בחדשות 10 הארץ לא מובטחת. גם לא המקצועיות העיתונאית

סדרת כתבות של מיה איידן בחדשות 10 וטור של צבי בראל ב'הארץ' מציירים בצבעים קודרים את כשלונה של ישראל בקליטת עליה. אם הם היו טורחים לעשות עבודה עיתונאית קצת יותר מעמיקה, היו יכולים לכל הפחות לאזן את התמונה המדכדכת עם נתונים שמצביעים על מציאות הפוכה לחלוטין

עולים מארה"ב, 2014 (פלאש 90)

 

"ארץ לא מובטחת". זו כותרתה של סדרת כתבות ששודרו בחדשות 10 בשבוע שעבר, בהן תוארה תמונת מצב מדאיגה ומדכדכת באשר לכישלונה של מדינת ישראל בקליטת עליה. בכתבה הראשונה התוודעו הצופים לעולים צעירים מארצות המערב שרוצים לעזוב את ישראל חזרה לארצותיהם; הכתבה השניה הציגה את קליטת העליה מאתיופיה ככישלון מוחלט; בשלישית מותחים בני הדור השני לעליות הגדולות של שנות ה-90 ביקורת חריפה על "החברה הישראלית המתקשה לקבלם כשווים"; וברביעית, תחת הכותרת "החלום ושברו", מתוארים קשייהם הבלתי אפשריים של העולים מצרפת שנזנחים כאן לאנחות, לאחר "שנקראו (לעלות ארצה, ח"ע) על ידי צמרת הימין הישראלי".

את התיאור הקודר של כשלון קליטת העליה שהפיצה הכתבת מיה איידן בערוץ 10 השלים ב'הארץ' צבי בראל ("יהודים, מה תמצאו כאן", 18.2), שפנה לעולים החדשים והזהירם מפני "הדיפרסיה הישראלית" שיהיה עליהם לאמץ אם ברצונם "להיות אזרחים ישראלים אמיתיים", ושהודיע להם ש"ישראלים לא משתגעים על זרים גם אם הם יהודים". את מאמרו חתם בראל במשפט הבא:

בוודאי תזכו לקבלת פנים חמה בשדה התעופה, רק כדאי שתזכרו שישראל אמנם בולעת עולים בחיפזון, אבל היא לא מצליחה לעכל אותם.

סיכום העניין: קליטת העליה היא כישלון. יהודים מהגולה ש"נקראו לעלות לארץ על ידי צמרת הימין הישראלי" לא מצליחים להתערות, סובלים מאפליה ומהתנכרות מצד החברה הישראלית ומצד הרשויות שאמורות לקלוט אותם, ומחפשים את הדרך החוצה, כיוון שאנחנו "יודעים לבלוע אותם בחיפזון, אבל לא מצליחים לעכל אותם".

אין לאף אחד ספק כי אכן ישנם עולים חדשים שחוו בעבר וחווים גם כיום קשיים מאד לא פשוטים, עד כדי עזיבתם את הארץ. אלא שהיומרה העיתונאית, במיוחד בסדרת הכתבות המושקעת של חדשות 10, לא היתה לתעד קושי נקודתי, אלא לתאר תמונת מצב באופן רחב, מדויק ונאמן לאמת. וכאן בדיוק נכשלו איידן ובראל – כשמרימים את הראש מהסיפורים הפרטניים ומסתכלים על התמונה הכוללת, וכשבוחנים דפוסים ועורכים השוואות עם מדינות נוספות, מתגלה מציאות שונה לחלוטין מזו שהצטיירה בערוץ 10 ובטורו של בראל, כפי שנדגים להלן.

הסבר אפשרי לסיבת כשלונם של מיה איידן וצבי בראל, מעניק הדמוגרף פרופ' סרג'יו דלה פרגולה, במחקר מקיף על אודות איכות קליטה העליה בישראל, "הרהורים על הגירה בישראל: היבטים השוואתיים", שפרסם בכתב העת האקדמי "הגירה" בהוצאת המרכז האקדמי רופין. כך דלה פרגולה:

מפליא שבחברה הישראלית היחס להגירה לא שיטתי וממוקד כפי שניתן היה לשער. חלק ניכר של השיח הציבורי אודות הנושא נשאר בגדר של חוויות, רגשות, חששות, תקוות, מיתוסים, ואף טעויות סמנטיות מפתיעות.

ומה עולה כשזונחים "רגשות", "תקוות", או "מיתוסים", ובוחנים את הנושא באופן "שיטתי וממוקד"?

עולה שהאזהרה של בראל לעולי צרפת מפני "הדיפרסיה הישראלית" היא חסרת שחר, לאור העובדה שהצרפתים (מקום 25 במדד האושר העולמי) הרבה יותר מדופרסים מהישראלים (מקום 11);

עולה שרוב מוחץ מבין העולים (כ-86% על פי הסקר המקיף האחרון שערכה הלמ"ס בקרב העולים לישראל), רואים בישראל את ביתם במידה רבה עד רבה מאוד ורק כ-14% דיווחו כי ישראל אינה מהווה עבורם בית כלל או מהווה בית ברמה מועטה;

עולה שרוב מוחץ מתוכם (כ-85% לפי הסקר) בטוחים שיישארו בארץ בשנים הקרובות, כ-12% סבורים שיישארו בארץ בשנים הקרובות, כ -3% סבורים שלא יישארו ורק כ-1% בטוחים שיעזבו;

ועולה שרובם המכריע (כ-78%), מרוצים או מרוצים מאוד מחייהם, וכ-22% לא כל כך מרוצים או בכלל לא מרוצים מהחיים בישראל.

דלה פרגולה בחן את כושר קליטת העליה של ישראל גם בממד השוואתי, כשקבוצת הייחוס שבחר היא שווייץ וגרמניה, שתי ארצות חזקות ומשגשגות. מסקנת דלה פרגולה על קליטת העליה של ישראל לעומת שווייץ:

שיעורי ההגירה של האזרחים השוויצרים הרבה יותר גבוהים (משל הישראלים). ההשוואה עם שוויצריה מעניינת מפני שזו מדינה שהיא מן המפותחות ביותר ובעלת תדמית של מקום רצוי, מרווח ונעים. הממצא העיקרי הוא שברוב השנים רמת ההגירה של אזרחים שוויצרים משוויצריה, באופן משמעותי שכיחה יותר מאשר ההגירה מישראל.

ולגבי גרמניה:

החוק הגרמני העניק למהגרים הטבות והן אינן שונות מושגית מההטבות שחוק השבות מעניק ליהודים ולבני משפחותיהם הבוחרים להגר לישראל. שיעור השחיקה של מהגרים אתניים בגרמניה היה אפוא כמעט פי שלושה לעומת שיעור השחיקה של עולים בישראל.

פרופ' דלה פרגולה משווה את דפוסי ההגירה מישראל עם אלה של מדינות מפותחות אחרות על ידי בדיקת ההיקף הכולל של הגירה יוצאת מתוך ההיקף הכולל של הגירה נכנסת. מסקנתו: "שיעור השחיקה בישראל נמוך למדי."

למה בכל זאת חוזרים לדעת דלה פרגולה חלק מהעולים לארצות מוצאם?

חקר ההגירה מאשר ומוכיח כי החברה הישראלית הינה חלק אינטגראלי ומשולב היטב בחברה הגלובאלית, ובתור שכזו שותפה בתהליכי יסוד הקשורים לניידות בין-ארצית של בני אדם.

נסו לספר את זה לחדשות 10 ולעיתון 'הארץ'. עושה רושם שאין מי שיקשיב. הם בקמפיין עכשיו.

צבי בראל בתגובה: "לא מעוניין להגיב."

מיה איידן בתגובה: "בסדרת הכתבות ״ארץ לא מובטחת״ ביקשנו לכוון קרן אור אל סוגיה שאינה מטופלת דרך קבע במהדורות החדשות – העלייה לישראל. ביקשנו לעסוק בסוגיה משמעותית זו, גם נוכח גל האנטישמיות והטרור באירופה, שעשויים להוביל לגידול בשיעור העולים ארצה. סדרת הכתבות שזכתה לתהודה עצומה, אמנם הציפה כשלים של המערכות בטיפולן בעליית ובקליטת העולים, אבל גם תיארה הישגים משמעותיים בתחומים אלה."

נציין כי חוץ מתגובתה של איידן, בעקבות פניית 'פרספקטיבה' שינו בחדשות 10 את המילים "צמרת הימין הישראלי" ל"ממשלות ישראל", כמי שקראו לאורך השנים ליהודים לעלות ארצה.

לפני:

channel 10 yeminאחרי:

channel 10 yemin 2

 

 

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. מדינת ישראל היא חיקוי עלוב של המערב; הישראלים חייבים להפסיק להתענג ולהתחיל להשלים עם חוקי הטבע!!!

  2. צבי בראל: " לא מעוניין להגיב" – זה תמיד מביך אותי, כאזרח במדינה דמוקרטית, לגלות עד כמה חלק מהעיתונאים כלל לא חי על פי אמות המידה שמשמשות לו כלי ניגוח ונביחה (ככלב השמירה של הדמוקרטיה) כשזה מגיע אליו. הוא לא. הוא מעל. הוא לא חייב, לא מחויב, לא מעוניין, לא מגיב הוא אקסטריטוריאלי או סתם מנתק. באחת נשחקים כללי הגילוי הנאות, זכות הציבור לדעת, חופש המידע (ברור שאיננו מחוייב לו ע"פ חוק אבל רבאק, על העקרון הזה אתה חי!) פאתטי. פשוט עליבות ונלוזות. שנאמר כח משחית וכח אבסולוטי… וגומר.

    • עיתונאי לא מגיב כי הוא יודע מה זה עיתונאי ומה עלול עיתונאי אחר לעולל לו. בעצם הודאה בכך שאין טוהר מידות במקצוע הזה.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות