רינו צרור בגל"צ: עיתונות או תעמולה?

חנן עמיאור

מה היו האייטמים ומי היו המרואיינים בתכנית האחרונה של "מה בוער" בגלי צה"ל, בהנחייתו של רינו צרור?

 

צילום מסך: רינו צרור

צילום מסך: הטלוויזיה החינוכית

 

יום חמישי האחרון, 12.2, תשע בבוקר. רינו צרור משדר בגלי צה"ל, תחנה שאינה פרטית או מסחרית, אלא משאב ציבורי, את השעה הראשונה, הפוליטית של התוכנית 'מה בוער'.

את התוכנית פותח קליפ קצר של ארבעה דיווחי חדשות: הכתבת המדינית מודיעה, ממקורותיה, שנאום רה"מ המתוכנן באו"ם "יסב לישראל נזק ארוך טווח" וכן שניצחון נתניהו בבחירות משמעו "צרות לישראל". הכתבת הכלכלית מעבירה דיווח ביקורתי על הסדרי החוב שחותמת הממשלה עם הטייקונים, כתב התחבורה מדווח על שערוריית מינויים במשרד התחבורה וכתבת הבריאות על קריסת מרפאת הנפש בשדרות.

תגובה מטעם גופי הממשלה המבוקרים לא מובאת באף לא אחד מארבעת האייטמים.

הקליפ נגמר וצרור מתחיל. נושא ראשון: פיטורי חלק מעובדי חברת תרכובות ברום. מרואיין יחיד: יו"ר ועד העובדים. המסר: "הליכוד בגד בנו"; "שרפנו את כרטיסי החבר של המפלגה"; "לעולם לא נצביע יותר ליכוד."

אין מרואיין נגדי ואין כל תגובה מצד מפלגת הליכוד.

נושא שני: פיטורי שופטי ועדת הפרס של פרס ישראל לספרות: שתי מרואיינות: חברת ועדת הפרס המתפטרת, הפרופ' זיוה בן פורת, וחברת ועדת פרס ישראל לשעבר, הרבנית מלכה פיוטרקובסקי. שתי המרואיינות תוקפות בחריפות רבה את החלטת רה"מ לפטר שניים מחברי הועדה. לא מוזכר כל גילוי נאות על תמיכתה בעבר של הפרופ' בן פורת בסרבן שירות שנכלא בשל כך בכלא צבאי, גם עילת פסילתו של השופט הירשפלד (תמיכתו בסרבנות), לא מוזכרת לכל אורך האייטם ולו במילה. צרור שואל/מעודד את בן פורת: "האם נכון שגם שופטים בועדות פרס אחרות יביעו תמיכה במתפטרים?" בן פורת בתשובה: "אתה מתכוון שאקרא למרד?" צרור נסוג חצי צעד: "לא למרד, אבל מה צריך לקרות עכשיו? חייבים להציל את המצב." צרור עובר לפיוטרקובסקי: "איך את רואה את המשך הדרך? הרי אנחנו מנסים להגיע מתוך המציאות לאיזה חוף, מה צריך לקרות עכשיו?"

אין מרואיין שדעתו נגדית. האייטם מסתיים בהודעה שתגובת לשכת רה"מ לא התקבלה.

נושא שלישי: סחרירי מערכת הבחירות. שני מרואיינים: היועץ האסטרטגי משה דבי ומנכ"ל חברת 'יפעת' למידע תקשורתי, מני אברהמי. דבי: "הליכוד עושה מניפולציה בסדר היום"; "הם דואגים שלא נעסוק בדברים החשובים." כאן עובר דבי להציע בחינם, ברדיו הצבאי, ססמאות התקפיות נגד מה שהוא מכנה "הספין של הליכוד נגד התקשורת": "כאן אנחנו יכולים גם להגיד, האם התקשורת אשמה ביוקר המחיה? האם התקשורת אשמה שצעירים לא יכולים לקנות דירה? האם התקשורת אשמה שיש מחדל בבתי החולים? V15 זו המצאה! התקשורת מפחדת מהממשלה כי הממשלה שולטת בה." המרואיין הבא, מנכ"ל חברת 'יפעת', תומך בטענות דבי: "טענת נתניהו להטיה של התקשורת נגדו אינה נכונה. נתניהו שולט במסרים ובסדר היום. היית מצפה לשמוע גם את יו"ר האופוזיציה, אבל אתה לא שומע אותו".

אין מרואיין שדעתו שונה ולא מובאת תגובה מטעם הליכוד.

נושא רביעי: תביעת הדיבה שהגיש השר בנט נגד עיתונאי 'גלובס' דרור פוייר, שייחס לשר אמירה גזענית מכלילה שהשר לא אמר. מרואיין יחיד: עורך הדין של פוייר. המסר: תוקפני מאד כלפי השר בנט. "מדובר בתביעת הפחדה פשוטה".

אין מרואיין שדעתו שונה ולא מובאת תגובה מטעם השר בנט.

אתנחתא מוזיקלית קצרה.

נושא חמישי: דפוסי הצבעת נשים ישראליות בבחירות. שני מרואיינים: עינת גדליה, חוקרת מאוניברסיטת תל אביב, הוקבעת כי "נשים מצביעות יותר לשמאל מרכז לעומת גברים. זו מגמה שנמשכת."ואבי דגני, מנכ"ל חברת הסקרים 'גיאוקרטוגרפיה', הקובע כי "הנשים אוהבות בעיקר את מפלגת 'המחנה הציוני'". סוף האייטם.

נושא שישי ואחרון: הגיבוש שערכו בני הזוג נתניהו לחברי רשימת הליכוד לכנסת הבאה ערב קודם לכן במעון רה"מ בירושלים. מרואיין יחיד: הכתב הפוליטי עדו בנבג'י. המסר: מטרת האירוע היא להכשיר את הקרקע ולהכין את החברים לפרסום דו"ח מבקר המדינה בדבר המעון באמצע השבוע. בנבג'י קובע/מסכם: "חברי הליכוד ידרשו (על ידי בני הזוג נתניהו, ח"ע) לצאת לתקשורת ולהגן על ראש הממשלה ורעייתו".

אין מרואיין נוסף ולא מובאת תגובה מטעם רה"מ. סוף שעה ראשונה.

פרספקטיבה: רינו צרור, כל ששת האייטמים ששידרת היו ביקורתיים כלפי הממשלה ובאף אחד מהם לא אפשרת לדעה אחרת להישמע…

רינו צרור: הבנתי מה אתה רוצה…

טריקת טלפון.

 

הוסף תגובה

8 תגובות

  1. מנחם

    המנוול ניסה שבוע לפני כן למשוך בלשון תושב חורה שבנגב ולהאשים את התשתיות וההזנחה של הכבישים ולתלות את זה הסיבה שזה כביש שמשרת בדואים.
    אופס.. המרואיין ענה לו שזה כביש שמשמש גם יהודים.

    הגב
  2. סימפטומטי

    מי שרוצה להחזיק במשרתו בתקשורת, יודע שהוא חייב להציג עצמו כ'שמאל' ולהכפיש את ישראל, כי תקשורת ההמונים תופסת התנהגות כזו כ'סנסציה' שמביאה מדרג (רייטינג). ככול שאיש התקשורת חש יותר חלש, עליו לעשות זאת יותר. כלל לא ברור מה 'דעתו האמיתית' של צרור, ולא בזכות 'אובייקטיביות' כמובן, כנראה אין לו דעות כלל, הוא וויתר על זכותו להיות אדם. רחמנות עליו.

    הגב
  3. דניאל דורון

    מצד שני, לונדון-קירשנבאום מאוד תוקפניים ועוינים למרואוינים רבים, במיוחד מהימין. היום הם ראיינו את עמוס שוקן וזה נשמע כמו תשדיר פרסומי ל״הארץ״ , הם ממש התרפסו לשוקן.

    הגב
  4. ד"ש

    יש להם מפקד ולמפקד יש רמטכ"ל ולרמטכ"ל יש שר ביטחון ולשר הביטחון יש ראש ממשלה שמחזיק כבר שש שנים במשרה הנוכחית. אז למה לבוא בטענות לרינו צרור שאינו מסתיר את כונותיו ומטרתו?

    הגב
  5. פטריק

    הדרישה לגילוי נאות מפרופ' בן פורת לגבי תמיכתה בסרבן הגיוס חסרת כל הקשר לאייטם שאינו צבאי. מה הדרישה הזו בעצם? להזדהות כשמאלנית?

    הגב
  6. משה

    מטרידה במיוחד היא התייחסותו של מנכל יפעת. חברה זו מוצגת כחברה המספקת נתונים אמינים לגבי התייחסות התקשורת לנושאים שונים. הדוגמה כאן ממחישה חברה המנותקת מהמציאות ומטעה את הציבור. הכתבה מציגה הטייה לכל אורך התכנית של רינו צרור. אני מניח שאם התכנית היתה נכללת בבדיקה של חברת יפעת הם היו סופרים את מספר הפעמים שהוזכר נתניהו ומגיעים למסקנה שהכנית מוטה לטובתו. גם אנשי תקשורת הרשו לעצמם אחרי הבחירות להודות שהתקשורת היתה מוטה באגרסיביות וללא כל פרופורציה נגד נתניהו. זה חלק מאותם מקרים של "נוכלים בתחפושת" כלומר אנשי מקצוע שנקראים לתת לגיטימציה לכיוון מסויים. זה מאפשר לאנשי תקשורת אחרים (כמו רינו צרור בתכנית זאת) להמשיך לנהל מסע תעמולה במסווה של תקשורת ולהסתמך על חוות דעת כאילו מקצועית, כאילו אובייקטיבית.

    הגב

תגובה
שם
דוא"ל

חזרה למאמרים
הרשמה לניוזלטר
הכניסו את פרטיכם וקבלו עדכונים שוטפים לדוא"ל
אני מסכים לתנאי השימוש
הירשם
פרספקטיבה בפייסבוק
פרספקטיבה בתקשורת
עמותת האם
שותפים