על ראש מערכת 'הארץ' נמסה החמאה

שלומי בן-מאיר

מערכת 'הארץ' מתגוללת על בנו של ראש הממשלה, על שהקריקטורה שלו שותפה באתר ניאו נאצי. מוזמנים לנחש במהלך הקריאה כמה פעמים שותפו תכנים מ'הארץ' באותו אתר ובדומים לו. ותהיו לארג'ים בניחוש. התשובה בסוף

 

דייוויד דיוק, הארץ. נעים להכיר.

 

בעקבות תוצאות הבחירות בגרמניה, ב'הארץ' לא מופתעים שראש הממשלה נתניהו הסתפק בברכה לאנגלה מרקל, ולא תקף את מפלגת הימין הקיצוני 'אלטרנטיבה לגרמניה' עקב הישגה בבחירות. מאמר המערכת של העיתון מסביר כי "נתניהו לא יכול להרשות לעצמו" לעשות זאת, מכיוון ש"ישראל של נתניהו היא חלק מהמגמה העולמית של התחזקות הימין הקיצוני. לא סתם חלק אלא כוח חלוץ" בנוף הקיצוניות, הפשיזם ושנאת הזרים. והמאמר אף מספק לכך דוגמאות- שאיך לומר, לא בדיוק מחזקות את הטענה המרכזית. למעשה, הן בעיקר מעידות על המחסור במראות במסדרונות מערכת 'הארץ'.

המאמר פותח בדוגמה מהחלטה שהתקבלה לאחרונה בבית המשפט:

האם אפשר להתריע מפני גזענות, כשבמדינתך — בקאנטרי קלאב בכוכב יאיר — ניתן אישור רשמי להגביל כניסה של ערבים לבריכה? כך למעשה קרה כשבית המשפט המחוזי בלוד אישר לקאנטרי למכור 90% מהמנויים רק לתושבי היישוב.

הביקורת על תושבי כוכב יאיר, שאינם מעוניינים לשכשך בבריכה עם התושבים הערבים של היישובים הסמוכים, בהחלט במקומה. אולם האם אכן מדובר בעדות לכך שישראל היא "חלק מהמגמה השל התחזקות הימין הקיצוני"?

בדיקה של נתוני ההצבעה בכוכב יאיר בבחירות האחרונות, מספרת סיפור אחר. בבחירות 2015 מפלגות השמאל (המחנה הציוני, מרצ) זכו שם לרוב גדול של 46%. לעומת זאת, מפלגות הימין (ליכוד, הבית היהודי, ישראל ביתנו) קיבלו שם 29 אחוז, ומפלגות המרכז (יש עתיד, כולנו) קיבלו 22 אחוז.

אם מערכת 'הארץ' הייתה משופעת ביותר יושרה וחוש לביקורת עצמית, הייתה מציגה את האפליה בכוכב יאיר כפי שהיא: לא כעדות להתחזקות הימין הקיצוני, אלא עדות לגזענות הפושה בקרב חלקים בשמאל הישראלי, שמוכנים להילחם על זכויות הערבים כל עוד אלה מקפידים לשמור מהם מרחק.

בהמשך שואל המאמר:

האם אפשר להתריע מפני לאומנות, כאשר מדינתך שלך מודיעה לבג״ץ על כוונתה לפנות כפר בדואי (חאן אל־אחמר) בשל טענות ל"בנייה לא חוקית", כשבמקביל היא מתעתדת להרחיב התנחלויות יהודיות בלתי חוקיות באותו אזור?

לסיפור של חאן אל-אחמר התייחסנו פה ב'פרספקטיבה' ממש לאחרונה. אין מדובר ב"בנייה לא חוקית" גרידא כי אם השתלטות על אדמה במעטה של שקרים.

המאמר מסכם בשאלה, שהתשובה עליה היא אירונית להפליא:

האם אפשר להזדעזע מ"אלטרנטיבה לגרמניה"… כאשר תמונת בנו של ראש הממשלה מעטרת דף בית של אתר ניאו־נאצי בזכות קולאז׳ אנטישמי פרי מקלדתו, לקול צהלה מפרגנת של מנהיג ה-KKK לשעבר?

הכוונה כאן היא כמובן לקריקטורה בעלת המאפיינים האנטישמיים שפרסם יאיר נתניהו. עם זאת, המאמר מסתיר את העובדה שהמנהיג הגזען דייוויד דיוק לא שיתף את הקריקטורה עצמה- כי אם את הכתבה שפורסמה אודותיה ב…'הארץ', כמובן.

ליאיר (או לכל אחד אחר) אין מה להתגאות פה, אולם כשהטרוניה מגיעה מכיוונו של 'הארץ' הצביעות זועקת: חיפוש באתרו של דיוק האנטישמי מגלה למעלה מ-600 אזכורים של עיתון 'הארץ'. אלה כוללים, בין השאר, שימוש ב'הארץ' כדי "להוכיח" שהיהודים שולטים בתעשיית הפורנוגרפיה העולמית; העתקת טור של גדעון לוי אודות המצב בעזה; שימוש בהשוואה שנערכה ב'הארץ' בין ישראל לגרמניה הנאצית; שימוש בהשוואה שערכה עמירה הס בין רצועת עזה למחנה הריכוז ברגן-בלזן; כתבה שהועתקה במלואה, כמות שהיא, אודות ארגון להב"ה; ועוד ועוד.

חיפוש באתר הניאו-נאצי Daily Stormer, שאכן מכריז על עצמו כ"אתר המעריצים מס' 1 של יאיר נתניהו" ומתעטר בתמונתו, מעלה כ-200 אזכורים לעיתון 'הארץ'. חלקם, אגב, הם שיתופים מפרגנים של דייוויד דיוק. מן הראוי לציין כי בעוד נתניהו הבן מחק את הפוסט שבמחלוקת, ב'הארץ' לא מצאו לנכון להוריד אף אחד מהתכנים שהניאו-נאצים חוגגים עליהם.

בטרם הגינוי ליאיר נתניהו, ראוי שמערכת 'הארץ' תערוך בדק בית; זה עלול לגלות כמויות גדושות של חמאה על ראשה. כידוע, לא מומלץ לצאת כך אל השמש.

הוסף תגובה

תגובה
שם
דוא"ל

nineteen − 18 =

חזרה למאמרים
הרשמה לניוזלטר
הכניסו את פרטיכם וקבלו עדכונים שוטפים לדוא"ל
אני מסכים לתנאי השימוש
הירשם
פרספקטיבה בפייסבוק
פרספקטיבה בתקשורת
עמותת האם
שותפים