אפרטהייד והעיתונות הישראלית

לקמפיין המיתוג של ישראל כמדינת אפרטהייד יש מטרה ברורה ומוצהרת – להפוך את ישראל למדינה מצורעת ומבודדת עד שזו תחדל מלהתקיים במתכונתה הנוכחית. העיתונות הישראלית, לעיתים בלי משים, מעניקה רוח גבית לקמפיין זה.

לקמפיין המיתוג של ישראל כמדינת אפרטהייד יש מטרה ברורה ומוצהרת – להפוך את ישראל למדינה מצורעת ומבודדת עד שזו תחדל מלהתקיים במתכונתה הנוכחית. העיתונות הישראלית, לעיתים בלי משים, מעניקה רוח גבית לקמפיין זה.

Mandela_on_Israeli_apartheid
נלסון מנדלה, סמל ההתנגדות לאפרטהייד, מביט על כיפת הסלע

 

בימים אלו הסתיים בקמפוסים ברחבי העולם ובעיקר בארה"ב "שבוע האפרטהייד הישראלי" (אשר נמשך למעשה כחודש), המבקש "לחשוף" את עוולות המדינה היהודית ואת מדיניותה הגזענית לכאורה. הפעילות האנטי ישראלית מבוססת ברובה על הניסיון למתג את מדינת ישראל כ"מדינת אפרטהייד".

 

מיתוג ישראל כמדינת אפרטהייד החל ב-2001 בועידת דרבן הראשונה – ועידה בחסות האו"ם שעסקה בגזענות ושנאת זרים ובדרכים להילחם בתופעות הללו. ברם, חיצי הועידה, כמו גם של פורום הארגונים הלא-ממשלתיים, הופנו כמעט אך ורק אל עבר ישראל. במהלך הועידה ביקשו חלק ממשתתפיה לאשר במסמך הסיכום כי ציונות היא גזענות וכי ישראל עוסקת בטיהור אתני של הפלסטינים.

 

פורום הארגונים הלא-ממשלתיים, הכולל חלק נכבד מארגוני "זכויות האדם" הפועלים רבות בישראל, הצהיר במסמך הסיכום כי:

ישראל היא מדינת אפרטהייד, גזענית, שבה סוג האפרטהייד הישראלי הוא פשע נגד האנושות". הוא קרא לקהילה הבינלאומית "לכפות מדיניות לבידודה המוחלט של ישראל כמדינת אפרטהייד.

שום טענה דומה לא הופנתה כלפי אף מדינה נוספת.

מטרת החיבור בין ישראל למושג "אפרטהייד" הינה לקרא תיגר על עצם הלגיטימיות של מדינת ישראל להתקיים במתכונתה הנוכחית, בדיוק באופן בו פעל העולם כלפי דרום אפריקה בימי משטר האפרטהייד הדרום אפריקני ("אפרטהייד" = "הפרדה" בשפת האפריקנס). חלק ממובילי המאבק נגד ישראל אינם מסתירים את העובדה כי מטרתם האמיתית – כפי שהם בעצמם מצהירים –  היא חיסול קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית.

כך למשל עלי אבו-נימה, ממובילי מאבק ה-BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות) נגד ישראל, הסביר במהלך הרצאה במכללת המפשייר:

…אובדן הלגיטימציה עבור משטר האפרטהייד [הדרום-אפריקני] היה מחולל השינוי, וכאשר מערכת מאבדת את הלגיטימיות שלה, כל כלי הנשק שבעולם לא יוכלו להגן עליה… אנו מתחילים לראות אובדן דומה של לגיטימציה כלפי הציונות.

הפקעת המונח "אפרטהייד"

המונח "אפרטהייד" מתאר מדיניות של הפרדה ממסדית והענקת מעמד שונה לקבוצות שונות על בסיס גזעי, על מנת לשמר את שלטון המיעוט הלבן על הרוב הלא לבן בדרום אפריקה בין השנים 1948-1994. אין שום נקודת ממשק או הקבלה בין האפרטהייד הדרום אפריקני לבין כל סוג של אפליה או חוסר שוויון הקיימים במדינת ישראל בין יהודים לערבים או בין יהודים ליהודים.

Apartheid_sign
חוף ללבנים בלבד, דרום אפריקה בימי האפרטהייד

 

הדבר נכון גם בנוגע ליהודה ושומרון – הנסיבות שונות, ההיסטוריה שונה, המצב הביטחוני שונה, היחסים שונים, המטרות הפוליטיות שונות (היפרדות בין שני לאומים והקמת שתי מדינות במקרה הישראלי-פלסטיני, מול רצון להשתלב ולקבל שוויון זכויות מלא במקרה הדרום אפריקני), וזאת מעבר לעובדה כי כיום הרוב המוחלט של הפלסטינים חיים תחת שלטון הרשות הפלסטינית וזכויותיהם או חובותיהם היום-יומיות נגזרות מחוקי שלטון זה.

הצלחתם של האנטי-ישראלים נובעת מכך שהם הצליחו לקחת מונח המתאר תופעה היסטורית חד פעמית שהתרחשה במקום אחד ובתקופה ספציפית – דרום אפריקה בין השנים 1948-1994 – ולהפוך אותו לקונספט גנֵרי המתאר כל עוולה או אפליה הקיימת בישראל. היטיב לבטא זאת פרופ' גדעון שמעוני, מי שעמד בראש המכון ליהדות זמנינו באוניברסיטה העברית:

 

הדבר דומה לשימוש במילה "שואה" על מנת לתאר כל אסון אנושי. זה מטשטש את הגרעין היסודי של האפרטהייד – גזענות, כמו את הקונטקסט ההיסטורי שלו – דרום אפריקה.

התרומה הישראלית

מי שתורמים למיתוג ישראל כמדינת אפרטהייד, מתוך זדון או מתוך בורות, הם כמובן ישראלים. מובילי מלחמת הדעות נגד ישראל שואבים חיזוקים מכל אישיות המוכנה להתבטא בכתב או בעל פה על הידרדרותה לכאורה של מדינת ישראל למדינת אפרטהייד. החיזוק ה"איכותי" ביותר מתקבל מישראלים המתעקשים להזכיר את המילה "אפרטהייד" בהקשר של ישראל מבלי להבין (או חמור יותר: תוך הבנה) מה המשמעות של ההתבטאות שלהם.

לדוגמה, האתר Campaign to End Israeli Apartheid ("הקמפיין להפסקת האפרטהייד הישראלי") המאשים את ישראל בטיהור אתני ומכנה את ישראל "מדינה שנגנבה מהפלסטינים", מצטט טור מעיתון 'הארץ' על מנת להוכיח שישראל היא אכן מדינת אפרטהייד. גם אם בעל הטור באמת ובתמים התכוון לבקר באופן לגיטימי את ישראל, דבריו מקבלים משמעות ונפח חדשים כאשר הם מצוטטים באתר בעל מאפיינים כמעט אנטישמיים.

קשה להפריז בנזק לו גורמים אותם ישראלים למדינת ישראל. גדי טאוב היטיב לתאר את עוצמת ההשפעה של הישראלים הללו על דעת הקהל העולמית:

להצהרות של ישראלים כי ישראל היא אפרטהייד יש משקל עצום במסע הדהלגיטימציה העולמי נגד זכותם של היהודים להגדרה עצמית. לא רק אנחנו אומרים שהציונות היא גזענות, אומרים יריבי ישראל, הנה, הישראלים עצמם אומרים שזה המצב.

פרופ' גדעון שמעוני ניתח את התופעה באופן מדויק אף יותר:

למרבה הצער מספר עיתונאים ישראלים, אשר מביעים גם ביקורת לגיטימית על מדיניות מסוימות, זורקים את המילה באופן חופשי… שימוש שכזה של המונח "אפרטהייד" מעניק, אם כן, שירות מצוין למי שבאמת עוין את ישראל ומשתמש בהאשמת האפרטהייד על מנת לבצע דה-לגיטימציה לעצם קיומה.

 

קמפיין להחרמת ישראל - "מדינת האפרטהייד האחרונה בעולם"
קמפיין נגד ישראל – "מדינת האפרטהייד האחרונה בעולם"

 

 

דוגמא מצוינת להבדל הקוגניטיבי שבין עיתונאים ישראלים לבין יהודים החיים בתפוצות ניתן ללמוד מפרשת נאומו של דני רובינשטיין בבריסל. רובינשטיין, לשעבר כתב 'הארץ' וכיום בעל טור ב'כלכליסט' אמר בנאום מול הפרלמנט האירופי בבריסל ב-2007:

ישראל היא כעת מדינת אפרטהייד עם ארבע קהילות פלשתיניות שלכל אחת מהן מעמד שונה: בעזה, מזרח-ירושלים, הגדה המערבית, והערבים הישראלים.

בעקבות דבריו הודיעה הפדרציה הציונית של יהודי בריטניה כי היא מבטלת את הזמנתושל רובינשטיין לכנס לציון 60 שנה למדינת ישראל. פול אוסישקין אשר עמד בראש ארגון "ידידי שלום עכשיו בבריטניה" אמר לאחר הפרשה כי רובינשטיין וישראלים אחרים לעיתים לא מבינים כיצד התבטאויותיהם משמשים גורמים העוינים את ישראל:

ישנו קושי עם ישראלים, ודני רובינשטיין הוא לא היחיד שנפל בעניין הזה של לצאת מישראל ולהיכנס לקונטקסט אחר…

אחד ממנהלי הפדרציה הציונית הבריטית אמר:

הקהילה האנגלו-יהודית ותומכי ישראל נוספים נאבקים בניסיונות הולכים וגוברים של איגודים בריטיים מסוימים להחרים את ישראל… על ידי השימוש במונח "מדינת אפרטהייד" בתיאור ישראל, דני [רובינשטיין] העניק לגיטימיות למחנה התומך בחרם על ישראל.

כבישי אפרטהייד, חוקי אפרטהייד וטיהור אתני

ואכן, העיתונות הישראלית גדושה בטורים של עיתונאים ופובליציסטים אשר קושרים בין ישראל לאפרטהייד מבלי להבין שגם אם הם מתכוונים לביקורת לגיטימית, הם למעשה משמנים את גלגלי התעמולה האנטי-ישראלית המבקשת פשוטו כמשמעו לגרום להעלמתה של המדינה היהודית. כאמור, כמעט כל אזכור של "אפרטהייד ישראלי" על ידי ישראלי מתורגם ומופץ בקרב פעילים אנטי-ישראלים. להלן מספר דוגמאות להמחשה:

1)      כך כתבה שולמית אלוני בטורה "אכן כן, אפרטהייד בישראל" (ynet, 31.12.06):

בכל זאת, מדינת ישראל מבצעת אפרטהייד מובהק ואף אלים בשטחי הגדה המערבית כלפי האוכלוסייה הפלסטינית הילידית.

היא מתארת את פעולות ישראל בשטחים במילים הבאות:

מותר להרוג אזרחים, נשים וילדים, זקנים והורים על ילדיהם בכוונה ושלא בכוונה בלא לשאת באחריות.

2)      כך כתב יצחק לאור ('הארץ', 8.11.09):

המדינה הדו-לאומית כבר כאן, מזמן. חוקיה הם חוקי אפרטהייד נוקשים עם בג"ץ הולך ומחוויר. השיטה המשמרת את האפרטהייד אכזרית יותר מזו של דרום אפריקה (שם היו השחורים כוח עבודה ולכן גם יכלו להתפרנס).

3)      כך כתב עמוס שוקן, מו"ל 'הארץ' ('הארץ', 25.11.11):

האידיאולוגיה הזאת [של גוש אמונים] רואה ביצירת משטר אפרטהייד ישראלי כלי הכרחי למימושה. אין לה שום קושי עם פעולות לא חוקיות ועם עבריינות ממש… האידיאולוגיה של גוש אמונים, מאז שנות השבעים…היא הבסיס למעשים של ממשלות ישראל.

4)      כך כתב עופר שלח ('מעריב', 31.3.10):

אני יודע שההשוואה מקוממת, אני יודע שישראל אינה מבוססת על עוול משווע כפי שהיתה דרום אפריקה הלבנה. אבל אני מניח שזה בדיוק המשפט שאמרו פוליטיקאים ואזרחים לבנים שם זה לזה, בעשורים שקדמו לנפילתו של משטר האפרטהייד. הרי ישבו שם אנשים לא פחות נבונים, לא פחות מפוכחים, לא פחות מאמינים בצדקתם מאיתנו.

5)      כך כתב סלמאן מצאלחה בטורו "שיעור באפרטהייד" ('הארץ', 30.1.12):

עוד חוק הפרדה שהונהג בדרום אפריקה, הקצה אזורי מחיה נפרדים לגזעים השונים. אפשר להזכיר בהקשר זה את חוק ועדות הקבלה בישראל…

וגם:

…מדוע לבזבז זמן וכסף רב? הרי תוצאות הבחירות ידועות מראש: 110 מנדטים למפלגות היהודיות, ועשרה מנדטים למפלגות הערביות, הלא כן? הנה עוד שיעור במדעי האפרטהייד.

 

האפרטהייד הישראלי = סדרת חוקי גזע

ישראלים רבים אוהבים להשתמש בביטוי "כבישי אפרטהייד" היוצר את הרושם שישנם כבישים ליהודים בלבד ביהודה ושומרון, למרות שאין כלל כבישים כאלה (למעט רחובות פנימיים של חלק מההתנחלויות). מספר דוגמאות:

6)      כך כתב יוסי שריד ('הארץ', 29.8.10):

את האמנים אי אפשר לגרור בכוח לאריאל, בניגוד גמור לאני מאמין שלהם; אי אפשר להסיע אותם בעל-כורחם בכבישי אפרטהייד – ליהודים בלבד.

 

רכב פלסטיני בכביש 505 "ליהודים בלבד"? (צילום: פרספקטיבה)

 

7)      כך כתב נעם בן-זאב ('הארץ', 17.11.09):

 

זמן לא רב אחר כך עולים על הכביש הכי משובח בין הירדן לים התיכון, כביש 505… הגדרות מימינו ומשמאלו, המפרידות בינו ובין שטחי האדמה של הכפרים הפלסטיניים בסביבה, הופכות אותו לכביש אפרטהייד למופת – ליהודים בלבד…

8)      כך כתבה ענת גוב ('ידיעות אחרונות', 31.8.10):

…האזור שמעבר לקו הירוק… נשלט על ידי הצבא, ובפועל מתנהלים שם חוקי אפרטהייד, כבישים המיועדים ליהודים בלבד, מחסומים ושגרות של עוצר.

9)      כך כתב בעז אוקון ('ידיעות אחרונות', 23.6.10)

משטר ההפרדה על כביש 443, שבית המשפט פסל אותה על הנייר, ממשיך להתקיים בפועל.

10)  כך כתבה יעל פז מלמד ('מעריב', 25.4.10):

וגם כל המיליארדים שמדינת ישראל השקיעה ומשקיעה בתחזוק ההתנחלויות הללו, בניית כבישי אפרטהייד למענן, בהם יוכלו לנוע בביטחון יחסי בדרכים, שפלסטינים אסורה הכניסה אליהם.

11)  כך כתב זוהיר אנדראוס ('הארץ', 12.9.2011):

הח"כים הערבים, בגיבוי ועדת המעקב, יכולים להגיש הצעת חוק למיסוד הבידוק הביטחוני [בנתב"ג], כך שהערבים ייכנסו ישר למסלול אדום וליהודים יהיה מסלול ירוק, בדומה לפטנט של הכיבוש בגדה: כבישים ליהודים וכבישים לערבים.

שתי דוגמאות לתרומתם של אנשי אקדמיה לשיח האפרטהייד:

12)  פרופ' דניאל בלטמן קישר בין חוקי האפרטהייד הדרום אפריקני, חוקי נירנברג הנאצים וחוקים שנחקקו לאחרונה בכנסת ישראל ('הארץ', 4.4.11). כך כתב על גל החקיקה בכנסת:

אבל אני סבור שכמו במקרים אחרים בהיסטוריה, מטרתה של החקיקה הזאת היא לכונן בהדרגה את התשתית למדינת אפרטהייד בישראל, ולהגיע בעתיד להפרדה על בסיס גזעי בין יהודים ושאינם יהודים.

13) פרופ' נורית פלד-אלחנן המשמשת כפרופ' לחינוך באוניברסיטה העברית כתבה ספר המשווה במרומז בין מערכת החינוך הישראלית למערכת החינוך הנאצית. בספר, שזכה לפופולאריות בין לאומית, כתבה בין השאר:

האפרטהייד הישראלי הוא לא רק סדרת חוקי גזע, אלא דרך חשיבה על הערבים… יום הזיכרון הוא היום שבו אנו רוקדים על הדם שלנו, ריקוד של דם לפסטיבל של דם, ואנחנו לא מוכנים שלפסטיבל הדם שלנו ייכנס דם אחר.

פלד אלחנן הוזמנה בעקבות כתיבת הספר להרצאות ולכנסים בינלאומיים בנושא האפרטהייד בישראל.

 

"המלה אפרטהייד היא כותרת תקשורתית קליטה"

מעט אור על הפסיכולוגיה העיתונאית העומדת בבסיס השימוש במונח "אפרטהייד" אצל לפחות חלק מכלי התקשורת, שופך עמוס שוקן, מו"ל 'הארץ', בטור שפרסם ב-2008:

בקרב חוגים רחבים בעולם המערבי נשמעות הטענות שלפיהן יש בישראל סממנים של מדינת אפרטהייד. המלה אפרטהייד היא כותרת תקשורתית קליטה ומובנת בחלקים נרחבים של העולם, ולכן היא שימושית להעברת המסר, שאנו מתקוממים נגדו וטוענים שאין לו כל קשר למציאות בישראל. אלא שלא צריך שתהיה זהות בין מאפייני האפרטהייד בדרום אפריקה לבין פרקטיקות של אפליה הנוגעות לזכויות אזרח הנהוגות בישראל, כדי שאפשר יהיה לכנות את ישראל מדינת אפרטהייד…

אם שוקן מודה שאין זהות בין האפרטהייד הדרום אפריקני לבין סוג האפליה שאולי קיימת בישראל, אך בכל זאת תומך בשימוש במונח "אפרטהייד" מכיוון שמדובר ב"כותרת תקשורתית קליטה השימושית להעברת מסר", אזי ברור מדוע עיתונו הוא השיאן של השימוש במילה "אפרטהייד" בנוגע לישראל.

אך מעבר לכך, דומה ששוקן אינו מפנים כי יש משמעות לטרמינולוגיה, וכי יש הבדל עצום בין המילה "אפליה" – תופעה מצערת הקיימת בכל מדינה בעולם ואינה מייחדת את ישראל – לבין המילה "אפרטהייד" – המתארת משטר ספציפי, בעל מאפיינים ספציפיים, שהתקיים בזמן ובמקום ספציפיים.

לכוחות האנטי-ישראליים הפועלים כיום באירופה ובארה"ב, במיוחד בקמפוסים, יש מטרה מאד ברורה עליה הם מצהירים בגלוי – חיסולו של הפרויקט הציוני הקרוי מדינת ישראל. יש להם גם שיטה מאד ברורה – שימוש בכל אמצעי על מנת לבצע דמוניזציה ודה-הומניזציה לישראל ובכך לקעקע את זכותה הלגיטימית להתקיים במסגרת משפחת העמים. ביום בו דעת הקהל העולמית תיטה נגד ישראל, אזי, כדברי עלי אבו-נימה "כל כלי הנשק שבעולם לא יוכלו להגן עליה".

למרבה הצער, ישנם מספיק ישראלים, במיוחד בעיתונות הישראלית, אשר מגלים אפס הבנה למשמעות של המילים שהם מפיקים ולאופן ניצולן על ידי כוחות אשר שוחרים להעלים את המדינה היהודית היחידה בעולם לא באמצעות טילים, כי אם באמצעות מילים.

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות