הוצאה להורג בביר זית

כיצד הגיעו שני עיתונאי 'הארץ' למסקנה שצה"ל הוציא להורג פלסטיני בלתי חמוש?

כיצד הגיעו שני עיתונאי 'הארץ' למסקנה שצה"ל הוציא להורג פלסטיני בלתי חמוש?

ביתו של המבוקש (פלאש 90)

כיצד קורה שאירוע מסוים מתואר בצורה מאוזנת ועניינית בדיווח חדשותי, ותוך כמה ימים הוא מוקצן, משתנה ומסולף במאמרי דעה הנכתבים בעקבות אותו דיווח חדשותי? דוגמא לתופעה הזו סיפק לנו עיתון 'הארץ' בימים האחרונים.

ביום חמישי שעבר, דווח בעיתון 'הארץ' על הריגתו של מבוקש פלסטיני בביר זית על ידי כוח צה"ל("פלסטיני נהרג בגדה; צה"ל: הוא התכוון לבצע פיגוע בקרוב", 27.2). על פי הדיווח:

כוחות צה"ל הרגו היום (חמישי) פלסטיני שלדברי הצבא עמד לבצע פיגוע בתקופה הקרובה. הבוקר הגיעו כוחות ימ"מ וכוחות נוספים מגדוד 50 של הנח"ל לביר זית צפונית לרמאללה במטרה לעצור את מועתז וואשחה, מבוקש פלסטיני בן 24. לפי גורם צבאי, בידי כוחות הביטחון היה מידע על כך שהמבוקש מחזיק בנשק ויש לו כוונה לבצע פיגוע בתקופה הקרובה.

 

בעת שהגיעו הכוחות לביתו הוא התבצר במקום ולא נענה לקריאות החיילים לצאת. בצה"ל פתחו בתרגולת המכונה "סיר לחץ", שנועדה לגרום למבוקש לצאת מביתו וכוללת שימוש באמצעים אלימים. במהלך הפעילות נורה טיל לאו לעבר ביתו של המבוקש, וכאשר פרצו הכוחות לביתו מצאו את גופתו.

במהלך הפעילות נעצרו עוד שני מבוקשים, שלפי גורמי ביטחון היו מעורבים בפעילות טרור. השניים הועברו לחקירת שב"כ…

 

כמעט כל כלי התקשורת דיווחו על האירוע באופן זהה. בגלי צה"ל  ובחדשות 2 דווח כי במקום התפתחו חילופי אש. בסוכנות הידיעות הפלסטינית מע'ן, דווח כי בבית נמצא רובה מסוג AK47 (קלצ'ניקוב) אם כי הם מכחישים כי היו יריות מהבית. 

מספר ימים לאחר האירוע, ראיינה עמירה הס את משפחתו של ההרוג במסגרת דיווח חדשותי ("משפחת ההרוג בביר זית: הוא הוצא להורג", 2.3) אשר הציגה את נקודת מבטה של המשפחה, והיא – שצה"ל "הוציא להורג" את מועתז וואשחה. לפי גרסת המשפחה, לאחר ירי הטיל, כבאים פלסטינים נכנסו לבית על מנת לכבות שריפה שפרצה במקום:

 

הכבאים סיפרו שמצאו את מעתז בחדר פנימי בבית. לדבריהם, הוא לא היה פצוע והם לא ראו לידו נשק. הוא אמר להם שאין בכוונתו להסגיר את עצמו. הכבאים יצאו מהבית סמוך ל–10:45, ומיד עם צאתם פרצו אליו שתי יחידות וקולות ירי רבים נשמעו מתוכו. כאשר החיילים עזבו, רצו בני המשפחה לבית וגילו את גופת מעתז.

 

כמצופה מדיווח חדשותי, הקפידה הס להביא גם את תגובת צה"ל. היא לא קבעה כי גרסת המשפחה נכונה, אלא דיווחה בצורה עניינית כי מדובר בטענה סובייקטיבית.

אולם משום מה הענייניות והזהירות אשר אפיינו את הדיווחים החדשותיים נעלמו כלא היו כשהאירוע עבר לטורי הדעה, בין היתר על ידי הס עצמה. גדעון לוי בנה מאמר שלם בו האירוע הוצג כאנטיתזה למילים שבכותרת "הצבא הכי מוסרי בעולם" (2.3):

בביר זית מדובר היה בשלושה צעירים חברי החזית העממית, ארגון שאינו פעיל במיוחד, וגם אם הכתבים הצבאיים מיהרו לדקלם, כהרגלם, מפי צה"ל שהיתה לשלושה "כוונה לבצע בקרוב פיגוע" – צבא המוסר הוא גם צבא שקורא כוונות – ספק אם מדובר היה בבני מוות. אבל צה"ל הוציא להורג את מועתז ושחה שסירב להסגיר את עצמו, בטענה שהיה לו רובה, חיסול באשמורת שלישית בלי פצצה מתקתקת, וישראל קיבלה גם את הסיפור הזה בפיהוק. כך נוהג הצבא הכי מוסרי בעולם וכך עליו לנהוג. אין דרך אחרת לעצור צעיר זולת חיסולו בטיל לאו והחרבת בית משפחתו.

לוי מקבע כעובדה שאין עליה עוררין את עמדת המשפחה כי מדובר ב"הוצאה להורג". מעבר לכך, על פי לוי צה"ל לא פועל על פי מודיעין, אלא "קורא כוונות"; קיומו של הרובה – אשר על פי דיווחי הפלסטינים אכן נמצא במקום – הוא "טענה" בלבד של הצבא; וארגון  החזית העממית איננו "פעיל במיוחד" (למרות שלמחרת מחבל מהארגון היה "פעיל" כאשר ביצע פיגוע דקירה).

בשני מאמרי דעה נוספים, חזרה עמירה הס על הקביעה כי המבוקש "הוצא להורג". במאמר הראשון ("צו הסלמה לפלסטינים בחסות כוחות צה"ל", 2.3) היא קובעת:

אם הפקודה היתה לדחוף להסלמה, אז פשיטת הימ"מ והנח"ל על הכפר ביר זית ביום חמישי שעבר היתה צעד בכיוון הנכון. הכוח הוציא להורג את מעתז ושחה בן ה–24, פעיל בחזית העממית.

ראוי לציין כי כותרת טורה של הס במהדורת 'הארץ' באנגלית היא:

Israeli soldier's needless killing of Palestinian activist: punishable by death?

תרגום:

הריגתו המיותרת של פעיל פלסטיני בידי חייל ישראל: הגיע לו עונש מוות?

מה זה "פעיל"? פעיל פוליטי? פעיל שכונות? רק בגוף מאמר מוסבר שמדובר בפעיל בארגון טרור.

הס חזרה לאירוע במאמר נוסף ("ההסלמה היא לא פלסטינית", 5.3) ושוב קבעה כי מדובר בהוצאה להורג:

"רק אר־פי־ג'י" היתה גם הקריאה שנישאה בפי כמה מהצעירות והצעירים שהשתתפו ביום שישי בהלווייתו של מעתז ושחה, שיחידת עילית של משטרת ישראל הוציאה להורג מטווח אפס. בלא קרב.

אז מה בעצם קרה כאן? מבוקש מהחזית העממית התבצר בביתו ולא שעה לקריאות חיילי צה"ל לצאת. הם פרצו לביתו והרגו אותו, לאחר שירו טיל לאו על הבית. אף אחד לא היה נוכח ברגעיו האחרונים, כולל משפחתו וכולל הכבאים הפלסטינים שלכאורה שוחחו עימו. למרות זאת, הס ולוי החליטו לקבל את גרסת המשפחה לפיה הוא "הוצא להורג" ללא כל סייג, והם מתעקשים להשתמש דווקא בביטוי הטעון הזה שוב ושוב. בטוריהם הם אינם מזכירים את הדיווחים בכלי תקשורת האחרים כי היו במקום חילופי אש. גם הדיווח הפלסטיני לפיו נמצא במקום נשק – מה שתואם לגרסת צה"ל אך סותר את גרסת המשפחה – לא מוזכר.

כך הפך תוך מספר ימים דיווח יחסית מדויק ומאוזן על הריגתו של מבוקש בידי הימ"מ, לסיפור הוצאתו להורג מטווח אפס של פלסטיני בלתי חמוש על ידי ישראל. נסו לשער איזו מהגרסאות תקנה אחיזה עובדתית ברחבי העולם.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות