עיתון "הארץ" ממציא אפליה חדשה

(27.6.11)
אם אתם קוראים את מהדורת "הארץ" באנגלית, זכיתם לפני שבוע לקרא שנשים נשואות וערבים אינם יכולים לשרת בצה"ל – טענה מופרכת לחלוטין. טענה זו דווקא לא הופיעה בגרסת הידיעה בעברית. מדוע ממשיכים ב"הארץ" לפרסם טענות בלתי נכונות לקהל הבינלאומי שלהם?

אם אתם קוראים את מהדורת "הארץ" באנגלית, זכיתם לפני שבוע לקרא שנשים נשואות וערבים אינם יכולים לשרת בצה"ל – טענה מופרכת לחלוטין. טענה זו דווקא לא הופיעה בגרסת הידיעה בעברית. מדוע ממשיכים ב"הארץ" לפרסם טענות בלתי נכונות לקהל הבינלאומי שלהם?

לא פעם הדגמנו כיצד עיתון "הארץ" מפרסם באנגלית דברים שונים ולעיתים אף הפוכים ממה שהוא מפרסם בעברית. ההשלכות לכך הן משמעותיות מכיוון שכמות הקוראים של אתר האינטרנט של "הארץ" בשפה האנגלית גדול לאין שיעור מתפוצתו בארץ, והוא הצליח משום מה למתג עצמו כמקור מהימן לכל מה שקשור לחדשות מישראל. כאשר העיתון מפרסם דיס-אינפורמציה לקהל בינלאומי רחב, הוא תורם להצגת תמונה בלתי מדויקת, בלשון המעטה, של ישראל.

לפני כשבוע פורסמה ידיעה בעיתון ללא חתימת שם תחת הכותרת "היועץ המשפטי יהודה וינשטיין לנתניהו: מנע את חוק המעניק עדיפות ליוצאי צבא" (16.6.11). למחרת פורסמה ידיעה במהדורה האנגלית של "הארץ" (גם במהדורה המודפסת וגם באינטרנט), הפעם עם חתימתו של יהונתן ליס תחת הכותרת: Bill giving priority to ex-soldiers ruled unconstitutional"". תרגום: "חוק המעניק עדיפות ליוצאי צבא נקבע כלא חוקתי".

למרות שלא מדובר בתרגום של מילה במילה מעברית לאנגלית, מדובר בסופו של דבר באותו הדיווח המתייחס להתנגדותו העקרונית של היועץ המשפטי לממשלה להצעת החוק של ח"כ חמד עמאר מישראל ביתנו המבקש להעניק עדיפות ליוצאי צבא במכרזים לתפקידים בשירות המדינה.

רוב ההבדלים בין שתי הידיעות התאומות נעוצים בעריכתן. ואולם בידיעה באנגלית של יהונתן ליס מופיעה גם פסקה שכלל אינה מופיעה בדיווח בעברית:

The bill, one of several sponsored by Yisrael Beiteinu relating to issues of loyalty and citizenship, stipulates giving priority to anyone who did either army service or civilian national service.

The party thus rejected charges that the bill discriminates against groups that cannot serve in the Israel Defense Forces, such as Arabs or married women.

תרגום:

החוק, אחד מתוך מספר [הצעות חוק] שהוצעו על ידי ישראל ביתנו בהקשר של נאמנות ואזרחות, מדגיש מתן עדיפות לכל מי ששירת בצבא או בשירות הלאומי. כך דוחה המפלגה את הטענות כי החוק מפלה קבוצות שאינן יכולות לשרת בצבא ההגנה לישראל, כמו ערבים או נשים נשואות [ההדגשה לר במקור].

המשפט המודגש הינו מרושל ובלתי מדויק. זה לא נכון לומר שערבים ונשים נשואות אינם יכולים לשרת בצה"ל, אלא נכון יותר לומר שהמחוקק פוטר אותם מלשרת בצה"ל. כלומר, הם כן יכולים לשרת אם הם רוצים.

המציאות, כמובן, משקפת את העובדות. ישנם ערבים רבים המשרתים בצה"ל בהתנדבות ולא מתוקף חוק גיוס חובה. בדווים רבים מתגייסים לגדוד הסיור המדברי, חלקם משרתים כגששים וחלקם מתפזרים בשאר יחידות צה"ל. בין 2008 ל-2010 חלה עליה של 200%בכמות המתגייסים מקרב הבדווים. העליה בכמות המתגייסים הערבים חלה גם בקרב ערבים מוסלמים ונוצרים שאינם בדווים. לפני שנה פורסם ב"מעריב" סיפורה של אלינור ג'וזף, הלוחמת הערביה הראשונה בצה"ל, ורק בסוף השבוע האחרון נכתב ב"מעריב" על א', בת לאב מוסלמי ואם נוצריה אשר גם היא התגייסה לאחרונה לצה"ל ("בחירתה של א'", מוספשבת, 24.6.11).

גם נשים נשואות משרתות בצבא כפי שנכתב לפני מספר חודשים ב-ynet ("אשת חיל מי ימצא?", 21.11.10):

יותר ויותר נשים דתיות, חלקן נשואות מוותרות על שירות לאומי ובוחרות להתגייס לצבא […] המספר ההולך וגדל של חצאיות ארוכות בצבא יצר תופעה ייחודית נוספת – יותר נשים בצה"ל עם כיסוי ראש – מכיוון שנשים דתיות רבות מכסות את שערן לאחר שהן מתחתנות.

חלק מהנשים הנשואות המתגייסות לצבא הן אפילו חרדיות, כפי שדיווח אנשיל פפר ב"הארץ" לפני מספר חודשים ("צה"ל החל לראשונה בתולדותיו לגייס נשים חרדיות לשורותיו", 3.9.10):

תהליך הגיוס שלהן מלווה על ידי משרד היועצת לענייני נשים של הרמטכ"ל ובין השאר, נלקח בחשבון שמדובר בנשים נשואות שצריכות לעבוד בשעות מסודרות ולצאת בעת השירות גם לחופשת לידה.

לסיכום, לא ברור מדוע הפסקה הנ"ל מופיעה רק בגרסה האנגלית של הידיעה, אולם ברור דבר אחד – הפסקה המרושלת כוללת אינפורמציה בלתי נכונה. מדוע שאמריקאי ממוצע הקורא את הידיעה באנגלית לא יחשוב כי אכן יש אפליה בישראל מכיוון שהוא קרא בעיתון שנשים נשואות וערבים לא יכולים להתגייס לצבא (מה גם שהמציאות היא הפוכה לחלוטין – למרות שהם פטורים על פי חוק משירות בצה"ל, רבים מהם בוחרים מרצונם החופשי לשרת בצבא)?

והרי לפנינו דוגמא נוספת לחוסר אחריות וחוסר דיוק עיתונאי אשר משחירים את פניה של ישראל על לא עוול בכפה.

עדכון מה-28.6.11

לאחר פניה של "פרספקטיבה" לעיתון "הארץ" הוסר המשפט השגוי מהידיעה. עם זאת, העיתון התבקש גם לפרסם הבהרה בעניין. עדכונים בהמשך.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות