משפחת מנגיסטו – עדיף שלא תקראו את זה

שלומי בן-מאיר

לפי עורך 'בשבע' עמנואל שילה, סוגיית הישראלים הנעדרים בעזה מורכבת רק משתי גופות לוחמי צה"ל. שלושת האזרחים הישראלים המוחזקים על ידי חמאס אינם קיימים מבחינתו. למה? שאלה טובה  

 

בתמונה: אנשים לא קיימים מפגינים על בעיה לא קיימת. צילום: פלאש90

 

טורו בסוף השבוע האחרון של עמנואל שילה, העורך הראשי של עיתון הימין 'בשבע', עוסק בסוגיית הישראלים המוחזקים ברצועת עזה על ידי החמאס. עמדתו של שילה בסוגיה ברורה כבר מכותרת המאמר שלו ("כל מאמץ, לא בכל מחיר") ומכותרת המשנה המכריזה:

אסור להרפות לרגע מהמאמץ להביא לקבר ישראל את חללי צה"ל אורון שאול והדר גולדין, אבל אסור גם לשחרר מחבלים חיים תמורת גופות

שילה מפרט את השיקולים השונים והחלופות המדיניות העומדות בפני הממשלה, במטרה להשיב את גופותיהם של אורון שאול והדר גולדין ז"ל לקבר ישראל: עסקה הכוללת שחרור מחבלים, אשר שילה אומר כי "אין להסכים לכך"; הידוק המצור על עזה, והסכנה כי הדבר יוביל להסלמה; התקפת עזה וחיסול מנהיגי חמאס; החמרת התנאים של אסירי חמאס הכלואים בישראל; ועוד.

אולם ממאמרו של שילה נשמט לחלוטין גורם אחד חשוב, שאפשר להניח שעומד גם הוא לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות בישראל: ארגון החמאס מחזיק בעזה לא רק שתי גופות של חללי צה"ל, אלא גם שלושה ישראלים חיים (ככל הידוע): אברה מנגיסטו, הישאם א-סייד וג'ומעה אבראהים אבו ענימה. השלושה חצו את הגבול לעזה, בנסיבות שלא נרחיב עליהן מטעמי צנעת הפרט, אך כאלה המטילות ספק במידת הרצון החופשי של החצייה. מאז, בחמאס מסרבים למסור כל פרט מידע אודות גורלם.

מאמרו של שילה אינו מציין את שלושת הישראלים הנעדרים בעזה ולו במשפט או בהערת אגב. למעשה, זר לו יקרא את המאמר, יסיק ממנו כי השבת גופותיהם של אורון שאול והדר גולדין ז"ל, היא השאלה היחידה העומדת כיום על הפרק בהתנהלות הישראלית מול עזה וחמאס. הרושם הזה מתחזק כששילה כותב על הקביעה כי שאול וגולדין נפלו בקרב:

ראוי להדגיש שמשפחות גולדין ושאול הסכימו באצילותן לקבל את מסקנות חקירת צה"ל, שקבעו כי בניהן… הם חללים שמקום קבורתם לא נודע. אילו ניסו המשפחות לערער…  יש להניח שהיינו עומדים היום מול החמאס במצב דומה לזה שבו עמדנו לאחר חטיפת החיילים רגב וגולדווסר הי"ד בגבול הצפון… ההתייחסות אל רגב וגולדווסר כנעדרים ולא כחללים היא שגרמה לדעת הקהל ולמערכת הפוליטית בישראל להסכים לשחרר מחבלים חיים תמורת גופות

כלומר, ההבדל בין המצב בימינו לעומת עסקת רגב וגולדווסר ב-2008, היא שכיום הציבור הישראלי יודע שבידי חמאס מוחזקות גופות חללים ולא חיילים חיים. שלושת האזרחים הישראלים המוחזקים בחיים בעזה אינם משנים את התמונה כהוא זה.

לגיטימי להציג עמדה לפיה אין לשחרר חטופים "בכל מחיר", גם אם הם אזרחים ישראלים חיים; ניתן אף לטעון כי למדינה מחויבות מיוחדת לפעול למען חיילים שפעלו בשליחותה. אולם מכאן ועד הצגת נושא השבויים והנעדרים כאילו כולו סובב אך ורק סביב שתי גופות של חללי צה"ל- המרחק רב.

מה יש בהם, באזרחים המוחזקים בידי חמאס, ששילה לא רואה אותם?

שלחנו לעמנואל שילה את עיקר הביקורת. הוא ענה כי "מצד עצמי אינני רואה צורך בתגובה".

הוסף תגובה

2 תגובות

  1. קרן

    "בנסיבות שלא נרחיב עליהן מטעמי צנעת הפרט, אך כאלה המטילות ספק במידת הרצון החופשי של החצייה"
    אז מצטער, אבל אני לא יודע מה הטעמים בהם חצו את הגבול איך אני/הקורא יכול להתייחס לזה?
    אולי הם סחרו בסמים?
    ראו לשחרר מחבלים תמורת סוחרי סמים?
    לא מבין למה כותב הטור לא הזכיר אותם אפילו במילה, אבל אני יכול להבין למה הוא לא דן בנושא.

    הגב
  2. יובל

    נראה שבאופן כללי יש לו עוורון קל לאנשים חיים אם הוא שכח שב-2008 שוחרר גם טננבאום

    הגב

תגובה
שם
דוא"ל

nine + 12 =

חזרה למאמרים
הרשמה לניוזלטר
הכניסו את פרטיכם וקבלו עדכונים שוטפים לדוא"ל
אני מסכים לתנאי השימוש
הירשם
פרספקטיבה בפייסבוק
פרספקטיבה בתקשורת
עמותת האם
שותפים