כבוד השופטת עמירה הס

עמירה הס יוצאת נגד גזר הדין ה"נקמני" שניתן למחבל בן ה-13 ומעלה את טענותיו. הנה מה שהיה לבית המשפט להגיד על אותן טענות

בתמונה: ילדים מבולבלים ומופלים לרעה שבאו רק להפחיד יהודים (צילום הפיגוע במצלמת אבטחה)

 

במאמר שפרסמה העיתונאית עמירה הס ב'הארץ' (נקמה, נקמה, נקמה 16.11.2016), היא יוצאת נגד גזר הדין שניתן למחבל בן ה-13 מהפיגוע בפסגת זאב. מבצע הפיגוע, היה שותף עם בן דודו לתקיפת שני עוברי אורח – צעיר כבן 20 וילד כבן 12 שרכב על אופניו. בן הדוד נורה במהלך הפיגוע –לאחר שלא נענה לקריאות השוטרים לעצור.

בית המשפט הרשיע את מבצע הפיגוע בן ה-13 בשני ניסיונות רצח ("ביצע לכאורה את העבירות שבהן הורשע", אליבא דהס), והוא נידון ל-12 שנות מאסר ופיצויים בסך 180 אלף ₪ לשני הנדקרים.

"מערכת החוק התייחסה אליו בדיוק ברוח דרישתו של הציבור הישראלי־היהודי: נקמה, נקמה, נקמה", כותבת הס ומפרטת את טענותיה נגד מערכת המשפט.

אלא שמי שקורא את הכרעת הדין שניתנה כבר במאי 2016, יגלה את התייחסותו של בית המשפט לקביעותיה של הס. לשירות הקוראים יובאו להלן טענותיה של הס, אל מול הקביעות בפסק הדין:

הס:

מלכתחילה אמר א' לחוקריו ולשופטים שהוא ובן דודו, חסן מנאסרה, יצאו לפני כשנה לפסגת זאב, כדי להפחיד יהודים בסכינים שבידיהם (בגלל מה שהשלטון הישראלי מעולל לפלסטינים), אולי לפצועאבל לא לרצוח.

בית המשפט: 

הנאשם הסגיר את כוונתו לחוקרי המשטרה ובכך לימד על צפונות ליבו. לא בכדי הבאנו בפירוט את אמרתו במשטרה על מטרת מעשה הדקירה – "…כמו שעשו עם אבו חדיר"… . צירוף הדברים אינו מותיר מקום לספק בדבר כוונתם הברורה של הנאשם  וח' [בן דודו של הנאשם – ט.ר] להרוג יהודים כפעולת נקם ולמות "מות קדושים"… ניסיונו של הנאשם להסוות את כוונתו ולסווגה כרצון להפחיד, היה פתלתל ועקר, וניכר כי הדברים נשמעו מפיו לאחר מעשה על מנת להמתיק דינו.

 

זאת ועוד, נסיבותיו של האירוע הראשון מלמדות אף הן על הכוונה להמית. המתלונן העיד כי הנאשם וח' הסתובבו כלפיו כאיש אחד והניפו סכינים לעברו, לאחר מכן רדפו אחריו במעלה הרחוב… גרסתו של המתלונן מעוגנת ונתמכת בעדות הנאשם ובתיעוד חזותי ממצלמות האבטחה. הנאשם נראה רודף אחר המתלונן עם סכין שלופה כברת  דרך לא מעטה… התנהגותו מלמדת כי הנאשם לא הסתפק בדקירתו הכפולה של המתלונן בבית החזה על ידי שותפו ח' ורצונו היה להוסיף ולפגוע בו.

הס:

השופטים לא ייחסו חשיבות לדברי א', שמלכתחילה הוא ומנאסרה החליטו שאין לפגוע בנשים, ילדים וזקנים: ואכן, במודע הם לא ניסו לפגוע במבוגר שנקרה בדרכם.

בית המשפט:

כאמור, לטענת הנאשם, מעשה הדקירה של הילד נעשה בניגוד לרצונו וחרג מתחום "הסכמתם הראשונית" של הנאשם וח'. הראיות מלמדות אחרת… אומנם, בהודעתו הראשונה מסר הנאשם כי עובר לאירוע הדקירה "… אני אמרתי לח' שלא לדקור את הילד וחראם עליו אך לא שמע לי והוא הלך לילד ודקר אותו" … עם זאת בהודעתו השנייה בתשובה לשאלה "את מי רצית לדקור", השיב  – "את מי שהיה נמצא". אם כן, שלא כפי שגרס הנאשם בעדותו בדבר החרגתם של נשים ילדים או זקנים, שוכנענו כי טרם יציאתם לדרכם הרצחנית לא התגבשה בין הנאשם לבין ח' הסכמה מפורשת או משתמעת בעניין הקורבנות הפוטנציאלים, ומכאן, שאין לקבל את גרסתו בדבר קיומו של הסכם מוקדם לעניין "גילם" של היהודים שידקרו.

הס:

השופטים ביטלו את דברי א', שהוא ניסה להניא את בן הדוד מפגיעה בילד

בית המשפט:

למקומו של הנאשם בקרבתו של ח' עובר למעשה הדקירה, משמעות של ממש בדבר אחריותו כמבצע בצוותא לעבירת ניסיון הרצח. מהתיעוד החזותי במצלמות האבטחה נראים שני זוגות רגליים חגים מסביב לילד נ' בעת הדיפתו ונפילתו ארצה…ניכר כי, הנאשם רכן לעבר הילד כשסכין שלופה בידו, וסייע בדרך זו לח' בהוצאתה לפועל של התכנית המשותפת לדקור יהודים

הנאשם יכול היה בכל נקודה ונקודה לעצור, להתעשת ולנסות להפסיק את ההתנהגות הקטלנית של ח'. אולם, הוא לא עשה זאת, והמשיך להתלוות לח' במסע הדקירות כשהוא אוחז בסכין, ולא הובאו כל ראייה או הסבר מתקבל על הדעת, שיש בהם כדי לנתקו מהשותפות למעשים.

…הנאשם, כאמור, לא הציג הסבר אמין כלשהו למעשיו ולהתנהלותו סביב ח' עובר ובמהלך אירוע הדקירה; והדבר מבסס את המסקנה, לפיה היה מודע למהלך הצפוי להתרחש בדבר מעשה הדקירה של הילד והיה שותף להחלטה להמיתו

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. הנערים עסקו "לכאורה" בחזרה על מחול הפגיונות…….
    האמת, יש לשים לב לשימוש המתוחכם שעושה עמירה – ורבים מהעיתונאים – במונח הלכאורה תמים : "לכאורה". כך מתאפשר לומר "לכאורה" משהו ללא הסיכון שתאלץ חלילה ו"לכאורה" לעמוד מאחורי האמירה.

  2. הנערים עסקו "לכאורה" בחזרה על מחול הפגיונות…….
    האמת, יש לשים לב לשימוש המתוכחם שעושה עמירה – ורבים מהעיתונאים – במונח התמים "לכאורה". כך מתאפשר לומר משהו ללא הסיכון שתאלץ חלילה לעמוד מאחורי האמירה.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות