אובססיה בלתי נשלטת בן כספית מביך את קוראי "מעריב" במלחמתו נגד ראש הממשלה. ולא רק הוא. Presspectiva | 29.07.10 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס אובססיה בלתי נשלטת (29.7.10) בן כספית מה שהעסיק את בן כספית אתמול, שעה שכולם עקבו אחרי ניסיונות החילוץ של גופות הטייסים מההתרסקות ברומניה, היה הימצאותו של ראש הממשלה במסיבת יום ההולדת של בנו והעובדה כי לא ביטל את המסיבה כששמע על התאונה ("בזמן התרסקות המסוק: חגיגה בביתו של נתניהו", "מעריב", 28.7.10). כל מי שעוקב אחרי כספית יודע כי לכתב הוותיק יש אובססיה לגבי נתניהו, וכך אפשר היה לקטלג את מסקנתו הקיצונית והמביכה של כספית כי זהו סיפור "על אי יכולת להבחין בין טוב לרע". זוהי פחות או יותר מסקנתו של כספית לגבי כל מה שנתניהו עושה. אולם היום דירדר כספית את עיתונו מעבר לגבולות המבוכה כשהחליטו ב"מעריב" למרוח את ההתעסקות בנושא הקטנוני הזה על גבי שני עמודים מרכזיים (4 ו-5), כשכותרת הענק של כספית היא: "ידע וחגג" ("מעריב", 29.7.10). גם גודל וגם תוכן הכתבה מעלות תהיות לגבי שיקול הדעת של עורכי העיתון. בטורו מאתמול כתב כספית באופן מניפולטיבי שלא היה מבייש את טובי הבלוגרים, כי בזמן ש"מדינה שלמה באבל" ו"כולנו נצמדנו בעיניים לחות לטלוויזיה", ראש הממשלה ורעייתו "חגגו". מבלי להמעיט חלילה מהטרגדיה של התרסקות המסוק, מפיו של כספית זה נשמע כמו תאור של אסון התאומים. ובטורו מהיום, כספית כבר הופך ליועץ להתנהגות ראש ממשלה וממליץ כי: [ראש הממשלה צריך היה] להפסיק את לוח הזמנים הרגיל שלו, לבטל את האירועים, להתנצל, ומיד להרים טלפון לראש ממשלת רומניה. לבקש ממנו סיוע דחוף של חיל האוויר של רומניה ושל כל יחידות החילוץ הרלוונטיות. לעדכן אותו. […] נתניהו אמור לנהל אירוע דרמטי כל כך […] ראש ממשלת ישראל אמור לעמוד בחוד החנית של הניהול של האירוע הזה בשעות הקריטיות כל כך. "להפסיק"; "לבטל"; "סיוע דחוף"; "אירוע דרמטי"; "שעות קריטיות"; ונתניהו הוא זה שמתואר כמזיע והיסטרי? גם כספית אמור לדעת שיש מפקד חיל האוויר, ורמטכ"ל, ושגריר, ונספח צה"ל ברומניה (אשר באמת תיאם את כל הלוגיסטיקה עם הרומנים). למה ראש הממשלה צריך לעמוד "בחוד החנית"? גם רזי ברקאי החרה החזיק אחריו כאשר הקדיש כמעט חצי שעה מתכניתו בגלי צה"ל (רבע מהתכנית!) לנושא החשוב הזה ("מה בוער", 28.7.10). לאחר שהפך והפך בו, סיכמה הכתבת אילאיל שחר כי: יש אירועים או מהלכים יותר משמעותיים שבהם הניתוק של ראש הממשלה בא לידי ביטוי. לרוה"מ לדוגמא אין מחשב על השולחן, הוא לא גולש באינטרנט […] אס-אם-אסים הוא לא שולח והוא לא יודע מה זה טוויטר. אין ספק כי מדובר בסיכום רלוונטי למופת לנושא כל כך חשוב. ובפרשנות של זאב סגל מ"הארץ" לאין-פרשה הזו הוא מבקר את עצם קיום האירוע במעון ראש הממשלה ומכנה את מסיבת יום ההולדת של יאיר נתניהו "אירוע מסעיר", מה שמוסיף ניחוח של הדוניזם ל"ידע וחגג" של כספית. מי שהציל במעט את כבודה של התקשורת הישראלית, תוך כדי ביקורת עצמית, הוא צ'יקו מנשה אשר בכתבתו אמש בחדשות 10 סיים עם המילים: נוסיף אנחנו לסיכום שראש הממשלה לא צריך לסלק בבהלה את אורחיו באירוע פרטי שכזה גם במקרה של תאונת אימונים צה"לית. לו היה נוהג כך מה היינו אומרים? כי ראש הממשלה היסטרי ולחוץ? סביר להניח שכן.
