אבי בניהו: "לא מעט רבנים" פסקו דין רודף על רבין

ביום שישי האחרון, בהמשך לדיון על האחריות לרצח רבין, כתב העיתונאי, היועץ והיחצ"ן אבי בניהו בטורו במעריב כך:

עמיר אכן היה זה שלחץ על ההדק, אבל לא מעט רבנים טענו את אקדחו בפסקי הלכה על "דין רודף" ו"דין מוסר"

מיהם אותם רבנים? ומדוע לא הובאו לדין?

בספר שפרסם איש החטיבה היהודית בשב"כ באותה עת, דביר קריב, הוא מתאר את החקירה שערך לעמיר לאחר הרצח, ובה עמיר טען שלא קיבל היתר מאף רב, אבל "ידע שזה מה שהם חושבים ולכן נכון שיפעל".

כלומר בחקירתו הודה עמיר שלא שמע על דין מוסר ודין רודף מאף רב, אבל היו לו המחשבות שלו לגבי מה הם (אולי) חושבים.

אלא שקריב מצטט גם מספרו של ראש השב"כ בעת הרצח, כרמי גילון, שבו עמיר מצוטט כאומר ש"ללא פסק הלכה או פסק דין רודף שחלו על רבין מפי מספר רבנים הייתי מתקשה לרצוח. אם לא היה לי גב… לא הייתי פועל".

ומיהם הרבנים שלטענת גילון החילו על רבין דין רודף? לפחות שלושה. הראשון, לטענתו של עמיר, הוא הרב דוד קב, מבכירי הרבנים של ישיבת 'כרם ביבנה'.

האמנם פרסם קב פסק הלכה על דין רודף או דין מוסר כלפי רבין?

על פי קריב, עמיר הבין מתשובתו של קב לשאלתו בעניין, הגם שלא היתה מפורשת, שעל רבין חל דין רודף, אבל בירור מעמיק שעשו חוקרי השב"כ אצל הרב קב לאחר הרצח, העלה שגם אם העלה עמיר את שמו בפני החוקרים, (מה שכאמור רחוק מלהיות בטוח), לרב קב לא היה כל קשר לדין רודף או מוסר על רבין. לאחר הבירור הניחו לו חוקרי השב"כ.

שם נוסף שהזכיר עמיר, לטענת גילון, הוא הרב שמואל טל, ראש ישיבת 'תורת חיים', אז בנווה דקלים. גם כאן לא היתה תשובה ישירה אבל טל מלמל משהו כמו "תהיה זו מצווה", אבל אחר כך אמר "אל תעשה את זה, אסור לעשות את זה".

כלומר לא רק הרב קב, גם הרב טל לא "טען את אקדחו (של עמיר) בפסקי הלכה על דין רודף ודין מוסר"

נותר הרב השלישי שעמו לכאורה התייעץ עמיר, הרב משה צוריאל מישיבת 'שעלבים', אבל קריב לא מפרט מה כללה ההתייעצות בין עמיר לבינו, אם בכלל התקיימה. מה שידוע הוא מה שהעיד קריב על מה שאמר לו עמיר בחקירתו, כלומר שלא קיבל היתר למעשה מאף רב.

הנה כי כן, חקירה מאומצת העלתה שבניגוד לטענת בניהו, אף רב לא פסק דין רודף או דין מוסר על רבין.

וכמו שהזכיר העיתונאי קלמן ליבסקינד, היועץ המשפטי לממשלה דאז, מיכאל בן יאיר, סגר את תיק החקירה בעניין הרבנים שכביכול פסקו דין רודף או דין מוסר על רבין, כשהוא מסכם: "על סמך שמועות בלבד אין ניתן לבסס אישום פלילי".

אבל מסקנות 'ועדת שמגר' שהוקמה לחקירת הרצח, העלו שדווקא כן היה מי שקרא להחלת דין רודף ודין מוסר על רבין, הוא אמנם לא היה רב, אבל אולי אליו התכוון בניהו בטענתו: היה זה, לפי ועדת שמגר, סוכן השב"כ הפרובוקטור אבישי רביב, שכינויו 'שמפניה'. הוא, ולא אף רב, היה מי שהחיל על רבין דין רודף, במצוות מפעיליו מהשב"כ.

שאלתי את אבי בניהו אם הוא יכול להפנות אותי ל"לא מעט רבנים", ואסתפק גם ברב אחד ויחיד ש"טען את אקדחו" של עמיר בדין מוסר או דין רודף על רבין.

בתגובה הפנה אותי בניהו לדרמה העלילתית 'ימים נוראים', ולסצנה מבוימת מהסרט הבוראת "התייעצות" כביכול של עמיר עם רבנים, סצנה שלא התרחשה במציאות.

בניהו גם מפנה לכתבה מאתר ynet אבל קריאתה מראה שהיא דווקא שוללת את הטענה שרבנים פסקו דין רודף או מוסר על רבין, ועניין 'דין רודף' מוסבר בה, "כמו כל דיני הנפשות שבתורה", כעניין "מטאפורי" בלבד, ש"אינו מיושם בימינו, בהיעדר בית דין רבני עם סמכויות מתאימות". עמיר עצמו מצוטט בכתבה שאליה הפנה בניהו, כאומר "הרבנים לא אמרו לי דבר… אני לא צריך רב כדי לדעת את זה… אני יודע את ההלכה בעניין דין רודף"

מקור נוסף אליו מפנה בניהו: ספר בשם "רצח בשם אלוהים" שכתבו העיתונאים מיכאל קרפין ועינה פרידמן, הנוקב בשמות רבנים שלכאורה צהלו על טבח מערת המכפלה, פסקו נגד פינוי שטחים, איימו שירו ברבין או הצטערו שלא עשו כן וכו'.

על מקורות אלה הוסיף בניהו: ״הגורל האכזר זימן לי להיות יועצו לתקשורת של יצחק רבין ז״ל ולהיות עד למעשה הרצח כמו להסתה הגדולה נגדו בקרב חלקים בציבור.

לנגד עיני  ראיתי  את המראות ובאזני שמעתי את הקולות בכל התקופה שקדמה לרצח הנתעב.

כמובן שעקבתי גם אחר חקירתו של עמיר שהעיד ששאב כח מרבנים ומפסקי הלכה.

אין ספור עדויות , מחקרים וסרטים דקומנטרים עסקו בעניין זה והלוואי ולמדנו ממני לקח.

במקום לגלות אחריות ולכתוב ביקורת על העובדה שגם היום מסיתים נגד ראש הממשלה ואחרים שהם גנבו שלטון, שהממשלה לא לגיטימית ושראשיה מסוכנים לישראל ולביטחונה – אתה מוזמן לכתוב ביקורת דווקא עלי. אראה בכך אות של כבוד.״

כאמור, חקירת משטרה ושב"כ שנועדה לאיתור הרבנים האלה ולביסוס האשמה זו נגדם, העלתה חרס והתיק נסגר תחת ההגדרה "שמועות".