מנותק מוושינגטון או מן הנתונים?

ב'הארץ' רואים במיעוט פגישותיו של השגריר דרמר בבית הלבן, עדות לשפל ביחסי ישראל ארה"ב. מה קורה כשמשווים את הנתונים עם נתוני פגישותיו של השגריר הקודם והאהוד מייקל אורן?

 

ניתוח של רשימת המבקרים בבית הלבן, מדגים לטענת ברק רביד ב'הארץ' ("רשימות הבית הלבן חושפות את הנתק בין השגריר רון דרמר ליועצי אובמה", 15.4) את מעמדו הבעייתי של שגריר ישראל בארה"ב, רון דרמר, אל מול יועצי הנשיא בבית הלבן. כך רביד:

מבדיקת הנתונים שפרסם הבית הלבן, נראה שדרמר כמעט לא מקיים קשרים עם יועציו הבכירים של הנשיא אובמה. מאז ה-3 בדצמבר 2013 ועד סוף 2014 ביקר דרמר בבית הלבן 11 פעמים בסך הכל. ביקור אחד בלבד מאלה שמופיעים בנתונים, ב-25 ביוני 2014, היה למטרת פגישת עבודה עם יועצו הבכיר של הנשיא אובמה לענייני המזרח התיכון דאז, פיליפ גורדון. ארבעה ביקורים נוספים של דרמר בבית הלבן היו בעת פגישות בין נתניהו לאובמה ושישה ביקורים אחרים היו לטקס הגשת כתב ההאמנה של דרמר או לקבלות פנים רבות משתתפים.

הנתונים אכן מראים שדרמר לא קיים הרבה פגישות עם יועצי הנשיא בבית הלבן. אבל האם נתונים אלה מגבים את המסקנה העולה מהדיווח? מי קבע שפגישה אחת בשנה נחשבת חריגה? מאז 2009 מפרסם הבית הלבן נתונים אודות מבקרים בבית הלבן, באמצעותם ניתן לערוך בקלות השוואה בין דרמר לאחרים ולהבין אם יש משהו חריג במינון פגישותיו (ניתן לבצע חיפוש בנתונים כאן, ולהגיע אף לפירוט רב יותר בקבצים שניתן להוריד באתר).

ניקח לדוגמא את קודמו של דרמר בתפקיד, השגריר לשעבר מיכאל אורן. אורן התמנה לשגריר ישראל בארה"ב בשנת 2009, והמשיך בתפקידו כמעט עד סוף שנת 2013. אם נשתמש באותן אמות מידה שהופיעו בניתוח ב'הארץ', נגיע למסקנה שמינון פגישותיו של השגריר דרמר, דומה למדי לזה של השגריר אורן. החל מ-2009, נפגש אורן פעם אחת בלבד בכל שנה עם יועצים בכירים בבית הלבן. החריג היחיד הוא בשנת 2013, אז נפגש עמם אורן ארבע פעמים. במילים אחרות, תפקודו של דרמר זהה לתפקודו של אורן בשנים 2010 ,2011  ו-2012 (וכן מחצית שנת 2009, בה החל אורן בתפקידו).

פגישות
פגישותיו של מייקל אורן בבית הלבן. הפגישות עם היועצים מסומנות בירוק

 

מאחר והנתונים שמפרסם הבית הלבן מתחילים רק בשנת 2009, לא ניתן לבדוק את מספר הביקורים של שגרירים ישראלים נוספים. ייתכן מאד שיחסיו של השגריר דרמר עם הממשל בארה"ב אכן מצויים בשפל. אבל הנתונים שמופיעים בכתבה מראים בבירור שלכל הפחות יחסיו של דרמר דומים למדי לאלו של קודמו בתפקיד, ולפיכך לא ניתן להסיק מהם מסקנות.

ברק רביד בחר שלא להגיב.

 

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. עדי, קראתי את הכתבה ואמנם מוצגים שם הרבה מאוד טיעונים שכל בר שכל יכול לפרשם כרצונו כדוגמת מספר ביקורים רב של סגן השגריר אבל כשהמסקנה "רשימות הבית הלבן חושפות את הנתק בין השגריר רון דרמר ליועצי אובמה" כתובה בכותרת והאמירה "באחרונה הפך דרמר ל"פרסונה נון-גראטה" של ממש בבית הלבן, על רקע מעורבותו בארגון נאומו של נתניהו בקונגרס בחודש שעבר." והאמירה "מאז שנכנס לתפקידו בוושינגטון נהגו בכירי הבית הלבן בדרמר לפי העיקרון של "כבדהו וחשדהו"." לא נותנת שום סיכוי להגיע למסקנות הפוכות ממה שרוצה העורך או כותב הכתבה שנחשוב (רמז:מה שכתוב בכותרת).

    בכל מקרה אין כאן אמירה פוליטית שכן לא דובר כאן על ניתוק היחסים בין ישראל לארה"ב אלא ניתוק ביחסים בין דרמר ואנשי אובמה. ייתכן אבל שדעות פוליטיות קודמות משפיעות על הבנת הנתונים או במקרה הגרוע להציג נתונים חלקיים באופן מגמתי.

    אגב, טל מכ"כ מעט נתונים לא ינתן להפיק נתונים סטטיסטיים של ממש אבל יש משהו בדבריך: הגדלת נתוני המדגם בדרך כלל משפרות את הדיוק שלו (בהנחה שהמדידות בלתי תלויות).

  2. עדי, לא פישלו, הארץ פרסמו כתבה שהשוותה שנה של ארבעה ביקורים מול אחד ללא שנים אחרות והגיעה למסקנה, פרספקטיבה הגדילו את כמות הנתונים ונתנו תשובה סטטיסטית פשוטה.
    התוצאה היא שהארץ נתנו "טיעון שמדיף ריח של פוליטיקה יותר מאשר ניתוח עיתונאי".

  3. הפעם פישלתם. טיעון חלש מאוד שמדיף ריח של פוליטקה יותר מאשר של ניתוח עיתונאי הגון וענייני. ברוב המוחלט של המקרים תענוג לקרוא ולהעריך את הבדיקות שלכם.. גם אם מתאפיינות בנטייה פוליטית שהיא לגיטימית לחלוטין אגב.. אבל כשיש בצידה טיעונים טובים כמו שבדכ אם עושים. הפעם חלש מאוד במיוחד כשבכתבה המקורית הדברים מועלים ומסוייגים.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות