עורך 'ידיעות' "גאה בסיקור מקצועי ואמין" של הבחירות בארה"ב. יש לו במה?

הלכנו לארכיון לבחון את טענת עורך 'ידיעות אחרונות', רון ירון, לפיה בניגוד ליתר התקשורת עיתונו לא כשל. המסקנה – לא בטוח שאם היה ירון קורא את השורות הבאות, היה כותב לעיתונאיו את אותו מייל

כותרת אופיינית ב'ידיעות אחרונות'. "סיקור מקצועי ואמין"?

 

יומיים אחרי הבחירות לנשיאות ארה"ב, ותחת הרושם העז של מה שהתחוור ככישלונה המהדהד של התקשורת בסיקור הקמפיין, שלח העורך הראשי של 'ידיעות אחרונות', רון ירון, מייל לעיתונאיו (חלקים ממנו פורסמו באתר 'וואלה!').

בפתח דבריו הודה ירון לדסק החוץ ובמיוחד לשלושת העיתונאים המרכזיים שנשאו בנטל:

אורלי אזולאי שליחתנו לוושינגטון, שמתרוצצת כבר חודשים ארוכים אחרי קלינטון וטראמפ וסיפקה טקסטים מעולים והישגיים, פרשנויות וטורי דעה לעיתון ולynet,

ציפי שמילוביץ שליחתנו לניו יורק, שהתגייסה למאמץ והביאה את כישרונה וחוכמתה בידיעות, סיפורים ופיצ'רים

ונחום ברנע ששהה בחודש האחרון בארה"ב, וסיפק תובנות חכמות, כמו שרק הוא יודע לכתוב,  בטוריו המעולים בחדשות ובמוסף.

ומיד ניגש ללב העניין:

למרות ההפתעה מהתוצאות, כשמדברים על "יום כיפור" של התקשורת, "ידיעות אחרונות" אינו חלק ממנו. אני גאה שבזכות הצוות הזה וכמובן כל יתר כותבי ועורכי העיתון, הסיקור שלנו היה מקצועי ואמין.

האומנם צודק ירון ועיתונו אכן חרג משורת המקהלה ובניגוד לשאר כלי התקשורת, הסיקור שלו היה "מקצועי ואמין"?

יודגש כבר עכשיו. 'ידיעות' לא בלט במיוחד לרעה ברמת המקצועיות והאמינות של סיקור הקמפיין, לעומת רוב רובה של התקשורת האמריקנית וגם הישראלית. אבל התשובה לשאלה האם צודק ירון בהחריגו את העיתון, היא שלא. עם תוצאה של למעלה מ 300 אלקטורים לטראמפ, המסקנה הבלתי נמנעת בדיעבד היא שכרוב היתר, גם 'ידיעות אחרונות' סיקר את הקמפיין בחוסר אמינות ובחוסר מקצועיות מפוארים. אבל לפני שנדגים עד כמה, מילה אחת על שיטת ההפעלה של שלושת העיתונאים אותם ראה העורך לנכון לשבח.

אזולאי, שמילוביץ, ברנע – חלוקת משימות

 

אורלי אזולאי נשאה במרב נטל הסיקור. תרומתה העיקרית – לצטט פרסומים עוינים לטראמפ מהתקשורת האמריקנית, וגם, פה ושם, פעמים אחדות, לצאת לאירועי בחירות כדי לפגוש את המצביעים המשוכנעים והנלהבים ולצטט מהם רפליקות צפויות של תמיכה במועמדם והשמצות ליריב/ה. לא חדשני ולא מעניין. אם כבר אתגר עיתונאי, הרי שהעצרות הפומביות, שאצל טראמפ היו לכל אורך הדרך רבות משתתפים ואנרגטיות לאין שיעור מעצרות קלינטון, רמזו על ניצחון מתקרב לטראמפ. אזולאי, שלכל אורך הדרך דיווחה כמעריצה נלהבת של קלינטון, פספסה את זה כמובן באופן מוחלט.

גם תרומתה של ציפי שמילוביץ הסתכמה בעיקר בליקוט דיווחים שונים מהתקשורת האמריקנית, הוספת ציוצים נבחרים של ידוענים אמריקנים מטוויטר, (רובם ככולם כמובן עוינים לטראמפ,) ואריזת כל אלה לכתבות. גם זה – לא חדשני, לא מקורי וגם לא מעורר מחשבה.

נחום ברנע באמת יצא לדרך, אל אמריקה העמוקה, הפרברית והכפרית, ואל הבוחרים המסקרנים באמת, אלו שלא מטריחים את עצמם לאספות בחירות. ואכן, לקראת סוף הקמפיין היה ברנע הספקן היחיד מבין כל כותבי 'ידיעות' באשר לניצחונה הוודאי הצפוי של קלינטון, על אף שגם את דעתו האישית על טראמפ, (בור, גס רוח, גזען, מביך ומביש) לא חסך מקוראיו.

 

אוגוסט ספטמבר – שלווה ושאננות

 

בין סוף מאי לתחילת יוני, זכו טראמפ וקלינטון באופן רשמי במועמדות לנשיאות מטעם מפלגותיהם ובנקודת זמן זו הואץ הקמפיין והסיקור המשמעותי החל. נדלג על חודשי יוני ויולי שהתנהלו יחסית בעצלתיים ונקפוץ הישר אל ה"מאני טיים" – שלושת החודשים האחרונים של ההתמודדות:

בתחילת אוגוסט המפלגה הרפובליקנית, אליבא דאזולאי, "מיואשת ובהיסטריה". יותר מזה – "השבוע החלה ארה"ב לתהות האם המועמד הרפובליקני כשיר לתפקיד?" את השבוע הראשון של אוגוסט מבחינת טראמפ, מסכמת אזולאי כ"שבוע עתיר שערוריות והתרסקות בסקרים… קלינטון מובילה בפער דו ספרתי, עבר עליו שבוע מהגיהנום". אין פלא ששבוע לאחר מכן, באמצע אוגוסט, הסיכום של אזולאי נחרץ: "הדמוקרטים חוגגים".

תחילת ספטמבר, חודשיים לבחירות, אורלי אזולאי קובעת בביטחון: "הסיכוי של טראמפ לנצח קלוש".

סוף ספטמבר, העימות הטלוויזיוני הראשון: בעמוד הראשון של 'ידיעות' (28.10) קובע נחום ברנע: "קלינטון ניצחה בנוק אאוט".

אוקטובר – כמעיין המתגבר

 

תחילת אוקטובר – חמישה שבועות לבחירות – ציפי שמילוביץ מצטרפת לסיקור וקובעת אף היא בביטחון רב: "טראמפ צולל בסקרים… הוא קיווה שעימות סגני הנשיאים יעצור את המפולת, אבל עימותי סגני נשיאים משעממים ומעולם לא השפיעו על המרוץ".

בנקודה זו, חודש לפני יום הבחירות, ראוי לחזור אל שורה נוספת מתוך המייל ששלח ירון לעיתונאי 'ידיעות':

בחודש האחרון הדגשנו שוב ושוב שטראמפ מתחזק ושיש בהחלט אופציה ריאלית שהוא ייבחר.

כלומר ירון בעצם תוחם את הצלחת 'ידיעות' שלא ליפול בפח שנפלה בו יתר התקשורת, לחודש האחרון בלבד, בכך הוא מודה במובלע שעד לחודש האחרון היה גם 'ידיעות' אחד הכבשים בעדר.

האומנם? גם לא נכון.

חודש בדיוק מהבחירות, תחילת השבוע השני של אוקטובר. אורלי אזולאי: "לטראמפ סיבות טובות להישמע נואש. יריבתו מתחזקת בסקרים. גם בארציים וגם במדינות המפתח". עוברים יום-יומיים והוושינגטון פוסט מפרסם את הקלטת בה נשמע טראמפ מדבר בגסות על נשים. אזולאי באקסטזה: "אתמול נפל דבר. אמריקה נותרה משתאה וזועמת, הקלטת עשויה להיזכר כאבן דרך שהכריעה את מערכת הבחירות הזאת… מדובר במכה מוחצת שממנה יהיה לו קשה להתאושש"

גם שמילוביץ שוכחת את כללי הזהירות, ומדווחת על "פאניקה גוברת בקרב הרפובליקנים". תחת הכותרת "אני רוצה להכניס לו אגרוף לפרצוף", היא מפרסמת כלשונו את רצף הגידופים שהטיח בטראמפ השחקן רוברט דה נירו (טיפש, פרחח, כלב, חזיר, אסון, מביך, בושה, וכו').

יום למחרת כבר נראה שהדין נחרץ סופית. אזולאי קובעת ש"מנסים להציל את קמפיין טראמפ הגוסס" וברנע מתאר "בריחה המונית של אישים רפובליקאים ממה שנראה כספינה טובעת"

עוברים עוד יומיים שלושה. אזולאי מדווחת שפול ראיין, יו"ר בית הנבחרים מטעם הרפובליקנים, "השלים עם ניצחונה של קלינטון ועובד מעכשיו רק על שמירת הרוב הרפובליקני בקונגרס". אזולאי מעריכה ש"בשלושת השבועות וחצי שנותרו לפתיחת הקלפיות טראמפ לא יבחל בשום אמצעי להחיות את הקמפיין הגוסס שלו"

אמצע אוקטובר, שלושה שבועות לבחירות: הכותרת שנותן 'ידיעות' לעוד ידיעה "מקצועית ואמינה" של אזולאי – "טראמפולת". ברנע נחרץ גם הוא: "הממסד הרפובליקני משלים עם ההפסד בהתמודדות על הבית הלבן". יומיים לאחר מכן אזולאי מיישרת קו עם ברנע: "טראמפ נראה כמי שכבר מכין את האליבי".

עוד יומיים עוברים, פחות משלושה שבועות לבחירות, האם 'ידיעות', כדברי רון ירון, "מדגיש שוב ושוב שטראמפ מתחזק ושיש בהחלט אופציה ריאלית שהוא ייבחר"?

אנחנו רק ב 18 באוקטובר, אבל אזולאי כבר מסכמת: "אוקטובר השחור של טראמפ הולך ונעשה קודר. דווקא עכשיו כשהזמן לקאמבק הולך ואוזל טראמפ מתנהג כאחוז טרוף… נראה שהמועמד הרפובליקני פשוט מאבד את זה". מצטרף אליה גם נדב איל שבמאמר בעמוד הדעות קובע אף הוא ש"הבחירות לא נגנבות מטראמפ, הוא פשוט מפסיד בהן".

יום למחרת שמילוביץ מדווחת על "טראמפ היללן" ועל "המסר של אובמה לעם האמריקני", לפיו "מדובר בהתבכיינות של מי שהבין שככל הנראה הוא הולך להפסיד". באותו גיליון אזולאי ושמילוביץ פוצחות בדואט של "סיקור מקצועי ואמין" כדברי העורך שלהן. אזולאי קובעת ש"גבו של טראמפ אל הקיר, הסקרים משקפים סלידה ממנו", שמילוביץ מביעה פליאה מהעובדה ש"דונלד טראמפ עדיין מועמד לנשיאות ארה"ב".

עוברים עוד יומיים, ואנחנו כבר שבועיים וחצי מהבחירות. זמן מתאים מבחינת 'ידיעות' ללגלג על טראמפ, נחשו על איזו נקודה בדיוק… כיתוב תמונה במוסף '7 לילות':

טראמפ מצא אויב חדש. התשקורת. זו שמזייפת את תמונת המציאות וגורמת לו לפגר בכל הסקרים… מה שנקרא, אם אתה לא יכול להתמודד עם האמת, תאנוס אותה.

ואיך מגדיר 'ידיעות' שבועיים וחצי בלבד לפני יום הבוחר את את טענת טראמפ לפיה "המדיה מבצעת הונאת בחירות"? "צעד כל כך מוזר ולוזרי".

מסקנת אזולאי מהעימות הטלוויזיוני השלישי והאחרון, בו ראתה "הזדמנות אחרונה של טראמפ להציל את חלומו הנשיאותי", חד משמעית. "טראמפ מאבד את אמריקה"

23.10, כשבועיים לבחירות. סתיו בחלונות זמן לסיכומים. תחת הכותרת "שטח ההפסד", אזולאי כבר מדברת בלשון בדיעבד: "טראמפ נכנס למרוץ כמנצח בעיני עצמו ומאז לא נותן לעובדות להפריע לו… כשהבין שהניצחון בורח לו מהכיס, טראמפ התחיל לאבד את זה"

יומיים לאחר מכן נוגע ברנע לראשונה בפיל הענק שבחדר:

האם 8 בנובמבר יהיה יום הכיפורים של הסוקרים? טראמפ אומר שכן… הנתונים פסקניים… ההערכה היא שלקלינטון 95% סיכוי לזכות בבחירות… עם זאת, הניסיון מזמין ספקנות. אנשים משקרים ומתביישים.

וכאילו נבהל מהמילים הנוראות שזה עתה כתב, הוא ממהר לסייג:

רוב האמריקנים אכן רוצים שינוי אבל חושבים שטראמפ אינו האיש הנכון לעשות את השינוי.

ואיך מתמודד ברנע עם נורת האזהרה המהבהבת והמטרידה של הפופולריות של טראמפ בחיפושי גוגל?

הנתונים מחיפושי גוגל, שניבאו נכון את מערכות הבחירות הקודמות לא עובדים במקרה הזה. מגגלים אותו מי שאוהבים אותו אבל גם מי ששונאים אותו. הוא מלך הריאליטי, לא מלך הלבבות

באותו גיליון אורלי אזולאי כבר בהרפייה: "הדרך לבית הלבן עוברת בפלורידה וכשהמדינה נוסקת בסקרים לצד הילארי, בא ביל לתת את הדחיפה האחרונה". למחרת, 26.10, ציפי שמילוביץ חוגגת הדלפה על מסיבות סמים וחשק שארגן טראמפ לפני 30 שנה, אבל לטראמפ היא לא מציעה לחגוג: "למועמד הרפובליקני אין יותר מדי סיבות לחגוג לאחרונה".

בולט במקצועיותו ובאמינותו הפסיכיאטר אילן רבינוביץ', ש 12 יום בלבד לפני הבחירות מפרסם 'ידיעות' את דבריו החינניים הבאים:

יום הבוחר הולך ומתקרב וטראמפ מחשב את קץ חלומו לאחור. השעון המתקתק יעצר וסינדרל יקיץ מהחלום המתוק של קמפיין הבחירות. יקיץ ושום דבר לא יהיה כשהיה. רק נס יציל אותו מתבוסה צורבת ונס כזה לא קיים אפילו בלקסיקון האגדות שלו.

עשרת הימים האחרונים – רכבת הרים

 

בנקודה זו ראוי לחזור שוב למייל ששלח ירון לעיתונאי 'ידיעות'. "אני מצרף כמה שערים לדוגמא", כתב ירון להוכחת טענתו, והעלה ארבעה שערים מעשרת הימים האחרונים של הקמפיין. האם גם הם משקפים נאמנה את "הסיקור המקצועי והאמין" של העיתון את הקמפיין? בואו נראה:

עשרה ימים לפני הבחירות, לאזולאי יש מסר למטה קלינטון: "הילרי יכולה להיות רגועה". והיא גם אופרטיבית: "את ליל הבחירות תחגוג קלינטון באולם כנסים בניו יורק… המקום נבחר בשל תקרת הזכוכית שלו".

נחום ברנע כבר פחות בטוח אבל מלהטט כהרגלו. הוא מעביר דיווח מלא בספקות מאוהיו, אבל כל הפסקה האחרונה של טורו, תחת הכותרת "אחרי הבחירות", נשענת כולה על ההנחה שקלינטון מנצחת. הוא מנבא קרע במפלגה הרפובליקנית, צופה לחץ דמוקרטי משמאל על קלינטון שלא לעשות פשרות עם הרפובליקנים כנשיאה, ומצביע על כוונת טראמפ להקים תאגיד תקשורת על שמו לאחר שיובס. הפסד של הילרי? לא בתחזית "אחרי הבחירות" של ברנע.

שבוע מהבחירות, סבר פלוצקר לא מתייאש גם נוכח הודעתו של ראש ה FBI ג'יימס קומי, בדבר פתיחת חקירת המיילים של הילרי מחדש. כותרת מאמרו: "כך עשויה פרשת האימיילים דווקא לסייע לקלינטון"

שישה ימים לבחירות, ועל דיווחיה העולצים והמתוקים של אזולאי משתלטת לענה מרה. בעקבות סקר שמחק 12% יתרון להילרי והעניק 1% יתרון לטראמפ, היא מוצאת בכל זאת את הזווית החמוצה שלה בדיווח ההכרחי על הסקר המבאס: "עד כה טען טראמפ שהסקרים מזוייפים, מכורים ונועדו לשרת את המועמדת הדמוקרטית. אתמול הוא התאהב בהם מחדש ומיהר לנופף בנתון כאילו מצא לעצמו אוצר"

למחרת, חמישה ימים לפני הבחירות, מתחיל יונתן יבין להשלים עם העובדה שהגיע הזמן להטיל ספק בריא בקשר בין כל מה שקרא עד היום בעיתונו לבין המציאות, ובמאמר בעמודי הדעות של העיתון הוא עובר להשמצה למפרע של התוצאות הרעות האפשריות:

בסקר שפרסם הגרדיאן הבריטי זכתה קלינטון ב"קולותיהם" של אזרחי סין איטליה גרמניה אנגליה יפן השכנות קנדה ומקסיקו ורוסיה… מי כן בעד טראמפ? הארגון הגזעני קו-קלוקס-קלאן

יומיים לפני הבחירות, ציפי שמילוביץ נתקפת לפתע בעווית, אחת לפני האחרונה: "אם האירועים לא מתרחשים כמו שטראמפ רוצה הוא כבר ידאג לעוות אותם כך שיתאימו לצרכיו." גם נחום ברנע מסרב להתייאש: הוא מעביר דיווח אחרון מפילדלפיה, "העיר שבוחריה אמורים להכריע את הכף לטובת הדמוקרטים במדינת פנסילבניה כולה, ופנסילבניה עצמה אמורה להכריע את הכף בגוף הבוחר"

העווית האחרונה תוקפת את שמילוביץ ביום הבחירות עצמו, בידיעה שהיא מעבירה על מדינת יוטה:

המועמד המורמוני אוון מקמילן הוא המועמד היחיד שיכול לנצח את טראמפ או את קלינטון באחת מ 50 המדינות. ניצחון כזה יכול, תיאורטית, להשאיר למקמילן אפשרות להיבחר לנשיא כמועמד פשרה, במקרה של תיקו בין המועמדים.

(התוצאות מיוטה: טראמפ קיבל 46%, הילרי 28%, מקמילן סיים עם 21%)

לפי 'ידיעות' קלינטון ניצחה בכל שלושת העימותים. בראשון "בנוק אאוט", בשני ב"ניצחון מהדהד", בשלישי "בלי שניתן יהיה לטעון שניתנו לה הנחות"

31 מאמרים בנושא הבחירות בארה"ב התפרסמו בעמודי הדעות של 'ידיעות' במהלך הקמפיין.  24 מהם היו  נגד טראמפ, 7 מהם היו נייטרליים, כלומר הביעו מידה פחות או יותר שווה של מיאוס משני המתמודדים. מספר המאמרים בעד טראמפ שהתפרסמו בעמודי הדעות במהלך הקמפיין – 0.

האומנם הציג 'ידיעות אחרונות' "סיקור מקצועי ואמין" יותר משאר התקשורת, או שמא נהג בדיוק כמו (כמעט) כולם?

 

*******************

 

מ"ידיעות אחרונות" נמסר בתגובה: אנו גאים מאוד בדרך שבה סוקרה מערכת הבחירות בארצות הברית מעל דפי עיתוננו. עם זאת, ברור שבפוסט מורטום דקדקני/סמי-אקדמי – אם מחפשים בציציות של כל כותרת או כל טקסט – אפשר גם למצוא משפטים שלא מסתדרים עם התוצאה של הבחירות. אבל הדרך הנכונה לבחון את הדברים היא, האם באותו יום שבו הם פורסמו היה נכון לפרסם אותם כך. ובמבחן הזה – אין לנו ספק כי הסיקור שלנו היה רציני ואמין.

אנו לא מתיימרים לקבוע שצפינו את נצחונו של טראמפ. אבל לאורך כל הקמפיין הקפידו הכתבים והפרשנים שלנו לנתח את האפשרויות הרבות שאליהם יכלה מערכת הבחירות הבלתי צפויה הזו להגיע. מטבע הדברים, כאשר כמעט כל הסקרים נטו לטובת קלינטון, הדבר השתקף גם ב-"ידיעות אחרונות".

ואולם הדבר שבו אנו גאים במיוחד הוא: כאשר החלה המגמה להשתנות, לא דבקנו בקונספציה שקלינטון מנצחת בכל מקרה, הבלטנו בזמן אמת את צמצום הפער המשמעותי – והעלנו שוב ושוב את האפשרות כי טראמפ עשוי להיבחר.

ארבעת השערים המצורפים מעידים על כך יותר מכל דבר:

בשער הראשון אורלי אזולאי נוסעת עם טראמפ לפלורידה, מסתובבת בין אזרחים ושומעת שרק "טראמפ יתקן את אמריקה".  באותו יום דיווחנו על סקרים שמנבאים שטראמפ מתחזק במדינות המפתח.

 

%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94

 

בשער השני:  8 ימים לבחירות הכותרת הראשית מבשרת: הקרב צמוד.

 

%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94

בשער השלישי: 6  ימים לבחירות כבר דיווחנו על כך שטראמפ בעלייה ומוביל באחוז על הילארי.

 

%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94

וביום שישי האחרון שלפני הבחירות, בגיליון המסכם של המוסף לשבת, כשהיה מצופה מאיתנו לתת את שתי תמונות המועמדים באותו גודל – בחרנו להבליט בשער דווקא את המועמד טראמפ, בזכות הטקסט של נחום ברנע שהעלה ספקות משמעותיים לגבי הניצחון של הילארי.

 

%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94

 

ואחרי הכל, חשוב גם לזכור שני דברים: הילרי קלינטון זכתה ב-2 מיליון קולות יותר מאשר טראמפ. נתונים שפורסמו בארה"ב גילו כי רק 18 אחוז מהציבור האמריקאי הצביע עבור טראמפ – וזה הספיק לו כדי לזכות בנשיאות. נתונים כאלה מעוררים ספק גדול בשאלה אם מישהו בכלל יכול היה להגיד בזמן אמת או אפילו כיום מה דעתם של רוב האמריקנים.

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. צריכה להתבסס על עובדות. הטענה היחידה שלכם כנגד גוף תקשורת זה העולה מקריאת הרשימה היא שכותביו לא יצאו לסקר את השטח-או לא יצאו מספיק. זכותו של גוף התקשורת להביע עמדה -מוטה/מעוותת/שקרית- וההחלטה אם להמשיך לצרוך מוצר לא אמין זה היא בידי הצרכנים

  2. זה סיקור מקצועי ואמין! מה רציתם, שנכתוב דברים טובים על הברברי הסוטה הרצחני הזה שיחזיר את כל העולם לתהו ובוהו?

    • התכוונת, ברברית סוטה רצחנית? כי זה נכון רק על הילארי, בתכלס. לטראמפ יש רקורד תכלס הפוך, בניגוד להשמצות שאוהבים להפיץ נגדו.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות