הנשים לא עוקרו; האמת דווקא כן

העולם כמרקחה בעקבות הדיווח כי ישראל "מודה" שהיא מנעה הריון מנשים אתיופיות, ולפי חלק מהגרסאות – עיקרה אותן. זה מה שקורה כאשר המטרה היא סנסציה עיתונאית ולא ניתוח אמיתי של המציאות והממצאים.

העולם כמרקחה בעקבות הדיווח כי ישראל "מודה" שהיא מנעה הריון מנשים אתיופיות, ולפי חלק מהגרסאות – עיקרה אותן. זה מה שקורה כאשר המטרה היא סנסציה עיתונאית ולא ניתוח אמיתי של המציאות והממצאים.

                                                              אשה אתיופית ממתינה בגונדר לעלייתה לישראל. צילום: פלאש 90

אם מחפשים הוכחה נוספת להשפעה העצומה שיש לעיתון 'הארץ' על השיח התקשורתי הבינלאומי ועל דעת הקהל העולמית בנוגע למדינת ישראל, קיבלנו אותה בשבוע שעבר. תחקיר של העיתונאית גל גבאי בתכניתה "ואקום" המשודרת בטלוויזיה החינוכית התגלגל לעיתון לאנשים חושבים ומשם הופץ לכל קצוות תבל. חשוב לציין כי בעצם ההפצה לא קיימת כל בעיה כמובן. הבעיה מתחילה כאשר מתברר כי הסיפור אותו מכרה גבאי לצופיה, ואחריה טלילה נשר מ'הארץ' לקוראיה, אינו חף מבעיות וכלל לא בטוח כי הוא משקף נכונה את המציאות.

בתכניתה מה-8.12.12 חשפה גבאי "מנגנון שיטתי" כדבריה, בו נדרשו נשים אתיופיות אשר ביקשו לעלות לישראל לקבל זריקה למניעת הריון בשם דפו-פרוברה בזמן שהותן ב"מחנות מעבר" באתיופיה, כתנאי לעלייתן. על פי התחקיר של גבאי, מישהו, לא ברור מי, הכריח את הנשים לקבל את הזריקה, לא הוסבר להן על האלטרנטיבות השונות למניעת הריון, ולא סופר להן על תופעות הלוואי של הזריקה. גבאי יותר מרומזת כי העובדה שבעשור האחרון חלה ירידה של 50% בילודה בקרב העולים מאתיופיה היא הוכחה כי מדובר בכוונת מכוון המבקש לצמצם את כמות הילדים האתיופים הבאים לעולם בישראל.

נתחיל מהשורה התחתונה. אנו לא מבקשים להפריך את טענותיהם של הנשים האתיופיות. העובדה היבשה היא כי לפחות אלה שרואיינו אצל גבאי אכן קיבלו דפו-פרוברה. יתרה מכך, יתכן גם כי באופן נקודתי פקיד כלשהו מהג'וינט או מהסוכנות היהודית כשל בתפקידו, בין אם ממניעים בעלי כוונות טובות ובין אם ממניעים אחרים.

השאלה היא האם קיים בסיס עובדתי התומך בכך שמדובר ב"מנגנון שיטתי", או שמא מדובר בסנסציונליזציה (sensationalism) עיתונאית? האם גל גבאי וטלילה נשר באמת חקרו, בחנו וחיפשו את כל ההסברים האפשריים לטענת אותן נשים אתיופיות, או שמא הלכו שבי אחר ההסבר הקיצוני והסנסציוני ביותר מתוך ידיעה כי הדבר יעורר מהומה? האם במקום לקחת נושא חשוב שראוי היה לחשוף אותו ולתקן אותו, הן ניפחו אותו מעבר לכל פרופורציה?

דבר אחד בטוח – השיח בנושא חרג מהפרמטרים המקוריים והגיע למחוזות קיצוניים והזויים. במה דברים אמורים? שתי ידיעות וטור דעה אחד פורסמו ב'הארץ' לאחר שידור התכנית, אשר יצרו אפקט כדור שלג שיצא מכלל שליטה. הידיעה ראשונה פורסמה יום לאחר שידור התכנית (9.12.12) תחת הכותרת:

עולות מאתיופיה: איימו עלינו שלא נעלה לארץ אם לא נסכים לקבל זריקה נגד הריון

לצד הידיעה פורסם גם טור דעה של אפרת ירדאי תחת הכותרת "זריקה שחורה" אשר בתרגום לאנגלית נראה כך:

תרגום כותרת המשנה (הדגש לא במקור):

התגלית כי ישראל מעקרת נשים אתיופיות מתווספת להיסטוריה המבישה של התעללות בנשים וקהילות חסרות ישע.

מ"זריקה נגד הריון" עורכי 'הארץ' כבר עברו ל"ישראל מעקרת". זה מה שקראו קוראיו דוברי האנגלית של 'הארץ' עד שהכותרת שונתה, וצוין בתחתית הידיעה שהיא שונתה "בעקבות טעות בעריכה".

הידיעה השניה בנושא הופיעה לפני מספר ימים (27.1.13) תחת הכותרת:

המדינה מודה: נשים אתיופיות טופלו למניעת הריון באופן פסול

לכאורה מדובר בהשלמת המעגל והוכחה לצדקת הטענה המקורית של גבאי ו'הארץ'. אלא שכותרת זו חוטאת לאמת ולכל הפחות מהווה פרשנות ולא שיקוף של המציאות. זאת מכיוון שהיא מתבססת על מכתב ששלח מנכ"ל משרד הבריאות רוני גמזו לארבעת קופות החולים בו הוא כתב:

אני מבקש להנחות להבא את כל רופאי הנשים העובדים בקופה ועם הקופה, שלא לחדש מרשמים של דפו פרוברה לנשים ממוצא אתיופי או נשים אחרות שמכל סיבה יש חשש שמא לא הבינו את השלכות הטיפול.

אולם אפילו ב'הארץ' מובא המשפט המקדים של גמזו:

מבלי לנקוט עמדה או לקבוע עובדות באשר לטענות שעלו בהקשר זה…

במילים אחרות, גמזו או המדינה לא לקחו אחריות ולא הודו בדבר, וגמזו אף הדגיש זאת במפורש. ניסוח הכותרת ב'הארץ' ממשיך את הקו הסנסציוני שהחל בתכניתה של גל גבאי המבקש לסדר את המציאות על פי המסקנה שכבר נקבעה מראש, מבלי לתת את הדעת כי קיים הסבר תמים בהרבה למכתבו של גמזו (הכותרת מזכירה את "ההודאה" של ממשלת ישראל כי יהודים מהווים מיעוט בין הירדן לים, עליה דווח ב'הארץ', למרות שלא היתה כל הודאה כזו).

אולם פרסום שתי הידיעות ב'הארץ' כבר עשה את שלו. מיליוני אנשים ברחבי העולם הספיקו לקרא בימים האחרונים גרסאות שונות של הפרשיה החל "מישראל כופה על אתיופיות מניעת הריון" ועד ל"ישראל מעקרת נשים אתיופיות ממש כמו הנאצים", וכי היא כמובן מודה בכך. הידיעה הועתקה, שוכפלה והופצה בין אתרי חדשות גדולים, אתרים אנטישמיים, ואף אתרים לא פוליטיים.

"אמרו לך שאסור בישראל"

אך השאלה שחייבת להישאל היא: האם יש דברים בגו? כאמור, מבלי לבטל את טענותיהן הסובייקטיביות של הנשים האתיופיות, נדמה שגבאי ונשר יכלו לבצע תחקיר קצת יותר עמוק, אשר לכל הפחות היה מעלה הסברים אלטרנטיביים לטענותיהן של הנשים.

הכשלים בסיפור מתחילים בתכניתה של גבאי, עליה התבססה טלילה נשר בידיעה ב'הארץ'. צפייה בתכנית מובילה למסקנה כי גבאי סימנה את המסקנה מראש תוך התעלמות מוחלטת מהסברים אלטרנטיביים, אשר חלקם הופיעו בתכנית וחלקם כלל לא הובאו לידיעת הצופים. גבאי שאלה לעיתים קרובות שאלות מנחות ואף הכניסה מילים לפה של המרואיינות שלה.

מספר דוגמאות:

שאלות מנחות ושתילת מילים:

דקה 2:00 –

גבאי לזוג אתיופי: אז הם הסבירו לכם שזה לא טוב בישראל הרבה ילדים.

גבר אתיופי: לא אמרו ככה. אבל מה שהם אמרו לנו, אם מולידים הרבה ילדים זה מקשה את החיים גם שם וגם כאן, ולכן הסבירו לנו את המצב, נתנו גם גלולות למי שרוצה.

דקה 6:18 –

גל גבאי לאשה אתיופית: את מרגישה שלא רצו את הילדים שלך? שלא רצו שיוולדו?

האשה לא עונה לגבאי.

דקה 19:11 –

גבאי לאשה אתיופית: כמה ילדים יש לך?

אשה אתיופית: עכשיו? ארבעה יש לי.

גבאי: עכשיו ארבעה ילדים?

אשה אתיופית: כן.

גבאי: כמה נולדו באתיופיה?

אשה אתיופית: באתיופיה שלשה, ובישראל אחד.

גבאי: תעשי עוד ילדים?

אשה אתיופית: בטח.

גבאי: כן?

אשה אתיופית: כן.

גבאי: אבל אמרו לך שאסור בישראל.

אשה אתיופית: לא, למה אסור? יש המון ילדים. מה, למה אסור?…

 

דעות מומחים הסותרות את התזה של גבאי אבל לא באים לידי ביטוי במסקנותיה:

דקה 13:29 –

גבאי: איך יכול להיות שאני לא שמעתי על הזריקה הזאת? שלא הציעו לי אותה אפילו?

פרופ' דניאל זיידמן, יו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה: מאחר שרוב הנשים בישראל לוקחות גלולות, בין הנשים הצעירות יש נטייה לתת את מה שמוכר. יש לנו בהחלט מגוון הולך וגדל של אמצעי מניעה, אבל למרבית הרופאים אין זמן לתת לאשה סמינריון בנושא אמצעי מניעה. ולכן אשה שמגיעה מאפריקה מן הסתם תרצה להמשיך להשתמש באותו אמצעי מניעה ששוב, הוא מצוין ומומלץ, אבל אין שם תרבות של גלולות.

[…]

גבאי: כשאנחנו מדברים על אתיופיות אז לא סומכים עליהן שהן תיקחנה [גלולות] יום-יום, אז מכוונים אותן.

זיידמן: אני לא חושב שמישהו… אני לא בטוח שיש כזו התנשאות. אני גם לא חושב שמישהו משקיע בזה כזה מין אנרגיה, כן, עושה סקר אם הן ישכחו או לא ישכחו. אני חושב שזה פשוט משהו תרבותי מאפריקה.

גבאי: שיעור הילודה של עולות מאתיופיה צנח בעשר השנים האחרונות בישראל בחמישים אחוז.

זיידמן: זה נתון מרתק. אפשרות אחת שאולי… אני מקווה שזה יכול להיות הסבר טוב, שהן יותר משכילות היום, ורוצות לעשות קריירה ולא רק לעשות ילדים. ואפשרות אחרת שהן כל כך עניות, כן, שהן חרדות איך הן יפרנסו את הילדים. אני חושב שזה יחס מתנשא. אני לא פגשתי כאלה אתיופיות לא אינטליגנטיות שלא… שכשהן היו רוצות ילד היו ממשיכות לקבל זריקות.

21:40 –

גבאי: …איך אתה מסביר את העובדה שנשים אתיופיות מעידות על מתן זריקות של דפו-פרוברה למניעת הריון? זריקות. לא כדורים, לא אמצעים אחרים, בלי מתן אלטרנטיבות, כדי למנוע הריון כבר במחנות המעבר תוך הסבר לזה שבישראל אסור ללדת הרבה ילדים…

דוד יאסו, מנהל אגף קליטת עולי אתיופיה, משרד הקליטה: אני לא מאמין שנכנסים לדברים האלה, שאם תעלו, אל תלדו…

 

מרואיינות אשר סותרות את התזה של גבאי:

לפחות שתי נשים שהופיעו בתכנית הדגימו רצון חופשי לגבי מניעת הריון. אשה אחת אומרת (3:40) שהיא בוחרת באופן מודע לא לקחת גלולות אלא לקבל את הזריקה, ואשה נוספת מעידה (16:30) כי היא בחרה להפסיק ולקבל את הזריקה לאחר חצי שנה.

תכנון משפחה או צמצום ילודה?

אחד המשפטים אשר יוצאים מפיה של גבאי מעידים יותר מכל על חוסר הבנה לכאורה של גבאי לגבי המסגרות בהן קיבלו הנשים את הזריקות. הבנה יותר מעמיקה של מסגרות אלה יכולה להוות מפתח באמצעותו ניתן להבין את מה שהתרחש באתיופיה באופן שונה לחלוטין מאיך שהציגה זאת גבאי.

בדקה 4:45 גבאי קובעת כי הסדנאות לתכנון המשפחה באתיופיה הן "שם מכובס לצמצום ילודה", כאילו שמדובר במשהו שלילי ואולי אף זדוני. אולם המונח והמוסד הקרוי "Family Planning" הוא מקובל ברחבי העולם, הן במדינות מפותחות והן במדינות מתפתחות. מחלקת הבריאות האמריקאית מגדירה את "שירותי תכנון משפחה" כ"פעילויות חינוכיות, רפואיות או חברתיות אשר מאפשרות ליחידים, כולל קטינים, להחליט באופן חופשי על המספר והמרווח של ילדיהם ולבחור באילו אמצעים להשיג דבר זה".

הארגון הגדול ביותר המטפל בתכנון המשפחה הוא קרן האוכלוסייה של האו"ם (United Nations Population Fund) הפועל בכ-150 מדינות. מטרות הקרן הן, בין השאר, לאפשר "תכנון וולונטארי של מספר הילדים שאשה מעוניינת בהם ולמנוע הריונות בלתי רצויים, לחוות הריון ולידה בטוחים, למנוע התפשטות של מחלות מין, לצמצם אלימות נגד נשים ולהגדיל שוויון נשי".

ד"ר ריק הודס 

בקיצור, אין שום דבר זדוני או שלילי בסדנאות לתכנון המשפחה אליהן הוזמנו נשים אתיופיות בזמן המתנתן לעלות לישראל, כמו שאר אלפי המסגרות האחרות לתכנון המשפחה הקיימות ברחבי העולם. הגוף שאחראי על סדנאות האלה בגונדר שבאתיופיה הוא הג'וינט (Joint Distribution Committee), ארגון הסיוע ההומניטארי היהודי הפועל כבר קרוב למאה שנה ברחבי העולם. הפרויקט באתיופיה מנוהל על ידי ד"ר ריק הודס, אמריקאי אשר חי ועובד באתיופיה למעלה מ-20 שנה ומטפל לא רק ביהודים טרם עלייתם לארץ, אלא גם בחולים מקומיים עם בעיות לב, מחלות הקשורות לעמוד השדרה, וחולי סרטן, כמו גם בפליטים מארצות אפריקאיות שמגיעים לקליניקה שלו.

ד"ר הודס מוזכר בתחקיר של גל גבאי רק בהקשר של מכתב נטול קונטקסט שקיבל ממשרד הבריאות הישראלי ב-2001 בו, על פי גבאי, המשרד "מעודד את הדוקטור במשימתו ומציין שבעוד שבאוכלוסייה המקומית באתיופיה פחות מ-5% משתמשות באמצעי מניעה כלשהו, ד"ר ריק השיג 30% במשימת תכנון המשפחה". התחקיר של גבאי מעניק למכתב הילה זדונית, כמו יחסה הכללי למפעל שלו, אולם היא לא טרחה כלל לדבר איתו אישית או לבקש את תגובתו.

לו היתה עושה זאת היתה אולי שומעת את הדברים הבאים אותם אמר בראיון מיד לאחר פרוץ המהומה סביב הזריקות (10.12.12). כדאי לקרא את תגובתו בעיון שכן מדובר באיש המהווה את הכתובת הראשית לטענותיה של גבאי [מתורגם מאנגלית. הדגשים לא במקור]:

ד"ר הודס: הג'וינט מנהל תכנית רפואית בגונדר עבור מהגרים פוטנציאלים לישראל. כחלק מהתכנית אנו מציעים מניעת הריון וולונטארית לאוכלוסיה. המרפאה שלנו מציעה הן גלולות והן זריקות למניעת הריון. אם אשה מעדיפה אמצעי מניעה אחר, כמו למשל שתיל או קשירת חצוצרות, אנו שולחים אותה למרפאות בעיר גונדר על מנת לבצע זאת.

נשים מגיעות לתכנית אם הן מעוניינות בתכנון משפחה. אנו מציגים בפניהן מגוון אפשרויות והן בוחרות. כלומר, נשים גם בוחרות למנוע הריון, גם בוחרות את השיטה, וגם בוחרות מתי להפסיק את אמצעי המניעה. כך תמיד היה בתכנית שלנו.

נכון לעכשיו אנו מטפלים בכ-4500 מהגרים פוטנציאלים לישראל. הממוצע הוא כ-85 פגישות בחודש הקשורות לתכנון משפחה. אנו לא מודיעים לרשויות הישראליות מי בתכנית ואין לי מושג מה קורה להן כשהן מגיעות לישראל.

לגבי שיעור ה-30% עליו דווח לפני מספר שנים, אנו הצענו תכנון משפחה בזמן שהדבר היה פחות זמין לציבור הכללי, והאוכלוסייה שלנו בחרה להשתמש בזה. כרגע, השיעור של שימוש באמצעי הריון מודרניים באזור אמהרה הוא 33%, דבר המצביע על ביקוש משמעותי, שעה ששירותי מניעת הריון הפכו זמינים יותר לציבור. אפילו עכשיו, ישנו ביקוש בלתי ממומש לשירותי מניעת הריון באזור זה בשיעור של למעלה מ-20%. על מנת להדגים את העלייה הזאת, ב-2005 15.7% השתמשו באמצעי מניה מודרניים באזור אמהרה.

זריקות למניעת הריון הן המבוקשות ביותר ברחבי המדינה. הן פשוטות, מועדפות תרבותית, ומאפשרות לאשה למנוע הריון ללא ידיעת בעלה, דבר המהווה סוגיה במקום זה.

שאלה: על מנת להיות ברור, אתה אומר שאתה באופן אישי מעולם לא אמרת לאף אשה כי היא חייבת לקבל זריקות דפו-פרוברה על מנת להגר לישראל? הנשים טוענות כי עובדי הג'וינט מישראל אמרו להן שהן חייבות לעשות את זה. האם טענה זו למיטב ידיעתך, לא נכונה?

ד"ר הודס: למיטב ידיעתי, טענה זו היא 100% בלתי נכונה. לא אני או מישהו מצוותי אמר לנשים כלשהן בתכנית שלנו כי הן צריכות לקחת דפו-פרוברה מכל סיבה שהיא. 100% מזריקות הדפו-פרוברה הן וולונטאריות לחלוטין ויכולות להיפסק (או להתחלף עם שיטה אחרת) בכל זמן. עובדה היא כי לא מגיעים לכאן עובדי ג'וינט הבאים מישראל ואומרים לנשים את הדברים הללו.

דוברת הג'וינט בישראל אישרה באוזני 'פרספקטיבה' את דבריו של ד"ר הודס. כמו כן 'פרספקטיבה' פנתה לד"ר הודס באופן אישי, ועם קבלת תגובתו תפרסמה במלואה.

הדברים שגבאי ו'הארץ' לא מספרים

מעבר להכחשה החד משמעית של ד"ר הודס, עולות מתגובתו שתי סוגיות חשובות. הראשונה היא שהזריקה למניעת הריון היא המקובלת ביותר באתיופיה, והשניה היא כי נשים אתיופיות מבקשות לעיתים שלא ליידע את בעליהן שהן משתמשות באמצעי מניעה, כאשר הדפו-פרוברה מהווה את האופציה הנוחה ביותר לנשים אלה. זוהי סוגיה חשובה ומורכבת מאין כמותה הנעלמת לחלוטין מהרדאר של גל גבאי כמו גם של עיתון 'הארץ'.

מחקר מ-2005 שנעשה על ידי ארגון Family Health International(אותו חשף הבלוגר Elder Of Zion) שופך אור רלוונטי ביותר לגבי נושא אמצעי המניעה בקרב נשים אתיופיות באופן כללי:

מכיוון שאמצעי מניעה עלולים ליצור צרימה חברתית, דבר המוביל לעיתים לאלימות זוגית בקרב זוגות אפריקאיים, נשים בעלות כוח מיקוח נמוך בוחרות להשתמש לעיתים קרובות בשיטות תכנון משפחה אשר מותאמות לשימוש חשאי.

נשים יכולות לקבל זריקות של דפו-פרוברה בזמן ביקור במרפאה ולהישאר מוגנות מפני הריון בלתי רצוי במשך שלשה חודשים. דבר זה ניתן לבצע ללא ידיעת בעליהן ומבלי הטרחה שבלהיזכר ליטול את הגלולה או לחוות תהליכים קליניים… כתוצאה מכך דפוס כללי אשר נצפה לגבי שיטת אמצעי המניעה באפריקה שדרומית לסהרה ובמקומות אחרים בעולם המתפתח, הוא עליונותן של הזריקות.

מהו אם כן הסיפור האמיתי מאחורי הזריקות למניעת הריון שקיבלו נשים אתיופיות? לאור הממצאים הנ"ל ניתן לכל הפחות לשער כי הדברים לא נעשו באופן זדוני ובטח שהם לא מהווים "מנגנון שיטתי". תכניות לתכנון משפחה הן דבר מקובל ברחבי העולם ולא רק בקרב נשים אתיופיות המבקשות לעלות לישראל. מנהל המרפאה באתיופיה מעיד כי הנשים נמצאות שם מבחירה וכי הן בוחרות מיוזמתן בשיטת מניעת ההריון. כמו כן, ניתן ללמוד גם ממנהל המרפאה, גם מיו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה, וגם מהמחקר הנ"ל מ-2005 כי השיטה של זריקה כאמצעי מניעה היא המקובלת והפופולארית ביותר בקרב נשים אפריקאיות, ובכללן האתיופיות, וכי אחת הסיבות העיקריות לכך היא רצונן של הנשים להסתיר את הדבר מבעליהן.

כמו כן, ניתן בהחלט לשער כי חלק גדול מאותן הנשים ממשיכות לקבל את הזריקה בישראל מכיוון שזה מה שהן מכירות, או כפי שאמר יו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה: "אני חושב שזה פשוט משהו תרבותי מאפריקה… אין שם תרבות של גלולות", משפט המקבל משמעות מובנת לאור הממצאים שהבאנו כאן.

זאת ועוד, לא ניתן לקשור באופן ודאי בין מתן הזריקות לבין הנתון המוצג על ידי גבאי, על פיו חלה ירידה של 50% בשיעור הילודה בקרב נשים אתיופיות בעשר השנים האחרונות בישראל. יכולות להיות לכך סיבות רבות, החל מעלייה ברמת ההשכלה בקרב המשפחות האתיופיות וכלה במחסור בכסף, ובהחלט ראוי לבצע מחקר בעניין. אך עד שמחקר שכזה יראה אור – מסקנותיה של גבאי מבוססות אך ורק על הרהורי והגיון ליבה.

האם ייתכן כי חלק מהנשים אכן לא הבינו כראוי את ההסברים במרפאה של הג'וינט באתיופיה? בהחלט כן. האם ייתכן כי חלק מפקידי הסוכנות התרשלו בתפקידם? שוב, בהחלט כן. אולם האם קיים כאן "מנגנון שיטתי"? אין לכך כל הוכחה זולת, כאמור, הרהורי ליבן של גבאי וטלילה נשר מ'הארץ' אשר כלל לא ניסו להציג אלטרנטיבה שיכולה להסביר את מה שאירע. כך למשל, מנכ"ל משרד הבריאות לא "הודה" כי "נשים אתיופיות טופלו למניעת הריון באופן פסול", אלא לאור הטענות שהובאו בפניו, ביקש לחדד את הנהלים על מנת שלא יהיה ספק שמא אשה כלשהי מקבלת טיפול בניגוד לרצונה.

אולם ההעמקה, הסקרנות והפיכת כל אבן – פעולות אשר לא בוצעו על ידי שתי העיתונאיות במקרה הזה, כבר לא ישכנעו בטעותם את מיליוני הקוראים אשר קיבלו מבחינתם סיבה נוספת לחשוב שישראל אינה אלא הגרסה החדשה של הרייך השלישי.

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. ישי גולד.. או איך שלא כותבים את השם שלו.. עוד אדם מתנשא.. עד שיש לאנשים שהאמת חשובה להם מגיע ומסלף ומעוות את האמת.. למה ככ מופתעים מהעבודה שהמדינה הזו והממימסד שברובו לבן הוא גזעני ובאמת קשה לו עם העובדה הפשוטה שיש יהודים כהים.. מה נעשה עם מנת האנושיות המינימלית שיש באנשים האלה???
    הרי המימסד והאדם החבן שהיה פה הוא זה שחטף ומכר תינוקות תימניים.. זו עובדה ידועה!!

  2. לא משנה איך תהפכו את זה, העובדה היא שאחרי שהסיפור נחשף והמדיניות נחשפה אותן נשים שלטענת משרד הבריאות דרשו את הטיפול (למרות שהן אחוז וחצי מהאוכלוסייה) נעלמו. ירידה של מעל 60% ב"בקשות". זה פשוט מגוחך וטיפשי לחשוב שהן ויתרו על טיפול שהן כ"כ אהבו לטענת משרד הבריאות. זה בכלל לא הגיוני שמישהו יאהב בכלל טיפול שכזה, גם אם לא הסבירו להן (דבר אסור בפני עצמו) את השלכותיו. כל טיפול שמשפיע על ההורמונים בגוף מוביל לבעיות הן לטווח הקצר והן לארוך. כתבה מביישת בניסיון כיסוי על הפרת זכות אדם.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות