כשדעות הופכות לעובדות

עיתון הארץ מצטיין בקו הומניסטי החושף עוולות חברתיות ופוליטיות ותומך בקבוצות מיעוט בחברה הישראלית, וגם מחוצה לה. ברם, הומניזם נאור זה לא מצליח לקבל ביטוי בקרב קבוצות המיעוט הקרויות דתיים ומתנחלים.

עיתון הארץ מצטיין בקו הומניסטי החושף עוולות חברתיות ופוליטיות ותומך בקבוצות מיעוט בחברה הישראלית, וגם מחוצה לה. ברם, הומניזם נאור זה לא מצליח לקבל ביטוי בקרב קבוצות המיעוט הקרויות דתיים ומתנחלים. לא רק שהעיתון אינו מתייחס אליהם באופן שווה, הוא גם לקח על עצמו את תפקיד המתקיף הסדרתי בכל מה שקשור ליהדות-דתיים-התנחלויות-מתנחלים.

ביקורת באופן כללי היא דבר ראוי ולגיטימי ועל כך אין עוררין. אולם, כפי שהראנו בעבר, יש הבדל בין ביקורת לבין מתקפה מרושעת. במקרה הטוב העיתון מפרסם עובדות בלתי מבוססות ובלתי ניתנות להוכחה ובמקרה הרע העיתון מרשה לעצמו לפרסם משפטים מופרכים ושקריים.

שתי דוגמאות מהתקופה האחרונה מדגימות כיצד כמעט בנונשלנטיות, עיתון הארץ מכפיש דתיים ומתנחלים, תוך חריגה מכללי עיתונאות בסיסיים.

שלמה אבינרי קובע ("כמו בליטל רוק", 6.1.10), כי:

המתנחלים ואוהדיהם יודעים שרוב הציבור בישראל אינו תומך בהם או מחבבם במיוחד.

אכן קביעה שאינה משתמעת לשני פנים. האם אבינרי ביצע סקר? או שמא הוא כפה את דעתו האישית על "רוב הציבור בישראל"?

בסקר משנת 2001 שנערך על ידי אוניברסיטת תל-אביב עלו הממצאים הבאים:

  • 75% מהנשאלים הביעו סולידריות עם המתנחלים
  • 58% סבורים כי מפעל ההתנחלות תורם לחיזוק הביטחון הלאומי
  • 63% משוכנעים גם בדיעבד כי ממשלות ישראל השונות עשו מעשה נכון בעודדן את הקמתההתנחלויות

בסקר משנת 2007 שערך המכון הירושלמי לענייני ציבור ומדינה התברר שבעקבות מלחמת לבנון השנייה ועליית החמאס התחזקה התמיכה בגושי ההתיישבות ביהודהושומרון ובבקעת הירדן. בקרב 31% מהציבור חל שינוי לטובת ההתיישבות לעומת 8% שאצלם חלשינוי לרעה. כתוצאה מכך יש רוב גדול של 56% התומך בחיזוק גושי ההתיישבות ביהודהושומרון ובבקעת הירדן.

בסקר מיוני 2009 שנערך עבור מו"פ (מחקר ופיתוח) אזורי השומרון ובקעת הירדן, על ידי מכון הסקרים "מאגר מוחות" עלו הממצאים הבאים:

  • 70% מהנשאלים אינם מוכנים לשום פינוי או מוכנים לפנות התנחלויות לא חוקיות בודדות או מספר קטן בלבד של יישובים והתנחלויות חוקיים תמורת סיום הסכסוך עם הפלסטינים ושלום מלא. לעומתם, כשליש (30%) מוכנים לפנות מספר גדול של יישובים/התנחלויות או את כל היישוביםהיהודיים ביו"ש.
  • רוב המשיבים מסכימים לכך שההתיישבות היהודית ביהודהושומרון היא מעשה ציוני אמיתי (56%) וחגורת הביטחון של המדינה (53%).
  • רוב המשיבים מסכימים לכך שהתושבים היהודיםהמתנחלים ביהודה ושומרון, הם כמו כל אזרח ישראלי אחר (62%) הציונים האמיתיים (50%) וחומת המגן של המדינה (46%).
  • רוב המשיבים לא מסכימים לכך שהתושבים היהודיםהמתנחלים ביהודה ושומרון, הם סחטני כספים (66%), המקור לסכסוך הישראלי-פלסטיני (62%) פורעי חוק (56%) ומכשול לשלום (53%).
  • רוב המשיבים מגלה נכונות אישית לעשות את הדבריםהבאים: לרכוש מוצרים שיוצרו על ידי יהודים ביו"ש (78%), לבקר חברים ביו"ש (57%) ולהשתתף בטיול מאורגן ביו"ש (52%).
  • רוב מוחלט מהמשיבים לא מגלה נכונות אישית לעשות אתהדברים הבאים: לתרום כספים לארגונים ועמותות המתנגדים להתיישבות היהודית ביו"ש (82%) ולהפגין נגד ההתיישבות היהודית ביו"ש (80%).

על מה התבסס אבינרי בקביעתו החד-משמעית והכאילו מובנת מאליה? מן הסתם על הרהורי ליבו ודעתו האישית. מחד, אין בממצאים הללו כדי להוכיח באופן מוחלט את אהדת הציבור הישראלי כלפי המתנחלים מכיוון שמסתמא ניתן למצוא מחקרים המצביעים על נתונים אחרים. מאידך, גם אם מר אבינרי ישלוף נתונים התומכים בדעתו, די במדגם הקצר הנ"ל כדי שלא יציג את הרהורי ליבו כעובדות חקוקות בסלע.

 

מה לומדים יהודים בכיתה א'?

 

טור נוסף בעיתון מבצע את אותה פעולת הכפשה, הפעם כלפי דתיים באופן כללי. ספי רכלבסקי מתריע בחרדה על "גידולים משיחיים ואלימים" היוצרים "אוטונומיה דתית" אשר בולעת את ישראל לתוך בור עמוק ("לא תהיה ישראל", 17.1.10). לא, הוא לא מתכוון לנערי גבעות או פעילי ימין הנמצאים על כוונת השב"כ. הוא מתריע מפני אנשים כמו שר המשפטים יעקב נאמן, שר הפנים אלי ישי, וחבר הכנסת יעקב כץ.

אולם לא בכך חטא רכלבסקי. לקראת סוף הטור הוא רושם את המשפט הבא:

וכך, מקבלים היום רוב תלמידי כיתה א', המוגדרים בישראל כיהודים, חינוך דתי המבהיר להם ש"הגויים" אינם בני אדם, שנשים נחותות ושהחילונים פגומים.

יתכבד נא מר רכלבסקי ויוכיח לנו היכן בדיוק נלמדים השיעורים הללו. האם ישנם חוברות או ספרי לימוד הנלמדים בכיתה א' במערכת החינוך בישראל המחנכים למשהו מהדוגמאות אותם הביא?

התשובה הברורה היא כמובן שלילית. וכך, באבחת הקלדה נונשלנטית מכפיש מר רכלבסקי מערכת חינוך שלמה ודור שלם של תלמידים על לא עוול בכפם.

אם יש למי מכותבי עיתון הארץ דעות אותן הם מעוניינים להשמיע זכותם המלאה לעשות כך. אולם הקלות הבלתי נסבלת בה דעות והרהורי לב נכתבים כעובדות מוצקות וידועות לא אמורה להתקבל בעיתון מכובד העומד בסטנדרטים עיתונאיים מקובלים.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות