ישראלי בשירות התעמולה של חמאס

החמאס ניסה למכור לעולם תמונה איקונית של גופת ילד מונחת בזרועותיו של מנהיג החמאס, אשר נהרג בהפצצה ישראלית. גם לאחר שהוכח כי הוא נהרג מרקטה פלסטינית טועה, יש לפחות שני כלי תקשורת – אחד ישראלי ואחד בינלאומי – שממשיכים לדבוק בגרסת החמאס.

החמאס ניסה למכור לעולם תמונה איקונית של גופת ילד מונחת בזרועותיו של מנהיג החמאס, אשר נהרג בהפצצה ישראלית. גם לאחר שהוכח כי הוא נהרג מרקטה פלסטינית טועה, יש לפחות שני כלי תקשורת – אחד ישראלי ואחד בינלאומי – שממשיכים לדבוק בגרסת החמאס.

אנשיל פפר כתב בסוף השבוע טור נוגה ב'הארץ' על ניצולם של ילדים על ידי פוליטיקאים בזמן מלחמה. הטור פורסם רק במהדורת 'הארץ' באנגלית וזכה לכותרת "Turning a child's tears into war propaganda", ("להפוך את דמעותיו של ילד לתעמולת מלחמה"). כותרת זו היא אירונית במיוחד לאור דברים שכתב פפר בנונשלנטיות כאשר הוא בא להשוות בין הפוליטיקאים "שלנו" ל"שלהם":

בנימין נתניהו פרסם בטוויטר תמונה מקרית מלאכי של התינוקת הפצועה של מירה שרף [שנהרגה מפגיעת טיל] כאשר ראש ממשלת מצרים הישאם קנדיל, בזמן ביקורו בעזה ביום שישי, הצטלם ביחד עם מנהיג החמאס איסמעיל הנייה תוך שהם מחזיקים את גופו של ילד קטן אשר נהרג במתקפה ישראלית.

אכן יש כאן תעמולה, אך לא מהסוג אליו מכוון פפר. אותו ילד קטן איתו הצטלמו הנייה וקנדיל לא נהרג על ידי פצצה ישראלית, אלא על ידי רקטה טועה ששיגר החמאס. למרות שהאמת יצאה לאור חמישה ימים לפני שפפר כתב את טורו, זה עדיין לא מנע ממנו ומעורכיו לפרסם בעיתונם מידע שגוי לחלוטין.

התמונות המפורסמות של הנייה וקנדיל מנשקים את גופו המת של מחמוד סדאללה בן ה-4 פורסמו לפני כשבוע וחצי על ידי סוכנויות הידיעות המובילות רויטרס, AP, ו-AFP. על פי הדיווחים אשר עשו את דרכם במהרה לכלי תקשורת רבים בעולם, הילד מת כתוצאה מהפצצה אווירית ישראלית.

אולם איסוף והצלבה של נתונים הובילו למסקנה שהילד נהרג ככל הנראה מרקטה טועה של החמאס, ובודאי לא מהפצצה ישראלית. חלק מכלי התקשורת הגיעו למסקנה זו בעצמם, וחלק תיקנו את דיווחם המקורי לאחר שהמידע המלא הובא בפניהם על ידי 'קאמרה', ארגון האחות של 'פרספקטיבה' המנטרת את התקשורת האמריקאית.

למשל, הניו יורק טיימס דיווח:

לא ברור מי היה אחראי לתקיפה: הנזק לא היה כלל חמור מספיק על מנת שיווצר מ-F-16 ישראלי, דבר המעלה את האפשרות כי טיל טועה אשר נורה על ידי חמושים פלסטינים היה אחראי להרג.

הלטגראף הבריטי דיווח:

…מומחים מהמרכז הפלסטיני לזכויות אדם אשר ביקרו באתר [הפיצוץ] בשבת אמרו כי הם מאמינים שהפיצוץ נבע מרקטה פלסטינית…

לאחר ש'קאמרה' יצרה קשר עם סוכנות רויטרס, הסוכנות שינתה את הכיתוב של התמונה ועתה כתוב בה:

תרגום:

שינוי – הסרת התייחסות אשר ציינה כי הילד נהרג על ידי תקיפה ישראלית והוספת מידע חדש.

…החמאס טוען כי הילד נהרג בעקבות הפצצה אווירית ישראלית אולם הצבא הישראלי מכחיש כי בוצעו תקיפות באותה שעה. המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, ארגון זכויות האדם המוביל ברצועת עזה אשר מתעד כל תקיפה ישראלית, לא מכליל את שמו של ילד זה ברשימת הקורבנות…

גם CNN שידרו הבהרה בעקבות פניה של "קאמרה". בין השאר נאמר שם:

הצבא הישראלי אמר היום ל-CNN שהוא לא ביצע תקיפות בזמן מותו של הילד. צה"ל אמר שהוא חדל ממתקפות בגלל ביקורו של ראש ממשלת מצרים, דבר המעלה שאלות לגבי נסיבות הפיצוץ הגורלי.

אחת האפשרויות היא החטאה של רקטה של החמאס אשר יועדה לישראל. הצוות של CNN בעזה אומר שהוא ראה שתי רקטות שכאלה חולפות מעליו, אשר נורו כנראה לא רחוק מביתו של הילד.

רק כלי תקשורת אחד טרם נענה לפניה של 'קאמרה' – סוכנות AFP, אשר עדיין מדווחת באתרה כי הילד נהרג כתוצאה מהפצצה ישראלית למרות שפע הנתונים שהובאו בפני עורכיה. התעלמות זו של סוכנות הידיעות הצרפתית משרתת את החמאס במלחמת התעמולה שהוא מנהל נגד ישראל.

וחזרה לעיתון 'הארץ' ולאנשיל פפר. גם להם יש אחריות. לא ייתכן – כמעט שבוע לאחר שמרבית כלי התקשורת תיקנו את דיווחם הראשוני, ולאחר שהמרכז הפלסטיני לזכויות אדם אישר שהילד נהרג מרקטה פלסטינית – שכתב אחד של עיתון 'הארץ', כמו גם עורכיו, עדיין לא בקיאים בפרטי האירוע, ובכך מרשים לעצמם לקדם ולשווק תעמולה שקרית של החמאס.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות