גם כשמבקרים את דו"ח האו"ם, כדאי להיצמד לעובדות

טור ב'ישראל היום' המבקר את דו"ח האו"ם על צוק איתן, לא מדייק בביקורת שלו

דו"ח האו"ם על מבצע צוק איתן זוכה, בצדק, לביקורת לא מועטת בישראל, כולל בחלק ניכר מהתקשורת. אלא שגם כאשר באים לבקר את הדו"ח, חובה להיצמד לעובדות. זה בדיוק מה שלא עשתה סמדר בת-אדם בטור דעה ב'ישראל היום' ("מסמך מסוכן לעולם החופשי", 24.6), אשר כתבה בין השאר את הדברים הבאים:

[…] תמהתני על איזה הסכם שמירה על זכויות אדם, הנכון לימי מלחמה ו/או שלום, חתום ארגון חמאס, שרק בתקופת צוק איתן רצח כ־20 פלשתינים על רקע חשד לשיתוף פעולה עם ישראל, בלי משפט ומבלי שתהיה לכך התייחסות בדו"ח?

הקביעה כי הדו"ח התעלם מרציחתם של כ-20 פלסטינים בידי חמאס במהלך צוק איתן איננה נכונה. למעשה, הדו"ח מקדיש לעניין תת פרק שלם, ויותר משני עמודים (130-133):

Based on its research, the commission documented summary executions of at least 21 persons, including one woman,[1] committed between 5 and 22 August 2014 in Gaza City, allegedly for being collaborators for Israel.[2]

תרגום:

בהתבסס על החקירה, הוועדה תיעדה את הוצאתם להורג של לפחות 21 איש, כולל אשה אחת, בין התאריכים 5-22 לאוגוסט בעיר עזה, בגין היותם משתפי פעולה עם ישראל לכאורה.

הוועדה מתארת באריכות את מותם של האסירים, ובדרך גם דוחה את הטענה של הרשויות הפלסטיניות כי ההוצאות להורג נעשו על ידי "חמושים" (סעיף 501), וקובעת באופן חד משמעי שמדובר בפשע מלחמה, עליו יש לתת את הדין.

בעוד לא חסר על מה לבקר את הדו"ח, דווקא עניין זה הוא לא אחד מהם. ולכן, לפני הטחת ביקורת כלפי הדו"ח, מומלץ לעיתונאים ופובליציסטים לקרא אותו, להבין מה יש בו ומה אין בו, ואז, כאמור, להיצמד לעובדות. רק כך לביקורת שלהם תהיה תוקף, וניתן יהיה להתייחס אליה ברצינות.

 

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. כמה פעמים מופיעה בדו״ח(ולא בהערות או קישוריות) המילה ״חמאס״?
    תשובה:פחות מ1.אין שום התיחסות ישירה לחמאס ואין בעזה שלטון
    (פרט לשלטון הישראלי) אלא ״ארגונים חמושים״.
    מסקנה:יש מידה של צדק בכתבה המקורית.

  2. זה בסדר. גם ככה לא יתייחסו לביקורת על הדו"ח ברצינות.
    הדו"חות האלה מגוכחים מיסודם מלכתחילה…

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות