כלכליסט עושה תספורת לאמת

כלכליסט מספר לנו שמתוך הלוואות בסך 1.2 מילארד ש"ח שנתנה המדינה למתנחלים, הם עשו תספורת ל-75% מהסכום. אמת, בדיה או עיוות? (פוסט אורח)

 

כלכליסט מספר לנו שמתוך הלוואות בסך 1.2 מילארד ש"ח שנתנה המדינה למתנחלים, הם עשו תספורת ל-75% מהסכום. אמת, בדיה או עיוות? (פוסט אורח)


גופים המבקרים את התקשורת נוטים, בצדק, להתמקד במדורי החדשות – שם יש חשש מוגבר לערבוב בין העובדות לדעות הפרטיות של הכתב. אולם חשש זה מתקיים גם במדורי הכלכלה, ואתמקד בכתבה שהתפרסמה לפני כחודש ב'כלכליסט', תחת הכותרת "המתנחלים עושים תספורת של 75% להלוואות שקיבלו מהמדינה" (5.11.13).

 

כמי שמשתדל להיות מעורה במתרחש במדינה, אני מכיר את המונח "תספורת" כמונח המתאר מצב בו לווה, בדרך כלל טייקון כזה או אחר, מבצע הסדר חוב בו בעלי החוב יקבלו פחות ממה שהגיע להם מראש.


בכתבה הנ"ל נכתב כי מתוך 1.2 מיליארד ש"ח שהעבירה המדינה למתנחלים באמצעות החטיבה להתיישבות, הוחזרו לה רק 200 מיליון, ומכאן מובן כי המתנחלים עשו למדינה תספורת.

 

מבלי להלאות אתכם בפרטים הטכניים, כבר מעיון בכתבה אנו למדים כי אין מדובר בחוב שלא הוחזר; חלק נכבד מהסכום שלא הושב הוגדר מלכתחילה כמענק.

 

חלק נכבד נוסף מתוך הסך הכולל הוא 630 מיליון ש"ח של הלוואות שניתנו לתושבי רצועת עזה, אשר, כדברי הכתב, "נמחקו לחלוטין בהחלטת הממשלה הקודמת, ממשלת נתניהו השנייה, בפברואר 2012, בהמשך להחלטה קודמת מתקופת ממשלת אולמרט". האמת הקצת יותר מלאה היא שמדובר בהלוואות ובמענקים שניתנו לחקלאים לצורך פיתוח חקלאות, פיתוח אותו המדינה החליטה להרוס. לכן הממשלה, עוד טרם ההתנתקות, החליטה שהלוואות אלו לא יוחזרו, בגלל ההתנתקות. ממשלת נתניהו היא זו שהחליטה באיחור ניכר, תחת חרבו המנופפת של בג"צ, לממש החלטה ראשונית זו – איחור עליו נאמר על ידי מבקר המדינה כי "הוועדה סבורה שעיכוב ביצוע ההחלטה… הינה אקט לא לגיטימי, שאינו ראוי במדינה מתוקנת, ושפגע למעלה מן הצורך בציבור המפונים" (עמוד 317 בדו"ח).

 

מעבר לזאת, בכתבה מצוין כי החטיבה להתיישבות אינה רק מלווה או מעניקה כסף למתנחלים. מאז שנת 2009, שליש מתקציבה מופנה לנגב, ושליש לגליל, כך שלמעשה רוב תקציבה אינו מופנה ל"מתנחלים", במשמעותם כתושבים החיים מעבר לקו הירוק.

 

סכום נוסף של 275 מיליון ש"ח מהווה הלוואות שטרם הגיע  מועד פירעונם. על פי  הכתב, שאול אמסטרדמסקי, חובות אלו לא יוחזרו במלואם. הוא לא נותן כל תימוכין לסברת כרסו זו.

 

לסיכום ביניים, מצד אחד מסופר בכתבה על 1.2 מיליארד ש"ח, מתוכם 630 מיליון ₪ הינם למעשה חלק מעלות תכנית ההתנתקות – מהלך שקשה להאשים את המתנחלים ביצירתו; עוד 275 מיליון ש"ח – טרם הגיע מועד פירעונם; ועוד 200 מיליון ש"ח שהוחזרו. הסך הנותר (95 מיליון ש"ח) מוגדר בכתבה כ"אחר", שלא מוסבר ולא מפורש. ואני מזכיר – גם מתוך הסך הכולל, לא ברור כמה מכלל זה הן הלוואות, שהרי חלקים נכבדים ביותר מהסכומים (גם אלו שניתנו לחקלאי גוש קטיף) היו מענקים. ומצד שני התיאור הוא של "תספורת של 75% שהמתנחלים עשו למדינה". החישוב לא מובן בשום צורה שהיא. למעשה, היה הגיוני יותר לכתוב כי המדינה עשתה תספורת לחקלאי גוש קטיף, אבל למי אכפת.

 

נקודה נוספת אליה מתייחסת הכתבה הוא תשלום דמי חכירה. מסתבר שבישובים שהוקמו על יד החטיבה להתיישבות ברחבי יהודה ושומרון לא שולמו דמי חכירה, דבר שגרם לנזק שמוערך במאות מיליוני שקלים לקופת המדינה. מכיוון שישובים אלו הוקמו על ידי החטיבה להתיישבות הרי ש"ההלוואות שחילקה החטיבה להתיישבות ולא גבתה בחזרה הן לא ההטבה הכספית היחידה שהעניקה החטיבה להתנחלויות ולמתנחלים". מכיוון שבכתבה אנו מופנים לדו"ח מבקר המדינה, הלכתי לקרוא אותו.

 

מסתבר שהמתנחלים דווקא כן משלמים דמי חכירה, רק צריך לשלוח להם דרישת תשלום, כפי שעושה משרד השיכון בישובים אותם הוא הקים. בישובים שהוקמו על ידי החטיבה להתיישבות האחריות החוזית בעניין זה הינה של המדינה, או ליתר דיוק של "הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה והשומרון", מה שאנו מכירים בתור המנהל האזרחי. למנהל האזרחי סכסוך תקציבי ארוך שנים למול האוצר לצורך טיפול בדברים כגון אלו, ולכן עד היום הוא טרם מצא את כוח האדם המתאים על מנת להחתים את המתיישבים על חוזי חכירה. למרות זאת, בדו"ח המבקר מצוין כי החטיבה להתיישבות הסכימה להסדיר בעצמה את חוזי החכירה, אך הדבר לא יצא אל הפועל מסיבות השמורות עם המנהל האזרחי.

 

אז תזכירו לי מי נותן את ההטבה, החטיבה להתיישבות או המנהל האזרחי?

אגב, אתם בוודאי שואלים את עצמכם למה בכתבה מדובר על "המתנחלים", בעוד שלמעשה מדובר רק על החטיבה להתיישבות?

 

שאלה ממש טובה. אני לא יודע. יכול להיות שיותר כיף להכפיש ציבור מאשר גוף? אולי זה כי ברגע שהכתבה מתייחסת לציבור שלם אין צורך לתת להם זכות תגובה? בכל הכתבה הזו אין כל תגובה של מי מהמוזכרים.


אלנתן שחור כותב בבלוג ביקורת התקשורת החדש עיתונאים בשחור, שם התפרסם לראשונה פוסט זה.


.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות