הטובה, הרע והתמים

'ידיעות אחרונות' יותר מרומז כי שיקולים שוביניסטיים הם שמנעו מראש הממשלה למנות את הנגידה הראשונה בהיסטוריה. ממה התעלם העיתון (והעלים מקוראיו) על מנת להגיע למסקנה הזו?

עיתון "ידיעות אחרונות" לא אוהב את ראש הממשלה נתניהו. לסדר היום הזה מגויסים כמעט כל אנשי המערכת ושום דבר בכך אינו חדש. אלא שבגיליון החגיגי של ערב ראש השנה, גילה הפרשן הכלכלי הבכיר של העיתון, סבר פלוצקר, כי במסגרת הירתמותו לרוח המפקד, אין הוא בוחל בהיתממות, הסתרת מידע חיוני מהקוראים, וטפילה רמוזה של אשמה חסרת שחר כלפי נתניהו.

 

שער מוסף 'ממון' של גיליון ראש השנה יוחד כולו, על צילומי הסטודיו המושקעים שלו ותחת הכותרת "נפגעתי", לראיון אוהד ומלטף עם הד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד בנק ישראל, שכזכור לא מונתה לנגידה הבאה. "עד לרגע זה", מיתממים בשער הגיליון פלוג ופלוצקר גם יחד, "ד"ר קרנית פלוג לא יודעת מדוע ראש הממשלה נחוש לא למנות אותה לנגידה הראשונה של בנק ישראל".

"הנגידה הראשונה של בנק ישראל", משמע, היה כאן סיכוי לעשות היסטוריה ולמנות בפעם הראשונה לתפקיד אישה, אבל נתניהו מסרב. "נבצר ממני להבין", כך פלוג בכותרת המשנה. "זו חידה בעיני". ואם עד כה לא הבין הקורא לאן מוליך אותו באפו פלוצקר, מגיע מפי פלוג הציטוט המודגש הבא, על פני עמוד שלם, ובו השערת העיתון מדוע באמת לא מינה אותה נתניהו לתפקיד:

 

עד עכשיו לא נתקלתי במה שמכונה 'תקרת זכוכית' בהתקדמותי המקצועית. רק בחודשים האחרונים, כשנוכחתי בעוצמת ההתנגדות למינויי לנגידת הבנק, עלתה בי המחשבה שאולי פסילתי קשורה – גם – להיותי אישה.

 

יושב לו הקורא בביתו בחג, צופה בצילומים מלאי הסימפטיה של פלוג, מקבל כהווייתו את המידע שנותן בידו העיתון ומגיע למסקנה המכעיסה כי ראש הממשלה, שוביניסט שכמוהו, מסרב למנות את המועמדת המתאימה ביותר רק מכיוון שהיא אישה.

 

אבל האמת היא שגם עורכי 'ידיעות אחרונות' וגם הפרשן סבר פלוצקר מכירים היטב סיבה אפשרית אחרת ואף סבירה שבגינה מסרב נתניהו למנותה לתפקיד, ולמרות זאת אין לאותה סיבה כל אזכור בכתבה, ופלוג לא נשאלת עליה ולו שאלה אחת לאורך הראיון כולו.

 

הפיל בחדר, ממנו מתעלמים בחוסר אלגנטיות פלוצקר ופלוג, הוא שרשרת ביקורות והאשמות קשות שפרסמה מנהלת מחלקת המחקר של בנק ישראל דאז, קרנית פלוג, כנגד שר האוצר נתניהו, בשנים בהן כיהן כשר אוצר וגם בשנים שאחריהן. הביקורות שפרסמה לא חשפו רק חוסר כבוד והערכה לנתניהו, אלא גם פערים יסודיים בתפיסת העולם המקצועית בין השניים.

 

האם בגין הסיבה הזו מסרב נתניהו למנותה לתפקיד? אין לדעת ואסור לקבוע. מה שכן ניתן לקבוע, הוא שמדובר במידע בהחלט רלוונטי לכתבה העוסקת בסירובו של המבוקר בפומבי לשעבר, למנות לתפקיד רגיש וחיוני את המבקרת בפומבי לשעבר. מה גם שאם היה המידע הזה מובא בשלמותו בפני הקוראים, יתכן שחלקם היו דווקא חושבים שטוב ונכון עושה נתניהו כשהוא נמנע מלמנותה.

 

ומהו אותו מידע אשר קוראי 'ידיעות' לא קיבלו? למשל, שבדו"ח בנק ישראל 2004, בפרק מחלקת המחקר, נטלה פלוג מנתניהו – ששנה קודם לכן קידם כשר אוצר תכנית מקיפה של קיצוצים בתקציב, הפרטות והפחתות מס – את הקרדיט לחזרת המשק לצמיחה. לפי פלוג הצמיחה בת 2.3% של המשק בשנת 2004, לאחר ירידה רצופה של שלוש שנים, אינה נזקפת לזכות שר האוצר בנימין נתניהו ותוכניתו הכלכלית הדראסטית, אלא דווקא "בראש ובראשונה, לזכות ההתאוששות בסחר העולמי ובענפי הטכנולוגיה העילית, וברגיעה היחסית במצב הביטחוני", שהם תחומים שלשר האוצר נתניהו, כידוע, לא היתה כל השפעה עליהם.   

 

פלוג לא הסתפקה בכך ובפרק שייחדה באותו מחקר לנושא העוני בישראל, האשימה את נתניהו בכך שביישום תוכניתו הכלכלית, ובעיקר בקיצוץ החד בתשלומי ההעברה שהיווה חלק ממנה, הוא גרם להעמקת העוני ולהורדתם של משפחות ישראליות רבות אל מתחת לקו העוני, שנפגעו, במקביל, הן מהקיצוץ בתשלומי ההעברה והן מהקיצוץ בהוצאה הציבורית שגרר פגיעה בשירותים ציבוריים בסיסים דוגמת בריאות. מקיצוץ זה, לדבריה, נפגעו בעיקר השכבות החלשות.

 

כשלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 2007, פרסמה פלוג, יחד עם מישל סטרבצ'ינסקי, חוקר במחלקת המחקר שבראשה עמדה, מחקר שכותרתו "צמיחה ממתמשכת ומדיניות מקרו כלכלית בישראל". גם את ההזדמנות הזו ניצלה פלוג כדי לשוב ולשפוך על ראשו של נתניהו דלי מים צוננים, כששני שלישים מהצמיחה המשקית היא ייחסה למשתנים אקסוגניים (חיצוניים), ורק כשליש למשתני מדיניות, כלומר ביצועים משופרים ברמה המקרו כלכלית והקטנת שיעורי המס.

 

ואולי ביקורתה של פלוג כלל לא נחשבה בעיני נתניהו ולכן אין להניח שיש לה קשר להחלטתו להימנע מלמנותה? לא לדעת סטרבצ'ינסקי, עמיתה של פלוג לכתיבת הביקורת, שהגדיר את פרסומם של השניים כ'בומבה' שהנחיתה פלוג על ראשו של נתניהו:

 

זו הייתה תקופה של קיצוצים ומחלקת המחקר הייתה הראשונה שחשפה את הגידול בעוני והראתה שמדיניות הממשלה הייתה אחראית לו. הגיעו אחר כך טלפונים ממשרד האוצר וממשרד ראש הממשלה עם שאלות בנוגע לנתונים.

 

מתברר, אפוא, שעוד לפני הדיון בדבר חוסר הרצון הטבעי והלגיטימי למנות מי שנקט התייצבות כה בוטה כנגדך בעבר, עולים מדבריה של פלוג פערים עמוקים בתפיסה המקצועית, פערים שטומנים בחובם פוטנציאל בעייתי להתנגשות עתידית בצומת מכריע, ומי כנתניהו יודע, שהרי כבר היו דברים מעולם. כאמור, אין כאן קביעה כי זו הסיבה ואין בלתה, לאי-מינויה של פלוג למשרת הנגיד. אלא שקשה להתעלם מחשיבות המידע שנשמט מהכתבה, אשר היה משפיע על הבנת מכלול הסיבות בגינן ייתכן כי פלוג לא קודמה.

 

ואולי סבר פלוצקר, הפרשן הכלכלי הוותיק של 'ידיעות' פשוט לא ידע מכל זה? קשה להניח. במיוחד לאור העובדה שאתר ynet כבר פרסם חלק ניכר מהביקורות של פלוג על נתניהו, פחות מחודש ימים לפני הפרסום של פלוצקר ב'ממון' ותחת הכותרת "קרנית פלוג מציגה: הדו"חות שעצבנו את נתניהו". מה שיותר הגיוני הוא שעורכי העיתון הניחו (בצדק מבחינתם), שרק מעטים מבין קוראי מוספי החג אכן מודעים להיסטוריה הלא נעימה שבין פלוג לנתניהו. בפני יתר הקוראים הרבים, נוצרה הזדמנות חגיגית להביך את נתניהו פעם נוספת, תוך רמיזות עבות לשיקולים שוביניסטיים "חידתיים" מצד ראש הממשלה, שבהינתן התמונה המלאה הם נראים כחסרי שחר.