תַּאֲנִיָּה, וַאֲנִיָּה בסהרונים ובחולות

חנן עמיאור

האמנם למסתננים אפריקאים השוהים במתקני שהייה בישראל אין "גישה בסיסית לשירותי רווחה או בריאות", כפי שטוען 'מעריב'?

                                                               מתקן סהרונים (צילום:פלאש 90)

הפגנת האריתראים והסודנים במוצאי שבת בתל אביב, סוקרה בהרחבה בעיתון 'מעריב'. העיתון אף כינה אותה בהפניית השער "ליל זעם" ובכותרת הכתבה "הפגנת זעם", והקדיש לה את כל עמוד 6 ("הפגנת זעם של אלפי מסתננים בתל אביב: 'שחררו את הכלואים'", 22.12, עמוד 6).

 

(מעניין לציין שלכל אורך הכתבה, לא החליט 'מעריב' איך לכנות את המפגינים: העורכים, המנסחים את הכותרות, בחרו לכנותם בהפניית השער "מסתננים ומבקשי מקלט", ובכותרת הכתבה "מסתננים", שהוא כידוע, כינוי בקונוטציה שלילית. הכתבים, בגוף הידיעה, מעדיפים את הכינויים האמפתיים יותר "מבקשי מקלט", "אזרחים זרים" אפילו "מהגרי עבודה". מעניין גם שהמפגינים – אלפים לפי 'מעריב' – תוארו כ"זועמים" רק בעיתון 'מעריב'. ב'הארץ' המפגינים (כאלף) "קוראים לשחרור מהגרים", וב'ישראל היום' "מאות מסתננים מוחים נגד השהייה במתקן חולות", בעוד שב'ידיעות אחרונות' כלל לא התקיימה הפגנה ששווה לדווח עליה).

 

כך או כך, בכתבה ב'מעריב', עליה חתומים יובל גורן ויאיר קראוס, מוסברת הסיבה לזעם המפגינים:

 

ההפגנה אמש, כאמור, היתה הגדולה ביותר והובעו בה תחושות של זעם רב ותסכול, שנגרמו משנים של שהייה במתקני כליאה בישראל, ללא גישה בסיסית לשירותי רווחה או בריאות.

 

טענה זו, לפיה במשך שנים נמנעת מהאריתראים ומהסודנים הכלואים במתקני השהייה בדרום גישה בסיסית לשירותי רווחה או בריאות, לא מובאת ב'מעריב' כטענה או ציטוט מפי המפגינים, או כהאשמה מצד ארגוני הסיוע, אלא כאמת שאין עליה עוררין וכסיבה האחת שבגינה יצאו להפגין.

 

אבל בחינת המציאות במתקני השהייה, מעלה שלהאשמה זו אין שחר. באתר שירות בתי הסוהר, מפורטים סוגי הטיפולים שלהם זוכים דיירי מתקני השהייה:

 

רפואה

השוהים מקבלים טיפול רפואי הכולל: חיסונים, בדיקות וטיפול רפואי שוטף. הטיפול ניתן ע"י צוות רפואי הכולל: חובשים, רופאים כלליים, מומחים ורופא שינים.

חינוך

פועלים בכלל האגפים. לאגף הנשים והילדים, מורות מטעם משרד החינוך, במהלך 5 ימות השבוע המלמדות קב' גן ילדים, קב' בני נוער, וקב' גילאי ביניים.

בנוסף ישנה פעילות על ידי מדריכות ומתנדבים מיישובי הסביבה הפועלים אחת לשבוע. בהתאם מתקיימים חוגים שונים במסגרת החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.

 

עבודה סוציאלית

במתקן ארבעה עובדים סוציאלים לכלל האגפים המקיימים פעילות בקבוצות, מפגשים ושיחות פרטניות וקבוצתיות, וליווי צמוד לאוכלוסיית הנשים והילדים. מתבצעים קבוצות משותפות של עו"ס וחינוך.

 

ואולי מה שכתוב באתר השב"ס אינו מתקיים במציאות? לא לפי ההתרשמות של כתב 'ידיעות אחרונות' עודד שלום, שהטריח עצמו השבוע למתקן "חולות", ופרסם בגיליון שישי האחרון את רשמיו ("מעצר עד תום ההליכה", 'ידיעות אחרונות', המוסף לשבת, 20.12, עמ' 18-19) בכתבתו מהשטח מתאר שלום את השירותים והמקלחות הצמודים בכל חדר, את המועדון ובו שלושה מסכי טלוויזיה המשדרים ערוצים מסודן ומאריתריאה, את משרדיהן של פקידת החינוך ופקידת הרווחה, חדרי הלימוד לפעילויות ההעשרה, מגרשי הכדורסל והקט-רגל, מתקני הכושר כדוגמת אלה המפוזרים בפארקים ברחבי הארץ, המרפאה הגדולה, לשכת התעסוקה ועוד.

 

לפני כשנה פורסמה בכתב העת של המשרד לביטחון פנים, כתבה נרחבת על מתקני השהייה, ובה רואיין גונדר אלי גביזון, מפקד מרחב דרום של שרות בתי הסוהר, שתיאר פעילויות נוספות המתקיימות בהם לרווחת השוהים:

 

הטיפול באוכלוסייה זו כולל הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים ולקטינים, פיקוח של סוהרי ביטחון, אספקת מזון וחלוקתו, בדיקות רפואיות, מתן תמיכה על-ידי קצינות חינוך, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, וטיפול מיוחד בקטינים ובאמותיהם וכן בבני-נוער, שהגיעו לארץ ללא הוריהם.

 

הפגנה בת מאות, אלף, אלפים, תלוי את מי קוראים, התקיימה בתל אביב במוצאי שבת. כתבי 'מעריב' התרשמו אחרת מכולם והשתכנעו ב"זעמם" של המפגינים. יתכן ש"זעמו זעם רב", יתכן ש"מחו" ויתכן שרק "קראו". דבר אחד בטוח – "גישה בסיסית לשירותי רווחה ובריאות" לא נמנעה מהם מעולם.

 

מעריב טרם הגיב לפניית 'פרספקטיבה'.

 

 

הוסף תגובה

תגובה
שם
דוא"ל

5 × 3 =

חזרה למאמרים
הרשמה לניוזלטר
הכניסו את פרטיכם וקבלו עדכונים שוטפים לדוא"ל
אני מסכים לתנאי השימוש
הירשם
פרספקטיבה בפייסבוק
פרספקטיבה בתקשורת
עמותת האם
שותפים