עובדות נוחות, ונוחות פחות

ושוב "הארץ" מפרסם כותרת סנסציונית אשר גוררת הטפת מוסר כלפי ממשלת ישראל במאמר המערכת של העיתון. ושוב "הארץ" בוחר עובדות מסוימות ומתעלם או מבטל עובדות אחרות מכיוון שהן מפריעות להגיון של עורכי העיתון.

כותרת מה-18.5.10 סיפרה כי:

קטאר הציעה לחדש היחסים, ישראל סירבה

ובכותרת המשנה:

בחצי השנה האחרונה פנתה קטאר פעמיים לישראל והציעה לחדש את היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, שנותקו מאז מבצע "עופרת יצוקה"

בגוף הידיעה מוסבר כי בתמורה מבקשים הקטארים "לבצע שורה של פרויקטים לשיקום רצועת עזה ולהכניס חומרי בניין לרצועה".

פרשנות מערכת "הארץ" לא איחרה לבוא. כך נכתב במאמר המערכת מה-20.5.10 ("דחייה אווילית"):

 

פעמיים הציעה השנה נסיכות קטאר לחדש את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל, שנותקו בזמן מבצע "עופרת יצוקה" בעזה, ופעמיים נדחתה. בהתחשב במצב יחסיה של ישראל עם מדינות העולם בכלל ועם מדינות ערב בפרט, מותר לתהות האם אין מידה של סהרוריות בהחלטה כזאת. כלום אין זו ישראל הרודפת אחרי כל פיסת נורמליזציה עם מדינות ערב?

אכן דברים קשים. ישראל סרבנית נורמליזציה. אך מדוע מאמר המערכת מתעלם מדברים שנכתבו בגוף הידיעה עצמה:

 

פקיד ישראלי בכיר ציין כי בסופו של דבר ירד הנושא מסדר היום בעקבות התנגדות אמריקאית.

אם כן, האמריקאים התנגדו למהלך עם קאטר, בלי קשר לרצונה או אי רצונה של ישראל להסכים להצעה. אבל למה שעורכי "הארץ" ירשמו את העובדה הפעוטה הזו שלא מסתדרת להם עם הטפת המוסר היומית?

ההתנגדות האמריקאית מסבירה את הסירוב להצעה הקאטרית הראשונה. מה לגבי השניה? צבי בראל כתב ב-20.5.10 את הדברים הבאים:

מצרים הבהירה לישראל כי "תתקשה לעכל" הצעה שלפיה קטאר תהיה מדינה שתקבל היתר לשקם את עזה בתמורה לחידוש היחסים בינה לבין ישראל […]. התגובה המצרית, שכנראה השפיעה על ההחלטה הישראלית לדחות את ההצעה, קבעה בין היתר כי "מצרים פועלת על פי המדיניות שתואמה בעבר עם ישראל והקוורטט […] [מצרים] מנעה במשך השנים מעבר סחורות לעזה ואף היתה נתונה לביקורת נוקבת על כך במדינות ערב ובציבור המצרי. בנית חומת הברזל בין עזה למצרים הינה חלק מאותה מדיניות, ולכן זה נראה בלתי הולם ובלתי ראוי שדווקא ישראל היא זאת שתפגע בהסכמות הללו, ותעמיד את מצרים במצב בלתי אפשרי שבו היא ממשיכה להיות הגורם היחיד אשר ימנע מעבר סחורות לעזה"

הנה שתי סיבות הגיוניות ובעלות משקל לדחיית ההצעה הקטארית על ידי ישראל: התנגדות אמריקאית והתנגדות מצרית. במאמר המערכת, "הארץ" קובל על כך שיותר חשוב לחדש יחסים עם מדינה בעלת קשרים עם סוריה ואיראן מאשר לפגוע במעמדה של מצרים. הנה השערה: אם ישראל היתה מקבלת את ההצעה הקטארית, "הארץ" היה כותב מאמר מערכת בגנותה של ישראל המעדיפה לזכות בנקודות דיפלומטיות על ידי מופע יחצ"נות עם קטאר, במקום לדאוג לאינטרסים של מדינה ערבית אחרת אשר מקיימת עימה קשרים מסודרים ורשמיים כבר 30 שנה.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות