כשאת אומרת "קמפיין" למה את מתכוונת

התקשורת מדווחת ללא הפסק על "קמפיין הפחדה, הסתה ושיימינג" ברשת החברתית, נגד המ"פ של החייל היורה. בדקנו כמה אנשים באמת הסיתו וביישו את הקצין ולמה התקשורת דשה בהם שוב ושוב. הנה התוצאות

 

5330. זה מספר התוצאות שנותן מנוע החיפוש של גוגל חדשות, למילים 'תום נעמן הסתה'.

כבר ארבעה ימים שהתקשורת מפמפמת ללא הפסק את הטענה על "קמפיין השיימינג וההסתה", שעובר רס"ן תום נעמן ברשת החברתית. את "קמפיין ההסתה" נגד המ"פ של אלאור עזריה שהעיד נגדו בבית הדין הצבאי, גינו הנהגת המדינה והצבא, והתביעה הצבאית נתלתה בו, כדי לבקש מבית המשפט את הסתרת זהותם של יתר העדים.

הרושם הבלתי נמנע: "קמפיין ההסתה וההפחדה" שעובר רס"ן נעמן כה רחב וכה חמור, ותוקפיו הפוטנציאליים כה רבים וכה מסוכנים, עד שחובה על בכירי המערכת הצבאית והפוליטית להעניק לו גיבוי פומבי, וחובה על המשטרה לעשות את מלאכתה, כלומר לעצור לחקירה את הבולטים שבהם. הראשון כבר נעצר. תושב השומרון שקרא לנעמן בדף הפייסבוק שלו בוגד וקרא לנדותו.

מתבקש לשאול את התקשורת: כשאת אומרת "קמפיין" למה את מתכוונת?

'פרספקטיבה' פנתה לשתי החברות הגדולות בארץ העוסקות בניטור שיח ברשת החברתית, וקיבלה תשובה.

אייל גולדמן, מנהל השיווק והפיתוח העסקי של חברת 'Buzzilla', מסביר את המתודולוגיה ואת הנתונים: "החברה שלנ בודקת דיונים ברשת, החל מהפוסט הפותח ועד הפוסט הסוגר. כל פוסט כזה נספר כשיחה בודדת, בין שהשתתפו בשיחה שלושה גולשים ובין שהשתתפו בה 400. הפוסט מתוייג לפי הפוסט הפותח. אם הוא ביקורתי כלפי רס"ן נעמן, כל השיחה נספרת כביקורתית, גם אם הגולשים התווכחו במהלכה. אנחנו ב'באזילה' איתרנ כ 100 דיונים רבי משתתפים בנושא, בשלושת הימים בהם בערה הפרשה, בין 16-19 ביוני. ב 68% מהם היה הפוסט הפותח בנימה ביקורתית וב 32% האחרים, בנימה אוהדת לנעמן."

המתודולוגיה של רביב טל, מנכ"ל חברת 'Vigo', מעט שונה, אבל לא בהכרח הנתונים: "החברה שלנו לא סופרת שיחות, אלא אזכורים של שמו של המ"פ נעמן. 'ויגו' ניטרה קרוב ל 4500 שיחות ברשת, בהן הוזכר שמו של נעמן. כ 70 אחוזים מהן, כלומר קצת למעלה מ 3000 אזכורים, היו בנימה ביקורתית. במחציתן הובעה על נעמן ביקורת שהיא בעיני עניינית ולגיטימית', המחצית השניה, כלומר כ 1500 אזכורים, היתה ביקורת חוצת קו אדום".

וכמה זה בהשוואה לשיחות ביקורתיות אחרות ברשת? אייל גולדמן מ'באזילה', מבהיר: "היקף הדיון הביקורתי כלפי המ"פ ברשת בטל בשישים ואינו בר השוואה לשיחות ביקורתיות ברשת על נושאים או על אישים אחרים. לשם השוואה, השיח הביקורתי כלפי שר הביטחון לשעבר יעלון, לאחר שתקף את החייל, היה בהיקף של 1600 שיחות ביקורתיות ביום. בהשוואה ל 68 שיחות בשלושה ימים, זה יוצא בערך פי שבעים, לעומת הדיון על נעמן. גם השיח על הנשיא ריבלין, לאחר שנאם בכנס בהשתתפות 'שוברים שתיקה' בניו יורק, או על 'שוברים שתיקה' בעצמם, לאחר שידור התחקיר אודותם בתוכנית 'עובדה', הגיעו ליותר מאלף שיחות ביקורתיות ביום, כלומר פי עשרות רבות מהשיח הביקורתי כלפי נעמן."

68 שיחות ביקורתיות ו 1500 גולשים שביקרו את נעמן ביקורת לא לגיטימית, שהם אחד מתוך למעלה מ 2000 ישראלים שגלשו בפייסבוק באותו זמן.

ישפוט כל אחד בעצמו האם המספרים האלו עונים להגדרת "קמפיין".

שאלנו את גולדמן ואת טל מה הסיבה לכך שהתקשורת מפמפמת את "קמפיין ההסתה וההפחדה והשיימינג" נגד נעמן. אייל גולדמן מ'באזילה', מסביר: "התקשורת מנפחת בכוונה עניין קטן לכותרות גדולות, ומוסיפה לפמפם אותו, מטעם אחר לגמרי – הנושא חם, מעורר רגשות, ומביא 'קליקים' ו'טראפיק', כלומר פרנסה."

רביב טל מ'ויגו': "אני מסכים לניתוח הזה. פרשת החייל היורה מעוררת את הציבור באופן חסר תקדים. הסנטימנט המרכזי הוא שאתם שלחתם חייל למערכה ועכשיו אתם מפקירים אותו, וזה מעצבן מאד את הציבור. מבחינה כמותית לא מדובר באנשים רבים שהביעו ביקורת לא לגיטימית כלפי נעמן ברשת. אבל יש לזה גם צד חיובי. העמדה הנחרצת שנקטה התקשורת, הובילה לגל נגדי, של תמיכה בנעמן, וגם את זה אנחנו רואים בנתונים".

 

 

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות