יאיר לפיד על "The case For Israel"

באותו שבוע בו חשף יאיר לפיד במגזין "שבעה ימים" של ידיעות אחרונות כי סרטו החדש של יהונתן סגל, המשווה בין השואה לבין הכיבוש, מקבל מימון ממשלתי, הוא כתב גם על סרט "The Case For Israel" המהווה אנטיתזה לסרטו של סגל. ארגון 'קאמרה' – ארגון האחות של 'פרספקטיבה' בארה"ב – היה שותף בהפקת הסרט אשר בוים על ידי גלוריה גרינפילד ומיכאל יוחאי.

להלן התרשמותו של לפיד מהסרט (יש לו רק טעות אחת – הסרט הוא לא של אלן דרשוביץ, אלא על אלן דרשוביץ):

באיחור ניכר ראיתי את סרטו של עורך הדין האמריקאי הנודע אלן דרשוביץ, "The case For Israel" (התרגום הקרוב ביותר הוא כנראה "כתב ההגנה על ישראל").

"אני פרו-ישראלי", פותח דרשוביץ את הסרט, "אני גם פרו-פלסטיני. אני בעד שתי מדינות לשני עמים, אבל…"

דרשוביץ הוא לא פילוסוף ולא קולנוען, והוא אפילו לא ימני. התרגלנו כבר שכתבי ההגנה על הציונות באים רק מימין, אבל דרשוביץ בעדנו דווקא משום שהוא פרופסור שמאלני למשפטים מאוניברסיטת הרווארד, שעיסוקו בזכויות האדם.

איך הם מעיזים לקרא לישראל מדינת אפרטהייד? הוא שואל בתדהמה כנה. בחברה הערבית יש אפרטהייד של נשים, אפרטהייד של הומוסקסואלים, אפרטהייד של נוצרים, של יהודים, של הדמוקרטיה. בסעודיה תולים הומואים, בסודן מתרחש רצח עם, נשים בכל העולם הערבי נרצחות אם אינן לובשות חיג'אב או מתאהבות באיש הלא נכון. ובכל זאת שמונה מתוך שמונה החלטות האו"ם האחרונות שנוגעות בזכויות אדם עוסקות דווקא בישראל – המדינה היחידה באזור שבה למיעוטים יש זכות בחירה, ובבית המחוקקים שלה יושבים ערבים כמעט מיומו הראשון.

 

האם לשמאל העולמי – וגם הישראלי – באמת לא אכפת משלטון האימים של הטליבאן, מדיכוי הנשים הנורא במדינות המפרץ, מאירועי התליה ההמוניים באיראן? האם לא ברור להם שכל המחסומים בגדה – הגורמים ללא ספק לטרגדיה אנושית מתמשכת – היו מפורקים תוך עשרים וארבע שעות אילו הואילו הפלסטינים בטובם להפסיק להרוג יהודים?

ואיך זה קרה שהם כל הזמן מדברים על 750 אלף הפליטים הפלסטינים, ושוכחים את 800 אלף הפליטים היהודים מארצות ערב? מדוע איש אינו זוכר שלפלסטינים היו כבר ארבע הזדמנויות אמיתיות להקים לעצמם מדינה, ובכל פעם הם העדיפו לחזור לטרור?

מי מעז לקרא לגדר ההפרדה "גדר האפרטהייד" ולהתעלם מן העובדה שהיא נבנתה – תוך הקפדה על החוק הבין לאומי – רק לאחר שיותר מ-1000 ישראלים נרצחו תוך פחות משלש שנים?

ישבתי מול הסרט של דרשוביץ, ובמקום לשמוח הרגשתי קצת טמבל. הרי העובדות ידועות לי כבר קודם, כפי שהן ידועות לכל ישראלי, אז איך קרה שאנחנו כל הזמן מתגוננים, כל הזמן מתנצלים, כל הזמן מפסידים בקרב על דעת הקהל? נכון כמובן שמיליוני דולרים של נפט נשפכים על תעמולה אנטי-ישראלית (אופס! אני שוב קונה את הגרסה שלהם, זה לא אנטי-ישראלי, זו אנטישמיות פשוטה), אבל איך, לעזאזל, הצלחנו להגיע למצב שבו האמת – האמת הבסיסית, העובדתית, הפשוטה – יצאה מהאופנה?

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות