איך נולד אייקון פלסטיני

לפני שלושה שבועות נהרג ברצועת עזה איברהים אבו תוריא, קטוע שתי רגליו. במהרה הפך לאייקון, בדומה למוחמד א-דורא ועאהד תמימי. האירוע הותיר שאלות רבות פתוחות. הנה הן

קריקטורה פלסטינית של אבו תוריא (מופצת ברשת)

בשבועות האחרונים שמענו את סיפורו של איברהים אבו תוריא, קטוע רגליים שמת ב-15.12.2017, בהפרת סדר המונית ואלימה ליד גדר רצועת עזה. על פי דו"ח רפואי בעזה, אבו תוריא נהרג כשנורה בראשו. בצה"ל (נכון ל-4.1.2018) עדיין בוחנים את הדברים.

אולם מלבד השאלה כיצד נהרג אבו תוריא, אנו מבקשים להפנות את הזרקור למספר סוגיות אקוטיות ששופכות אור על ההקשר הכללי של הסיפור.

  1. החוליה החסרה

צילומים מהאירוע קיימים למכביר. צילום של אבו תוריא עם חברו מצהיר כי "לא נוותר לכיבוש הציוני"; צילומים בהם הוא מניף דגל מול הגדר; צילום של אדם מפנה את כיסא הגלגלים של אבו תוריא מהאיזור; צילום של אחד ממשתתפי ההפגנה נושא אותו על ידיו, ייתכן שלאחר הפציעה הנטענת וייתכן שלפניה;  וצילומי גופתו לאחר מותו בהם רואים חבלות לא ברורות באיזור הראש.

אולם בכל הצילומים וסרטי הוידאו המפרטים את השתלשלות העניינים, אין כל תמונה בה נראה אבו תוריא לאחר פציעתו.

תמונות הגופה הרבות המצויות ברשת מעידות שהפלסטינים לא בוחלים בפרסום צילומים גרפיים, קשים ככל שיהיו. אם כן, היכן החוליה החסרה? היכן התמונה שמראה את פציעתו בראש? את הקליע? את פינוי אבו תוריא הפצוע מהמקום?

לתהייה זו מתווספת מתווספת תגובת צה"ל שניתנה סמוך למועד האירוע. שתי מסקנות מעניינות עולות בה:

  1. לא בוצע ירי חי שכוון לעבר אבו-תוריא.
  2. למרות בקשות צה"ל, לא התקבלו במהלך התחקיר פרטים מדויקים ומסקנות בדבר מאפייני פציעתו של אבו-תוריא.

גם מתאם פעולות הממשלה בשטחים קרא לצלב האדום לספק ממצאים רפואיים בנוגע למותו של אברהים אבו תוריא.  "פניתי לראש הצלב האדום, מר ז'ק דה מיו", כתב האלוף יואב מרדכי בדף הפייסבוק של מתפ"ש בערבית, "וביקשתי ממנו לקבל את כל הנתונים והממצאים הקיימים – ובהם גם דוח האמבולנס שפינה את אבו תוריא, דוחות וממצאים של הרופאים בבתי החולים בעזה וכל נתון נוסף שקיים".

כתגובה פירסמה תנועת החמאס בחשבון הטוויטר שלה באנגלית כי הצלב האדום "לא יהיה מעורב בחקירה".

הציוץ של תנועת החמאס (בינתיים נמחק מהטוויטר)

 

מאז קיבל צה"ל דרך כלי התקשורת דו"ח רפואי מעזה והודיע ב-4.1.2017 על פתיחה בחקירת מצ"ח.

אין תמונות של הפציעה, אין צילומי וידאו, אין מוכנות להעביר ממצאים, אין מוכנות לשתף פעולה: האם, כטענת הפלסטינים הוא אכן נורה בראשו על ידי צלף צה"ל? נראה שגם תרחישים אחרים  אפשריים בסיפור הזה.

 

2. מה הוא בכלל עשה שם?

כמה ימים לאחר האירוע, הראה הפעיל הפרו-ישראלי תומר אילן, כיצד יום לפני שיצא לעימותים נפרד אבו תוריא מבני משפחתו ברצונו להיות שהיד. אילן הפנה אז לאתר RT, חברת טלוויזיה בבעלותה ובמימונה של ממשלת רוסיה שאמינותה  מוטלת בספק.

אנו מצאנו מקור נוסף לעניין הזה, באתר האנטי-ישראלי MONDOWEISS , אך על אף ששני האתרים סיפרו סיפור דומה לפיו אבו תוריא ביקש את סליחת בני משפחתו על כך שהוא הולך אל מותו, גם בין שני האתרים הללו נתגלו סתירות בסיפור המעשה המדויק.

קשה היה לנו להסתמך על מקורות אלו. כעת, אנו מוצאים את האמירות הללו בסרטוני וידאו שונים של בני המשפחה, המעידים כיצד אבו תוריא הלך להפגנה במטרה להיות שהיד.
האם אמרה כי מגיל 12 היה פעיל בעימותים וגם כשנפצע ואיבד רגליו התעקש להמשיך ללכת להתעמת על מנת לזכות בשהאדה. היא סיפרה כי הוא לא הספיק להתחתן וממילא לאמו ואביו אין אמצעים לחתנו.  בנוסף ציינה כי אבו תוריא הלך להפגנה על מנת למות מות קדושים ולהיות שהיד, ועל מנת שאמו תהייה אמו של שהיד. (יצוין כי השהיד העולה השמיימה הוא כחתן בחופתו).

האח סיפר כי בערב לפני האירוע ביקש סליחה מאביו אמו ואחיו ואמר : "זהו הלילה האחרון בו אני רואה אתכם – אני רוצה למות כי אין לי רגליים והחיים האלה נמאסו עלי".

האם העובדה שאדם הולך להפגנה בידיעה ברורה שהוא הולך למות אינה דבר שצריך לקחת בחשבון כשבוחנים את הסיפור?

הבלוגר Elder of Ziyon, טוען כי תמריץ אפשרי לרצונו של תוריא למות הוא הרווח הכלכלי שמשפחתו תקבל בהיותו שהיד. גם מבלי להיכנס לתיאוריות אלו, ניתן לומר שהעובדה כי אבו תוריא הכריז על עצמו כמי שהולך להפגנה במטרה להיות שהיד – מעלה תהיות רבות על האופן שבו הוא נהרג.

 

3. איך הפך אבו תוריא לנכה?

סוגיית משנית אך חשובה בסיפור הזה, היא נסיבות פציעתו של אבו תוריא שאיבד את שתי רגליו. הטענה הרווחת היתה שהוא איבד את שתי רגליו במהלך הפגנה אווירית של צה"ל במבצע עופרת יצוקה.

כך, נוצר המצג שתיאר  גדעון לוי באנגלית בטור מצולם של 'הארץ' שפורסם ברשת:  "9 שנים אחרי הצבא הישראלי לקח את רגליו [של אבו תוריא], הצבא הישראלי נטל גם את חייו".

עם זאת, סוכנות הידיעות AP  פירסמה פריט מידע חשוב בעניין, ששם קץ לכל הספוקציות בעניין:

בעוד שבני משפחתו טענו כי אבו תראיה איבד את רגליו בהתקפה אווירית ישראלית בעת שניסה לחלץ אנשים, על פי דיווחי סוכנות הידיעות AP, הוא נפצע ב -11 באפריל 2008 בהתנגשות בין כוחות ישראלים לבין חמושים פלסטינים במחנה הפליטים בוריג 'שבמרכז עזה. צילומי טלוויזיה מאותו יום מראים את אבו תראיה המזהה את עצמו בשמו, כאשר הוא נלקח בחלק האחורי בטנדר. הוא אף נראה נישא על אלונקה.

אנו איתרנו את הסרטון המדובר, בו נראה אבו תוריא מפונה מהאיזור.

בדיקת התאריך בדו"ח של מרכז המידע למודיעין ולטרור באשר להתרחשויות ה11.4.2008 מעלה שאכן מדובר בעימות שהתרחש בין כוחות הבטחון לחמושים פלסטינים.

תחת הכותרת "פעילות סיכול ומנע נוספות ברצועה", נכתב כי "כוחות הביטחון המשיכו לבצע פעילות סיכול ומנע סמוך לגדר הביטחון, ובשטח הרצועה". בין האירועים הבולטים שדווחו, מוזכר האירוע שהתרחש ב-11 באפריל:

כוחות צה"ל פעלו במרכז רצועת עזה. במהלך הפעילות נפתחה אש לעבר הכוחות כולל פצצות מרגמה. במהלך הפעולה נפגעו מספר חמושים פלסטינים.

לכך נוסיף מספר מקורות שהראה תומר אילן, לפיהם בשנת 2005 היה אבו תוריא היה חבר כוח 17, ארגון הטרור הפלסטיני יחידת העילית של הפת"ח.

אם כך, לא בהתקפה אווירית ולא "כשניסה לחלץ אנשים". אבו תוריא, ככל הנראה, נפגע ברגליו בעימות אלים מול כוחות צה"ל.

 

4. איך נולד אייקון

לא עבר זמן רב, ואבו תוריא הפך לגיבור, אייקון.  ממש כמו מוחמד א-דורה וכמו עאהד תמימי, תמונותיו מככבות בעולם, כשהוא תולה את דגל פלסטין על עמוד, מנופף בו וזוקר אצבעות לניצחון. אז איך נוצר אייקון? האם בדיעבד? האם באופן מתוכנן? האם הוא מצולם בידיעה שיהפוך לכזה? נדמה שזו השאלה המרכזית שצריכה להישאל.

 

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות