הדמוקרטיה הישראלית דועכת ב'הארץ' (אבל משגשגת במציאות)

לאורך כל ינואר שב עיתון 'הארץ' והתריע יום אחרי יום מפני התפרקות הדמוקרטיה הישראלית. אבל אז, מעשה שטן, הגיע מדד הדמוקרטיה השנתי של ה'אקונומיסט'

 

כמעין יתוש טורדני החג על אוזנך לאורך לילה שלם, כך חזרו מאמרי מערכת 'הארץ', לאורך כל חודש ינואר, והתריעו, וקבעו, ואיימו ופסקו, שהדמוקרטיה הישראלית "מתפרקת", "נרמסת", "נפגעת", מוטל עליה "צל כבד", והיא בכלל בדרך "להפסיק להתקיים".

כל נושא בסדר היום הציבורי לאורך ינואר (חוץ מהפרידה של דודו אהרון ושיר רוזנבלום) היה בעיני חברי מערכת 'הארץ' הוכחה ברורה וניצחת למותה הממשמש ובא של הדמוקרטיה הישראלית. פעמוני האזעקה רעשו, נורות האזהרה הבהבו, האוזניים התחרשו והעיניים הסתנוורו:

ראש הממשלה מביע תמיכה בחנינה לאלאור אזריה? הוא "מפרק את יסודות הדמוקרטיה הישראלית". הוא נושא ונותן עם נוני מוזס? הוא "רומס את התשתית היסודית שעליה מונחת הדמוקרטיה", תמלילי השיחות? הם "צריכים להדאיג את שוחרי הדמוקרטיה". מנדלבליט יעז לא להגיש כתבי אישום נגד נתניהו? שיזהר!  "כל החלטה אחרת (מלבד להגיש כתבי אישום, ח"ע) תטיל צל כבד על מוסד היועץ המשפטי ועל הדמוקרטיה הישראלית". סיפוח מעלה אדומים? הלכה הדמוקרטיה! "במקרה כזה ישראל תפסיק להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית". רה"מ מתואם עם טראמפ? אבוי! "הוא "מוביל את ישראל לעבר מדינה דו לאומית, שתהיה או לא יהודית או לא דמוקרטית." בכירי שב"כ מודים שמחבלים חוטפים לפעמים סטירות בחקירות? חמור מאד. "לעינויים בחקירה אין מקום במדינה דמוקרטית". הודעה על בניה מסיבית ביו"ש גם היא קשורה ישירות למצב הדמוקרטיה. היא "מדרדרת את ישראל למצב דה־פקטו של מדינה דו־לאומית, שתיאלץ לבחור בין היותה מדינה דמוקרטית לבין היותה מדינת אפרטהייד"

ואלה רק מאמרי המערכת. שלא לדבר על אינספור הפעמים שבהם הוכחדה הדמוקרטיה הישראלית בטורי הדעה לאורך ינואר.

מה יש להגיד? חודש קשה ומדכדך. והנה, עוד לא הוציא ינואר השחור את ימיו, ומחלקת המחקר של העיתון הבריטי הנחשב 'אקונומיסט', מפרסמת את מדד הדמוקרטיה העולמי לשנת 2016. ומה מתברר?

מתברר, כמובן וכרגיל, שלהד"ם. בדיוק להיפך ליתר דיוק. השוואה שערך החוקר גיא בכור בין תוצאות המדדים מהשנים 2010, 2012, 2014 ומדד 2016, שכאמור פורסם בימים האחרונים, מעלה שהדמוקרטיה הישראלית מצויה במגמה קבועה ורצופה של התחזקות. בשנת 2010, לשם המחשה, עמד הציון המשוקלל של הדמוקרטיה הישראלית על 7.48 (מתוך 10), וב 2016 טיפס הציון הישראלי ל 7:85. בשנתיים האחרונות, כך לפי חוקרי מחלקת המחקר של ה'אקונומיסט', התקדמה ישראל מהמקום ה 36 בעולם למקום ה 29, תוך שהגדרת מצב הדמוקרטיה בה הוא "טוב", והיא נצמדת לרמת הדמוקרטיה במפוארות שבדמוקרטיות, כפי שמראה התרשים:

יוצא אפוא, שישראל אינה רק דמוקרטיה חזקה, היא רק מתחזקת והולכת (וזאת בניגוד למדינות רבות אחרות, בעלות מסורת דמוקרטית של מאות בשנים).

זמזום היתוש של ינואר נגמר. מותר לקוות להפוגה בפברואר?

למאמר זה התפרסמו 11 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. "מחברי הדו"ח ציינו כי העלייה של ישראל נרשמה בעקבות החיזוק העצמאות של כמה מוסדות ציבוריים – ובעיקר של החשב הכללי במשרד האוצר ופרקליטות המדינה. ואולם בדו"ח הציון גם כי השיפור בציון מסתיר את הפער העצום בין הזכויות שמהם נהנים אזרחים יהודים לעומת האוכלוסייה הערבית-מוסלמית שצומחת במהירות. ישראל קיבלה ציון גבוה במיוחד בסעיף ההליך הדמוקרטי ופלורליזם, אך ציון נמוך במיוחד בסעיף חירויות האזרח." אז אמנם אני מתרגש מאוד מהתחזקותו של החשכ"ל במשרד האוצר אותה אני ממש חווה על בשרי ביומיום ומזאת של פרקליטות המדינה אבל מה שאני רואה בפועל אלו ציבורים הולכים וגדלים חסרי כל תרבות דמוקרטית שחלקם הגדול אף בזים לה ( חרדים\חרדל"ים וכמובן ציונות-דתית יהודית-לאומנית ומשיחית אשר הדמוקרטיה תקועה לה כמו עצם בגרון – תשאלו את קצובר וחבריו ) ,ציבורים שלמים שאינם לומדים אזרחות ולא מקצועות ליב"ה , חוק לאום הרוצה להכפיף את היהודית לדמוקרטית , אוניברסיטת אפרטהייד בשטח C ( פלסטינים הגרים בשטח C אינם יכולים ללמוד שם ) , חוק ההסדרה ( גזל מוסדר בחסות המדינה ) , חוק יסוד:החקיקה , חוק סתימת פיות לעמותות השמאל בלבד, חוק הגדלת התרומות הלא שקופות לעמותות הימין , חוק הגיוס ( השתמטות בחסות החוק ואפלייה מובנית ) וכמובן גם תוכניות הסיפוח למינהן אשר ללא ספק ישפרו כאן את מצב הדמוקרטיה.זאת כמובן מבלי להתייחס לאלימות ולבריונות הקשה בשיח הציבורי וברשת על בסיס יומי על כל מי שאינו מתיישר עם הנרטיב הלאומני של הממשלה הנוכחית ומאחל לי ולחברי 'הסמולנים' 'הבוגדים' ו'עוכרי ישראל' גירוש \כליאה\מוות והשמדה בשלל אמצעים.חוצמזה הכל דבש והחברה מהבית היהודי הם ממש מופת של דמוקרטיה….

  2. האם ניתן דרך הטוקבקים לנהל דיון מעמיק בנושא או שמשתלחים מעל המקלדת וזהו?

  3. מסכים עם שמואל (תגובה 2) – אכן, האתר מתקשה להסתיר את חד-צדדיותו הימנית ומאמר כזה חושף עובדה זאת.
    ולעצם העניין: אינני קורא באדיקות את כל פירסומיו של מר עמיאור אבל אני מניח שהוא לא רווה נחת בדרך כלל מהפרסומים ב"אקונומיסט", הידוע בנטיותיו לשמאל והמפרסם לא מעט עובדות שליליות מאד על ישראל. הייתי שמח מאד אילו מדד הדמורקטיה בישראל אכן היה במגמת שיפור אבל כל הפירסומים ב"הארץ" מעידים על ההיפך ואם עלי לבחור במקור אמין ומבוסס אני מעדיף את "הארץ" על פני פרסום חד-פעמי ה"אקונומיסט" והייתי מצפה מאתר המתיימר להיות אוביקטיבי לעמת את המדד שמפרסם האקונומיסט עם עובדות הידועות לכותב המאמר המעידות על ההיפך הגמור.

  4. איכות הכתיבה והניתוח באתר זולגים בצעדי ענק אל עברי פי פחת של הפופוליזם הצבוע פוליטית ואל הרדידות. יכול להיות שגם דרום סודן או בנגלדש השתפרו מאוד. והגרף שלהן בעליה. מה זה אומר? שאין בהן במהלך הגרף אירועים שמאיימים על ויסודות הדמוקרטיה?? ואולי המדד נותן ציוני עליה בזכות בית המשפט שפעם אחר פעם מגן על ההתנהלות השלטונית בפני יזמות חקיקה או אמירות והצהרות לא דמוקרטיות של פוליטיקאים (שלא נבדקות במדד) ושמהן מזהיר הארץ?? ולמרות העלייה אנחנו עדין בתחתית הרשימה מתחת למדינות האחרות שמוזכרות! ואם מכל זה יצא באתר מאמר שמבקר את הארץ (עם ניחוח פוליטי יותר מטיעונים עניינים) הרי שזהו ניצחון לפופוליזם ולרדידות כשערכים של יושרה אינטלקטואלית נרמסים תחת מגפי עמדה פוליטית. מאמר מיותר שפגע באמינות האתר.

    • אם היו ארועים משמעותיים כאלה, המדד היה מושפע מהם. אתה פשוט מנסה נימוק נואש להשליך מציאות שלא מתאימה לך, לפח, ולדבוק באג'נדת שקר של השמאל שלא מבין איך ישראל פורחת תחת שלטון שאינו שלהם.

  5. רגע, אז לפלסטינים יש זכות הצבעה? הרי לפיכם לא מגיעה להם מדינה, אלא צריכה להיות מדינה אחת. או בעצם שלא.. ?

    • 1. מצביעים למוסדות הרשות הפלסטינאית (כשיש בחירות – שלא היו יותר מ 10 שנים. הכהונה של אבו מאזן תמה לפני 6 שנים) ולרשויות המקומיות. 2. שיבקשו חזרה את האזרחות הירדנית שבוטלה באופן חד צדדי (ובלתי חוקי) על ידי המלך חוסיין ב 1989. ואז יוכלו (שוב) להצביע לפרלמנט הירדני. זה סוגר את הפינה?

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות