המדינה האחת: "דמוקרטית שוויונית" או "טהורה מציונים"? אחמד טיבי פורס את חזונו בדבר מדינה אחת "חילונית ודמוקרטית" ומציין שבמקור גם אש"ף היה בעד הרעיון. האם "המדינה האחת" שמתאר טיבי תואמת את חזון אש"ף? מערכת פרספקטיבה | 06.03.17 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס בראיון השער שערכה קרולינה לנדסמן במוסף 'הארץ' עם אחמד טיבי ("אחמד טיבי כבר מוכן להיות ראש ממשלת המדינה האחת. ראיון חגיגי", 2.3.2017), נכללה גם הערה היסטורית מעניינת וטעונה בדיקה. על אף שהוא עצמו מצהיר כי הוא תומך ברעיון שתי המדינות, פירט טיבי על גבי חמישה עמודים את "חזון המדינה האחת", "הדמוקרטית שוויונית אזרחית", זו שעל פי חזונו הוא עצמו יכהן בה כראש ממשלה. כשנשאל האם הוא רואה באבו מאזן מתחרה שלו, כך עונה טיבי: אבו מאזן מחויב לרעיון של שתי המדינות, אבל הוא בא מאש"ף, שבמקור היה בעד מדינה. רעיון המדינה האחת לא זר לו. מי שקורא את תשובתו של טיבי, שמובאת לקוראים על ידי לנדסמן ללא כל ערעור או שאלה, מובל למחשבה שאש"ף גם הוא היה בעד "מדינה אחת", כפי שמתאר אותה אחמד טיבי. אומנם לא יהודית, אך חילונית, דמוקרטית, שוויונית – כזו שכולם יוכלו למצוא בה מקום. על מנת לכבד את ההיסטוריה, להלן חלק קטן מהסעיפים מתוך אמנת אש"ף, המסמך המכונן של אש"ף, מהם עולים אפיוניה של המדינה האחת שבחזון הארגון. זו שלטענת טיבי, אמורה להיות "דמוקרטית שיוויונית" ושהשיוויון בה הוא "ערך עליון" . האם זו המדינה האחת של אש"ף? שפטו בעצמכם: סעיף שלישי: העם הערבי הפלסטיני הוא בעל הזכות החוקית במולדתו והוא יגדיר את עצמו אחר שיסתיים שחרור מולדתו בהתאם לרצונו ואך ורק לרצונו ובחירתו. סעיף חמישה-עשר: שחרור פלסטין מבחינה ערבית הוא חובה לאומית כדי להדוף מהמולדת הערבית הגדולה את הפלישה הציונית והאימפריאליסטית ולטהר את פלסטין מהקיום הציוני (ההדגשה לא במקור) סעיף עשרים: …טענות הקשר ההיסטורי או הרוחני של היהודי לפלסטין אינן עולות בקנה אחד עם אמיתות ההיסטוריה, או עם מרכיבי המדינה במשמעותם האמיתית, היהדות, כדת שמימית (היינו של התגלות) אינה לאומיות בעלת מציאות עצמית, וכמו כן אין היהודים עם אחד, שלו אישיותו העצמית, אלא הם אזרחים במדינות שבהן הם מצויים. סעיף עשרים-ואחד: בבטאו את עצמותו במהפכה הפלסטינית המזוינת, דוחה העם הערבי הפלסטיני את כל הפתרונות שהם תחליף לשחרור פלסטין בשלמותה, ודוחה את כל התכניות שמטרתן חיסול הבעיה הפלסטינית או בינאומה. סעיף עשרים-ותשעה: העם הערבי הפלסטיני הוא בעל הזכות הראשון והמקורי בשחרור פלסטין ובהחזרת מולדתו והוא יקבע את עמדתו לגבי כל המדינות והכוחות על יסוד עמדותיהם לגבי בעיית פלסטין ומידת תמיכתם בו ובמהפכתו למימוש מטרותיו.
אם תקראו את התגובות באתר ״הארץ״ תגלו ש – בהנחה שהם מייצגות את הקורא הממוצע – הדבר האחד ש*באמת* מעניין את קוראי ״הארץ״, רובם המכריע אשכנזים חילונים ותיקים, הוא לשמור מכל משמר על רגשות העליונות שלהם על 90% מהאוכלוסייה שאינם כאילו. לכן הכתבות האנטי ציוניות. כמו שכבר אמר ג׳ורג׳ אורוואל, היות שהאדם הרגיל הוא פטריוטי ואוהב את המדינה שלו, דרך פשוטה וקלה ל״אדם החושב״ להרגיש עליונות על ״ההמון״ היא לעשות דווקא להפך. אין מה להתרגש; האנטי ציונות היא סתם דרכו של ״הארץ״ לספק לקוראיו את מנת ההתנשאות היומית שלהם. הגב
והבבונים הפרימיטיבים עוד מעזים לטעון ש״הארץ״ אנטי ציוני, רק כי הוא מפרסם ראיון אוהד עם מישהו שתומך רשמית בחיסול המדינה היהודית, ותומך אש״פ. אה, וגם כי העיתון תומך בהחרמת ישראל. ובעד טרור. ורואה בחיילי צה״ל ״גרועים מהנאצים״ (טוב, בסדר, הם *בדיוק כמו* הנאצים, אבל מדוע *גרועים*? אין תשובה). ורואה ב 95%+ מאוכלוסיית המדינה בבונים פרימיטיביים וחולי נפש הדורשים אישפוז. אבל חוץ מ*זה*, ״הארץ״ מאד ציוני. מה, אתם לא מסכימים? מה אתם, צ׳חצ׳חים של הליכוד או משהו? הגב
