פוסט אורח: כיצד הרס לי 'הארץ' את חג המולד

אנשים רבים זועקים לעזרה במקומות רבים במזרח התיכון, אבל אף אחד במערב לא שומע את קריאותיהם מפני שפעילי זכויות האדם מאפשרים למנהיגים הפלסטינים להשתלט על המיקרופון

 

 

(טור זה פורסם במקור באנגלית באתר  The Algemeiner ב-24.12.12)

הערב חג המולד, ואני כותב מאמר עבור ה-Algemeiner.

לא, זו לא אשמתו של דוד אפיון [העורך, ד.ו.ז].

זו אשמתו של ברק רביד, עיתונאי 'הארץ'. זוהי אשמתו שאני כותב בזמן חופשתי. הוא כתב מאמר ב'הארץ' אשר דרש תגובה מהירה. אני לא יכול להאשים רק את ברק רביד. זו גם אשמתי שבדקתי את המיילים שלי. קיבלתי הודעה מקולגה אשר הפנתה אותי למאמר של רביד ב'הארץ' המגנה את בנימין נתניהו על כך ש"בחר להקצין את מסריו ולהשתמש בברכה המסורתית [לחג המולד] למתקפה נגד המוסלמים במדינות ערב".

זו האשמה חריפה למדי.

מסתבר כי בברכת חג המולד שלו, חטא נתניהו חטא בלתי ניתן לכפרה של ציון המובן מאליו: האוכלוסייה הנוצרית במזרח התיכון מתכווצת ונמצאת בסכנה. נתניהו גם הוסיף מלח על הפצעים והזכיר לשומעיו כי בישראל האוכלוסייה הנוצרית בטוחה.

על פי רביד, “נתניהו לא ציין בפירוש בברכה מי מאיים להכחיד את הנוצרים, אך מנוסח הודעתו ברור שהוא מכוון למוסלמים".

כדור הארץ לברק רביד: נתניהו לא היה חייב לומר מי מאיים להשמיד את הנוצרים בגלל שאנו כבר יודעים במי מדובר. אלא אם כן הסתתרו מתחת איזה סלע בזמן האחרון, רב הנוצרים יודעים שבשנים האחרונות מוסלמים קיצוניים תוקפים נוצרים במדינות מזרח התיכון באורח קבע. הכנסיות שלהם הופצצו. הכמרים שלהם נחטפו, הוחזקו עבור כופר ונרצחו.

למוסלמים מתונים ולחילונים אין את הכוח הדרוש על מנת לעצור את המתקפות על שכניהם הנוצרים. הם לא יכולים אפילו להגן על עצמם.

ב-2003 חיו למעלה מ-1.5 מיליון נוצרים בעיראק. כיום נשארו פחות מחצי מליון. למה? בגלל שהמוסלמים החלו לתקוף אותם באורח קבע מיד עם נפילת שלטונו של סדאם חוסין.

חלק גדול מהקהילה הנוצרית בעיראק ברחה לסוריה מפני שהיה שם בטוח יותר. ומה קרה? רובם עכשיו מנסים לשוב אל עיראק בניסיון לברוח מההתקפות של המורדים האיסלאמיסטיים הנלחמים נגד משטר אסד.

ועם הפלתו של חוסני מובארק, הנוצרים במצרים נתונים תחת מצור. יותר ממאה אלף כבר עזבו מאז שהופל שם השלטון ב-2011.

ברק רביד מתעלם מכל זה וכותב ש"נתניהו אמנם לא הרחיק עד כדי שימוש בתמונות של קודשי הנצרות למטרות פוליטיות" אך אז מנסה להאשים את נתניהו בהחלטה של דיפלומטים בשגרירות הישראלית באירלנד לפרסם פוסט בעמוד הפייסבוק של השגרירות (שבינתיים נמחק) שם נאמר שמשפחתו של ישו ודאי היתה עוברת לינץ' אם היתה מנסה לבקר בבית לחם בימים אלו.

הפוסט של השגרירות אכן היה מוגזם. אבל נוצרים אכן מותקפים באורח קבע במדינות בעלות רב מוסלמי ברחבי העולם. הם זוכים למעט מאוד תמיכה מקהילת זכויות האדם החילונית, ומארגוני השלום הנוצריים הליברליים שבארה"ב ובאירופה, אשר מציגים את ישראל כאיום היחידי על זכויות האדם ועל השלום במזרח התיכון.

כתוצאה מהאובססיה הזו עם ישראל, זמן, אנרגיה וכסף שהיו יכולים לעזור לעידוד המודעות לגבי מצוקתם של הנוצרים הסובלים מדיכוי איסלאמי, מבוזבזים על הניסיון להציג את הפלסטינים כקרבנות המושלמים של דיכוי במזרח התיכון.

הם לא. אפילו לא קרובים לזה.

אנשים רבים זועקים לעזרה במקומות רבים במזרח התיכון, אבל אף אחד במערב לא שומע את קריאותיהם מפני שפעילי זכויות האדם מאפשרים למנהיגים הפלסטינים להשתלט על המיקרופון. בכל שנה בחג המולד אנו רואים תמונות של ישו ומרים נעצרים על ידי גדר ההפרדה בדרכם לבית לחם (אולי משם קיבלו הדיפלומטים הישראליים באירלנד את השראתם).

אתמול צפיתי בשידור ישיר מבית לחם בתפילה לכבוד חג המולד שאורגנה בין השאר על ידי הקתדרלה הלאומית בוושינגטון די.סי. לאורך כל הטקס לא הוצעה מילה אחת של נחמה לנוצרים החיים תחת האיום האיסלאמי – בסוריה שם נוצרים גוועים ברעב, או במצרים שם האחים המוסלמים משלימים השתלטות פאשיסטית.

לאור אלימות זו, בוחר רביד לנזוף בנתניהו על כך שציין כי הנוצרים בטוחים בישראל יותר מאשר בכל מדינה אחרת במזרח התיכון. רביד טוען שאמירה כזו "מקצינה" את ברכת חג המולד של נתניהו.

לא, היא לא.

היא פשוט מצביעה על המובן מאליו.

תגובת ברק רביד: "פרשנותו של דקסטר ואן זייל לברכת חג המולד של נתניהו שונה משלי. אני מכבד את דעתו, אבל חושב אחרת".

דקסטר ואן זייל הוא חוקר וכותב בארגון קאמרה (ארגון האחות של 'פרספקטיבה' בארה"ב) ומומחה לתקשורת נוצרית.