ישראל הראל משכתב את ההיסטוריה

ישראל הראל תוקף ב'הארץ' את הישראלים שביקשו מטראמפ שלא יכיר בירושלים כבירת ישראל. טוב ויפה, עד הדוגמאות היסטוריות שלו, הרצופות שגיאות, אי-דיוקים והשמטת פרטים חשובים

בטורו בסוף השבוע ב'הארץ', כותב ישראל הראל בגנותה של קבוצת 25 ישראלים, שפנו במכתב לנשיא האמריקאי דונלד טראמפ והפצירו בו שלא יכיר בירושלים כבירתה של מדינת ישראל.

ביקורתו על 'קבוצת ה-25' בהחלט לגיטימית. אולם בבואו להשתמש בלקחי ההיסטוריה הציונית בביקורתו, הוא חוטא באי-דיוקים היסטוריים בלתי מבוטלים. כך כותב הראל:

אנשים אלה, בדומה לאנשי "ברית שלום" לפני 70 שנה, ממשיכים לגייס את העולם… לסיכול רצונם ואמונתם של רוב בני עמם

והוא ממשיך:

מיד לאחר הטבח בשיירת "הדסה" באפריל 1948, שבו נרצחו באכזריות שלא תיאמן 77 יהודים, נסע י. ל. מאגנס, מנהיג "ברית שלום" ונשיא האוניברסיטה העברית, לארה"ב. מטרתו: לשכנע את הממשל להטיל אמברגו כלכלי וצבאי על היישוב, המלקק את פצעי השואה ונאבק על חייו. עם אנשי ה"ברית" נמנו חשובי אנשי הרוח והמצפון של התקופה, בהם מרטין בובר, גרשום שלום, הוגו ברגמן, ע. א. סימון ואחרים

השגיאה הראשונה בדבריו של ישראל הראל היא שבניגוד לכתוב, י.ל מאגנס לא היה "מנהיג ברית שלום". למעשה, הוא מעולם לא היה חבר ב'ברית שלום'. כפי שכותבת עליו פרופ' תמר הרמן, "בטעות הוא מזוהה כמנהיגה של קבוצת 'ברית שלום' אף שלא נמנה עם חבריה אלא רק עם אוהדיה".

טעות זו בולטת במיוחד לאור שגיאתו השנייה של הראל: בעת נסיעתו של מאגנס לארה"ב ב-1948, אגודת 'ברית שלום' כבר לא הייתה קיימת; למעשה, היא התפרקה 15 שנים קודם לכן, ב-1933, עקב חילוקי דעות בקרב חבריה. מאגנס נסע לאמריקה בתור אדם פרטי (אם כי מוערך מאוד) ונשיא האוניברסיטה העברית, ופעולה זו לא חייבה את האנשים שהיו חברים בארגון בו הוא תמך שנים לפני כן. אנו יודעים למשל, שעקיבא ארנסט סימון תמך בשליחותו; אולם גרשום שלום כתב עליו כי למרות התנופה המוסרית של פועלו, הוא התאפיין באי-סבירות והיעדר ריאליזם. בקשר לאישים האחרים שאת שמותיהם מציין הראל, אנו לא יכולים לדעת בוודאות מה היה יחסם לנסיעתו של מאגנס, למרות התעקשותו של הראל להפוך אותו למנהיגם.

בהמשך מאמרו, ישראל הראל מתאר את תוכן פגישתו של מאגנס עם מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ורג' מרשל:

מאגנס נפגש עם שר החוץ, הגנרל ג'ורג' מרשל, שמלכתחילה היה עוין לרעיון של מדינה יהודית. על פי הפרוטוקול האמריקאי, הפציר מאגנס במרשל לאסור את העברת התרומות שהזרימו יהודי ארה"ב ליישוב למימון עצם הקיום: רכישת מזון, דלק ונשק. אם זאת ייעשה, אמר מאגנס, "בשל מחסור בדלק פיננסי, תיעצר מכונת המלחמה היהודית"

העובדות שמתאר הראל על פגישת מאגנס ומרשל הן נכונות; אולם התיאור הוא חד-צדדי מאוד, בלשון המעטה. מאגנס אכן התנגד להקמת מדינה יהודית ותמך בהקמת מדינה דו-לאומית, אולם ב- 1948 היה לו מניע חשוב נוסף – הוא היה משוכנע שהיישוב היהודי בארץ ישראל עומד בפני סכנת כליה, ועל כן יש להביא לסיומה של המלחמה. לאחר שמזכיר המדינה מרשל ציין בפניו את הצלחותיהם הצבאיות של היהודים, ענה לו מאגנס:

הזמן ניצב לצדם של הערבים. היהודים קצרים בזמן. הם [היהודים] מבקשים להכות במהרה, אולם הם אינם מבינים שהערבים יכולים להרשות לעצמם לחכות, ובסופו של דבר יגברו עליהם

אולם חשוב יותר מבחינת הדיוק- מאגנס הציע למרשל להטיל סנקציות על שני הצדדים במלחמה, לא רק הצד היהודי, על מנת להביא לסיומה. כפי שכתב מרשל:

ד"ר מאגנס אמר…שניתן להפעיל לחץ כבד על הערבים והיהודים גם יחד, אם ארה"ב תטיל ולו סנקציות כלכליות חלקיות

ולאחר שתיאר את מצבם הפיננסי של היהודים, עבר לדבר על הצרות הכלכליות של סוריה ועיראק- בכדי להראות שהסנקציות ישפיעו גם על מדינות ערב במלחמה.

לסיכום, וודאי שניתן לבקר את הישראלים שפנו לטראמפ טרם הכרתו בירושלים; וכמובן, אפשר לבקר קשות את פעולותיו של מאגנס, שאכן היוו ניסיון "לגייס את העולם לסיכול רצונם ואמונתם של רוב בני עמו", כמילותיו של ישראל הראל. אולם מוטב לעשות זאת מבלי לשכתב את אותן הפעולות, ומבלי להכתיר אותו למנהיג של ארגון שכבר לא היה קיים, בניגוד לאמת ההיסטורית.

תגובת ישראל הראל תתפרסם כאן לכשתתקבל

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. אכן. ברית שלום היה פעיל בשנות ה20.
    לאחר פרעות תרפט הם נאלמו דום ולא ביטאו את עצמם. הישוב היה בזעזוע בגלל "פוגרום בארץ ישראל" והם חשו שלדבר על מדינה דו לאומית זה לא לענין. דברים שלא יתקבלו בציבור.

  2. איפה כל השמאלנים שתוקפים את פרספקטיבה, שהם חד צדדיים? שקט, לפתע?

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות