למען השמצת ישראל, 40 דקות מספיק דומות לשנה וחצי

נסו לנחש למה בחר ה'ניו יורק טיימס' להשוות את עיכובו השגוי של כתב ה'וושינגטון פוסט' אתמול למשך ארבעים דקות, עליו מיהרה המדינה להתנצל. רמז: לכו רחוק

 

עיכובו לחקירה אתמול של כתב ה"וושינגטון פוסט" וויליאם בות', זכה לכותרות רבות בעולם. הנה חלקן:

booth

נזכיר מה בפועל התרחש. כך לדוגמא סוקר האירוע ב ynet:

וויליאם בות', כתב של העיתון האמריקני "וושינגטון פוסט" בישראל, עוכב היום (ג') לחקירה על ידי משטרת ירושלים באזור שער שכם. אחרי בירור קצר שוחררו בות' ואנשים נוספים שהיו עמו.

לפי התאחדות הכתבים הזרים, אשר גינו את האירוע, בות' עוכב למשך כ-40 דקות. ב ynet מובאת התנצלות משרד החוץ ואתמול גם פורסמה התנצלות לשכת העיתונות הממשלתית.

ואיך מיסגר את אותה אי הבנה בת 40 דקות, עיתון "הניו יורק טיימס"? לא פחות מאשר בהשוואה לכליאה באשמת ריגול של כתב ה"וושינגטון פוסט" באיראן, למשך קרוב לשנה וחצי:

Last month, The Post’s Tehran bureau chief, Jason Rezaian, was freed after being detained for nearly 18 months by the Iranian authorities.

Mr. Rezaian and three other Americans of Iranian ancestry were freed as part of a delicately negotiated swap with the United States, which released seven Iranians who had been held for sanctions violations.

תרגום:

בחודש שעבר, שוחרר ראש הדסק בטהרן של הפוסט, ג'ייסון רזיאן, לאחר שהוחזק בידי הרשויות באיראן למשך קרוב ל 18 חודשים. מר רזיאן, ושלושה אמריקנים נוספים, שוחררו כחלק מעסקה, פרי משא ומתן עדין עם ארצות הברית, אשר שחררה בתמורה שבעה איראנים שהוחזקו בשל הפרת סנקציות

ההשוואה הנ"ל הוסרה מגרסאות מאוחרות יותר של הדיווח, אך עדיין ניתן לראות אותה באתרים אחרים. חישוב מהיר מעלה שעל כל דקה בה עוכב בות' ברחוב בישראל, שהה רזיאן בכלא באיראן קרוב ל 20,000 דקות. הבלוגר Elder of Ziyon אשר פרסם פוסט אודות ההשוואה הנ"ל, העיר כי בכתבה שפרסם ה"ניו יורק טיימס" מוקדם יותר השבוע, על אודות מעצרם בשבוע שעבר של ארבעה עיתונאים אמריקנים בידי בחריין, לא הוזכר מאסר העיתונאי באיראן, משום מה.

נשאלת השאלה: מדוע דווקא במקרה הישראלי, ה"ניו יורק טיימס" מרגיש צורך להשוות בין עיכוב שגוי ברחוב למשך 40 דקות, עליו התנצלה ישראל בכל ערוץ אפשרי, לבין העמדה למשפט, הרשעה בריגול וכליאה למשך כשנה וחצי, בידי איראן?

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. הם מוציאים שם רע לליבראליזם. זה שהשמאל ניכס לעצמו מילים כמו ליבראליזם ופרוגרסיביזם הם סתם עוד תכסיס הטעייה.

  2. כי הם אנטי-ישראלים בכסות ליברלית שמנסים בכל דרך צורה ואופן להשחיר אותנו

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות