במדינת הרשע משמיטים עובדות

במאמר שמכה גלים בכל העולם, מגולל גדעון לוי תמונה "מזוויעה" של "הרוע הסדיסטי הישראלי", ומציג, כראיה מרכזית, "מקרה אחד כאלף עדים". הנה מה שלוי לא מספר על אותו מקרה

גדעון לוי, (צילום: גדעון מרקוביץ', פלאש 90

 

"כן, מדינת הרשע" בישרה כותרת מאמרו של גדעון לוי ב'הארץ' (31.7.2016), מאמר שעורר הדים בעולם. גם ג'פרי גולדברג, הפרשן היהודי-האמריקני התייחס לכך בטוויטר כשכתב: "כאשר ניאו-נאצים שולחים לי קישורים למאמרי דעה ב'הארץ' שמצהירים שישראל היא מדינת רשע, אני הולך לקחת הפסקה [מהעיתון- ט.ר]".

כך כתב לוי:

צריך להוסיף עוד מרכיב אחד, שבלעדיו אי אפשר להסביר את התנהגותו של משטר הכיבוש הישראלי, הרוע. הרוע המזוקק. הרוע הסדיסטי. הרוע לשמו… צריך להציג גם את קיצור תולדות הרשע: לגולל את המקרים שמתכנסים יחד לכדי התמונה הגדולה והמזוויעה, תמונת הרוע הישראלי בשטחים

הלבנה המרכזית עליה מבסס לוי את טענתו בדבר רשעותה של ישראל – "מקרה אחד כאלף עדים" כדבריו, הוא של בילאל כאייד. אותו מתאר לוי כך:

צעיר שסיים לרצות את תקופת מאסרו, 14 שנים וחצי, בלא יום חופשה, בלא שהותר לו להיפרד לפחות בטלפון מאביו שנטה למות.

כאייד לדברי לוי, הוא צעיר שעמד להשתחרר מהכלא. הוא ומשפחתו התכוננו למאורע, אך רגע לפני השחרור "הושלך" כאייד למעצר מנהלי, כך ששחרורו נמנע.

בטור הדעה לא מצא לוי לנכון להזכיר לקוראיו על מה ריצה כאייד את עונש המאסר ומדוע הושלך לפתע, לאחר שריצה את עונשו, למעצר מנהלי. בכתבה המורחבת שכתב בעניינו, יומיים לפני פרסום הטור, טרח לוי לספר לקוראיו שבילאל נידון למאסר על "פעילותו בחזית העממית לשחרור פלסטין". אלא שגם התיאור הזה לא מדויק.

אם כך, מה נשמט מדיווחו של לוי?

שני דברים:

הראשון, שכאייד אכן הורשע בעבירה של חברות בארגון החזית העממית, אך גם בשתי עבירות של ניסיון לגרימת מוות בכוונה. מדובר בשני פיגועי ירי אותם ביצע כאייד, כשירה בכלי נשק אוטומטים לעבר כלי רכב ישראלים. אומנם, למרבה המזל לא נפגע איש בשני האירועים הללו, אך כידוע הם יכלו להסתיים גם אחרת.

השני, שכאייד לא סתם "הושלך" למעצר מנהלי. למעשה, את התשובה לשאלה מדוע נעצר כאייד בשנית, יכול היה לוי לקרוא במאמר מוקדם יותר בעיתון 'הארץ'. שם נכתב כי לפי דובר צה"ל "כאיד עודנו משמש פעיל בכיר בארגון החזית העממית ומעורב בפעילות ארגונית וצבאית המסכנת את ביטחון המדינה" (תגובה דומה הועברה גם אלינו). לפי תגובת השב"כ "בתקופת מאסרו היה בלאל מעורב בפעילות טרור של ארגון החזית העממית, המהווה סיכון לביטחון המדינה ואזרחיה".

כלומר אותו צעיר תמים, שאליבא דלוי מעצרו המחודש מייצג את "הרוע, הרוע המזוקק, הסדיסטי לשמו" של מדינת ישראל, אינו אלא מחבל שניסה לרצוח ישראלים, ובתקופת מאסרו בכלא המשיך להיות מעורב בפעילות הטרור, לכן נעצר שוב.

 

גדעון לוי בתגובה:

"בילאל כאייד הועמד לדין, הורשע וריצה את מלוא תקופת מאסרו. הוא היה צריך להשתחרר ביום שבו סיים לרצות את עונשו, לא יום אחד אחר כך, יהיו עברותיו אשר יהיו. כך מקובל במדינות חוק. אם יש חשדות חדשים כנגדו, עניין שכמובן נשמע מופרך למדי בהיותו 14 וחצי שנים בכלא, ואף בבידוד חלק מהזמן, היה צריך להעמידו לדין בעטיים. כל התנהגות אחרת היא שערורייה מוסרית וחוקית. מי שאינו מבין זאת, לא מבין איך אמורה להתנהל דמוקרטיה שומרת חוק".

למאמר זה התפרסמו 9 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. גדעון לוי לא נגד מדינת ישראל, ולא בעד הערבים ובטח לא בעד צדק גרידא. הוא בעד אחד ויחיד – געדון לוי.

    עיקר המאמצים שלו הוא מקדיש להרשים את העולם עד כמה שהוא יפיי נפש. כמה הוא אדם "הגון וישר רוח" – עד דרגה כזו, שהוא מוכן להקריב את המדינה שלו על "מזבח הצדק"

    באותו זמן, הוא מדגים את העוצמה התרבותית והחברתית של ישראל שמרשה לא להתחבטות בצורה חופשית. מקווה הצעירים בארצות ערב ילמדו מישראל ומי יודע יום אחד יביאו שינוי בארצם

  2. גדעון שלום
    אני לא מן המתלהמים אבל אני חושבת שאתה שבוי של עצמך. ומנסה לחפש כל הזמן סיפורים שיצדיקו את האובססיה שלך להגנה על "החלש". אתה פונה לעולם לקבל הכרה וכבוד גם אם פנוייה זו תביא לכריתת הענף עליו אתה עומד, שזוהי מדינה דמוקרטית. אתה באמת רוצה לשנות? אל תפנה לעולם ואם כן אז תצמד לעובדות ותסקר גם את עמך שוחר השלום. תהיה מאוזן!!!

  3. גדעון יש לי עצה אליך עזוב את המדינה לך לך לדרכך לעזה יקבלו אותך בזרועות פתוחות אולי יחתנו אותך עם זואבי ותחיי טוב עזוב אותנו במנוחה

  4. גדעון…גדעון…מה יהיה עם האמת ?
    מעצר מנהלי מתנהל מול גורמים שהם בעיקרם לא אזרחי מדינת ישראל ולכן החוק לא חל עליהם כמו על אזרחים רגילים – קרי דמוקרטיה אלבה דגדעון.
    להוציא את זה יש מקרים ששיקולים ביטחניים מאפשרים לעצור אדם אם יש עליו די ראיות – והוא כנראה גם יעמוד לדין על כך כמו שהיה כשקיבל 14 שנים. להגן על חייל אויב – טרוריסט המנסה לרצוח חפים מפשע כאילו הוא אזרח נורמטיבי…זה תעלול לא חכם ומוסרי במיוחד. למה להגן על רוצח המונים אנטישמי ? כי הוא פלסטינאי ? למה אתה לא מגן באותה חריפות על זכויותיהם של מחבלים יהודיים ( כמה מעט יש וכמה עדינים הם יחסית לאויב… ) האיפה ואיפה היא מקור הרוע בישראל – הרי אדם מוסרי לא משנה את עקרונותיו המוסריים בעקבות צבע עור או שיוך חברתי אלא בזכות מעשיו בלבד שיש בהם פגם או שהם טובים.

  5. גם שעון מקולקל צודק לפעמים.
    הבחור הנ"ל חא צריך לשבת במעצר מנהלי.
    מעצר מנהלי נועד להתמודד עם המצב של "יש מלחמה אבל בואו נשחק בנדמה לי שאין".
    אם נתייחס לבחור הנ"ל כחייל בתנועה שהיעד שלה הוא הטבח בחברון תרפ"ט בקנה מידה לאומי, ההתיחסות שלנו תהפוך לברורה יותר.

  6. מה ציפיתם ? גם הנהג המשאית שהרג 3 בני אדם בחצייה של צומת פורדייס/זכרון יעקב באדום מלא, וכול האירוע מצולם – מכחיש.

  7. גדעון לוי חצי צודק – זה באמת "מופרך למדי" שבילאל כאייד ימשיך להיות מעורב בפעילות טרור מתוך הכלא.
    אבל גדעון לוי גם טועה לגמרי – זה לא "מופרך" כי זה לא יכול להיות, אלא "מופרך" כי שב"כ, המשטרה ושב"ס, בתמיכת ממשלת ישראל, צריכים לדאוג לכך שאסירים לא יוכלו לעסוק בטרור.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות