'הארץ' לקוראיו באנגלית: מרזל "קיצוני", זועבי "גלויית לב"

עורכי 'הארץ' באנגלית התבלבלו בין דעה לידיעה, ו"עזרו" לקוראי העיתון בחו"ל להבין מי נגד מי בפרשת ניסיון הפסילה של ברוך מרזל וחנין זועבי על ידי ועדת הבחירות המרכזית

מרזל וזועבי מתגוננים בועדת הבחירות המרכזית (הדס פרוש, פלאש 90)

 

"אין לגזור גזירה שווה בין זועבי למרזל", נכתב במאמר המערכת של 'הארץ' מלפני יומיים בו ניסה העיתון להסביר מדוע פסילתו של ברוך מרזל מלכהן בכנסת "עשויה להיחשב אפשרית", ואילו פסילתה של זועבי "חסרת כל ביסוס".

רוח הדברים חלחלה כנראה לעורכי/מתרגמי 'הארץ' באנגלית. הראיה: כך בחרו לדווח לקוראי 'הארץ' בחו"ל על הפסילה הראשונית מלפני שבוע:

marzel haaretz

תרגום:

[כותרת:] יהודי קיצוני ומחוקקת ערביה ישראלית נפסלו מלרוץ לכנסת

[המשפט המסומן:] ועידת הבחירות המרכזית פסלה ביום חמישי יהודי ימני-קיצוני, ומחוקקת ערביה גלויית לב מהתמודדות בבחירות במרץ.

(הערת העורך: תרגמנו את outspoken כ"גלויית לב", אולם אין בעברית תרגום ישיר למילה זו. הכוונה היא אדם שמתבטא בגילוי לב ובכנות. יש למילה זו בדרך כלל הקשר חיובי).

מה מבין הקורא מחו"ל שאינו בקי ברקע של שני האישים, מקריאת התיאורים הנ"ל? מהן אמות המידה באמצעותן קבעו עורכי 'הארץ' באנגלית כי יש לכנות את מרזל "קיצוני" ואת זועבי "גלויית לב"? מדוע הדגישו העורכים פעמיים (בכותרת ובמשפט הראשון של הדיווח) את קיצוניותו של מי שהיה חבר בתנועת כך, והחליטו כי מי שסירבה לכנות את חוטפי ורוצחי שלושת הנערים "מחבלים" ומי שכתביה מככבים באתר החמאס, אינה כפופה לתיאור איכותני כלשהו זולת המקצוע שלה?

מותר לעיתונאי, עורך או פובליציסט להחזיק בדעות, ומותר לו לחשוב שמרזל הוא קיצוני ושלזועבי מגיע פרס ישראל. אולם לא בטור דעה עסקינן, כי אם בדיווח חדשותי. בסעיף 6 א' של תקנון האתיקה של מועצת העיתונות נכתב: "עיתון ועיתונאי יבחינו בפרסום בין ידיעות לבין דעות." זו בדיוק ההבחנה שלא התקיימה בדיווח הנ"ל, לטובת הקוראים בחו"ל.

טרם התקבלה תגובת 'הארץ'.

לקריאת המאמר באנגלית לחצ/י כאן.

 

למאמר זה התפרסמו 5 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. הפעם נראה שאתם לא מדייקים. הנה ההגדרה המלאה:
    frank in stating one's opinions, especially if they are critical or controversial.
    צ"ל שמביעה את דעותיה הביקורתיות והשנויות במחלוקת באופן ישיר וכנה

    • הדיוק שלך לא כל כך משנה את הנקודה. מדוע זועבי אינה "קיצונית", ומדוע מרזל אינו "מביע את דעותיו השנויות במחלוקת באופן ישיר וכנה"? מי החליט להדביק דווקא את ההגדרות הללו לשני הנפסלים? אני חושב שהנקודה של פרספקטיבה היא ש"קיצוני" או "גלוי לב" הוא עניין של … פרספקטיבה, ובדיוק בדעתנות הזו מואשם הדיווח של הארץ. הכותרת של הארץ היא פרשנות סובייקטיבית ולא דיווח חדשותי.

      • בהגדרות המילוניות שאני חיפשתי ומצאתי לא נאמר דבר על ״שנויות במחלוקת״, לכל היותר צויין ביקורתי

    • כנ"ל שימוש נרחב ב"ימין קיצוני" לעומת "שמאל רדיקלי", הגדרה שנשמעת הרבה פחות מיליטנטית.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות