קבע ש"הריסת המבנים שבהם מתגוררים המבקשים היא צעד בלתי הפיך שיגרום להם נזק אדיר".

האפליה העולה מההשוואה מעצבנת, אבל האמת היא שספק גדול אם היא בכלל במקומה. הסיפור המלא פורסם ב NRG  ("ביהמ"ש העליון עצר פינוי ערבים משטח השייך ליהודים"), בעוד פינוי עמונה בעיצומו וזכה לחשיפה רבה הן בדף הבית והן ברשתות החברתיות.

nrg2

הכותרת והפתיח ב- NRG

בידיעה שפורסמה באתר, (את פס"ד בעניין בית חנינא ניתן לקרוא כאן)  מזכיר "מומחה לענייני בג"ץ" שמשום מה בוחר באנונימיות, בדרך אגב וכמו לצאת ידי חובה, "הבדל שטחי" כטענתו בין המקרים:

עם זאת המשפטן מסביר כי "באופן שטחי ניתן להצדיק את ההבדל בין פסיקת דנציגר בעניין בית חנינא לבין הפסיקה בעניין עמונה, בכך שבעמונה מדובר בהליכים שמוצו, בעוד שבבית חנינא הערעור תלוי ועומד…"

במילים אחרות, התיק של עמונה חלוט וסגור, התיק של בית חנינא תלוי ועומד, בנקודה בה עדיין ניתן לערער על פסק הדין. כלומר – החלטת השופט דנציגר לגבי בית חנינא, היא בסך הכל הפעלת כלל משפטי מקובל, לפיו במצב בו ביצוע פסק הדין יגרום לנזק רב ובלתי הפיך, בית המשפט מעדיף לעכב את ביצוע פסק הדין עד אחרי ההכרעה בערעור.

מה בין זה לבין תיק עמונה.

נבהיר עוד נקודה אחת. ההשוואה התבססה על כך שבשני המקרים קיימת החלטת פינוי, אך עומד עוד הליך משפטי לבירור. אלא שההליך המתברר בעמונה, עסק רק ב"מתווה" ליישוב מחדש של המפונים, ללא ערעור על עצם הפינוי, שעל פי כל מתווה, היה חייב להתבצע. ההחלטה  ניתנה ללא נימוק, אך ההבדל פשוט מבחינה משפטית.

נוכח ההבדל המשפטי הפשוט והברור בין המקרים, לא ברור למה בחרו 'מקור ראשון' ו-NRG  לתקוף בנקודה זו את בית המשפט.

תגובת הכתב יהודה יפרח:

הנושא המרכזי של הכתבה הוא מדיניות שיבוץ השופטים להרכבים שדנים בעתירות ארגוני שמאל נגד ישובים יהודים לא מוכרים ביו"ש, והפער שבין עמדת דוברות בתי המשפט לפיה השיבוצים אקראיים לבין הנתונים שאספנו. הפסיקות של דנציגר הוזכרו באופן אגבי בשל סמיכותם לעניין. אני מקבל את הערת המשפטנים לפיה באופן נקודתי אפשר לתרץ את הפער ביניהם (כפי שנעשה מאוחר יותר באתר).

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. התשובה בגוף המאמר. במקרה עמונה המדינה התנדבה להחריב את הישוב מבלי להתייחס לתושבים בעוד שבמקרה בית חנינא הנושא נמצא בדיון כדי לא לפגוע בדיירים. כמובן שגם אפשר לתמוה על הזריזות שבה פעל הבג"צ שמיהר לברך על המוגמר ולא טרח לאתגר את הפרקליטות לגבי הפרטים החסרים, כמו למשל היעדרם של בעלים על הקרקעות או טיב הרישומים וכו׳. אלו כמובן פרטים שוליים לבית משפט שכל ענינו כידוע הוא רק הצדק הנאור.

  2. עדיין מעצבן, בבית חנינא הבעלים קיימים ודורשים את המקום. בעמונה אין באמת בעלים ומדובר באחוזים בודדים מהשטח.
    ההפלייה זועקת פה לשמיים.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות